זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

קרוליין דין

זוכת פרס וולף לחקלאות 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

אלן מקדונלד

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

סר סיימון דונלדסון

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

ג'ניפר דאודנה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

פבלו ג'רילו-הררו

זוכה פרס וולף ךפיזיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

עמנואל שרפנטייה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

רפי ביסטריצר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

יעקב אליאשברג

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

זוכים בפרסים ומלגות

// order posts by year $posts_by_year;

נטע רגב-רוצקי

זוכת פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

עופר פירסטנברג

זוכה פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

אמנון בר-שיר

זוכה פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

שחר קוטינסקי

זוכה פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

ירון פוקס

זוכה פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

ברוך ברזל

זוכה פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

מלאכי נוקד

זוכה פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

נגה רון-צבי

זוכת פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

דפנה שחף

זוכת קריל פרס 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

אורי כץ

זוכה פרס קריל 2019

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

צ'ארלס דיזנדרוק

זוכה פרס קריל 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

יצחק תמו

זוכה פרס קריל 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

עמית סבר

זוכה פרס קריל 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

יעקב בביצ'נקו

זוכה פרס קריל 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

איילת ארז

זוכת פרס קריל 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

עדי סולומון

זוכה פרס קריל 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

אלעד גרוס

זוכה פרס וולף 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

עמנואל לוי

זוכה פרס קריל 2018

עמנואל לוין (Emmanuel Levy)

מכון ויצמן

 

אינטראקציות בין חלבונים ברמה אטומית ותאית

 

מטרתו של ד"ר לוי היא לגלות מאפיינים תפקודיים והתפתחותיים של חלבונים שהינם השחקנים העיקריים בתפקוד התא. חלבונים בתא הם ממש כמו אנשים בחברה: הם מתנועעים ומתקשרים
אחד עם השני ולעיתים יוצרים "תצמידי חלבון" . במשך לימודים הדוקטורט שלו ד"ר לוי חקר את המבנה של תצמידי החלבון וגילה מסלול התפתחות משותף. במסגרת עבודת הפוסט-דוקטורט הוא חקר תמונה רחבה יותר של כל האינטראקציות של החלבונים בתוך התא. הוא הציע קונספט חדש לפיו קיימים הרבה קשרים מקריים בין החלבונים והראה שהחלבונים למעשה נמצאים תחת מתח אבולוציוני כדי להימנע
מאינטראקציות לא מועילות שכאלה. בימים אלה קבוצתו של ד"ר לוי חוקרת אינטראקציות של
חלבונים בסקאלה של מהאטום ועד התא, מתוך הבנה שהמוטציה הקטנה ביותר יכולה לגרום לרה-אורגניזציה דרמתית של חלבונים בתוך התא, וכן כיצד חלבונים יכולים להיות
מתוכנתים להתכנס לכדי חומרים ביולוגיים.

גלריה