זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

קרוליין דין

זוכת פרס וולף לחקלאות 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

אלן מקדונלד

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

סיימון דונלדסון

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

ג'ניפר דאודנה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

פבלו ג'רילו-הררו

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

עמנואל שרפנטייה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

רפי ביסטריצר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

יעקב אליאשברג

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2020

פרס וולף במתמטיקה מוענק במשותף ליעקב אליאשברג ולסיימון דונלדסון.

 

פרופסור יעקב אליאשברג (Yakov Eliashberg)

אוניברסיטת סטנפורד , ארה"ב

 

"על תרומתם לגיאומטריה דיפרנציאלית  וטופולוגיה."

 

יעקב אליאשברג הוא ממייסדי הטופולוגיה הסימפלקטית והקונטקטית, תחום שתחילתו כשפה מתמטית לבעיות איכותיות של מכניקה קלאסית, ובעל קשרים הדוקים לפיזיקה המודרנית. התפתחותו של תחום זה היוותה התקדמות מדהימה וארוכת טווח במחקר המתמטי של ארבעים השנים האחרונות. אליאשברג נמנה עם המובילים העיקריים של התפתחות זאת.

 

פרופסור אליאשברג נולד ב-1946 בלנינגרד (כיום סט. פטרבורג), רוסיה. הוא קיבל את תואר הדוקטור שלו ב-1972 מאוניברסיטת לנינגרד, בהנחייתו של ו.א. רוחלין. באותה שנה הוא הצטרף לאוניברסיטת סיקטיוקאר שבצפון ברית המועצות. דרכו של אליאשברג כללה את שנותיו כ"סרובניק" בלנינגרד (1987-1980),  כאשר נאלץ לעבוד כמהנדס תוכנה בכדי לפרנס את משפחתו, ולמעשה נותק מחייו הרגילים כמתמטיקאי. ב-1988 היגר לארה"ב וב-1989 התמנה לפרופסור באוניברסיטת סטנפורד. אליאשברג הוא חבר האקדמיה למדעים של ארה"ב. על תרומותיו למחקר זכה אליאשברג במספר פרסים יוקרתיים, לרבות מעמד של עמית גוגנהיים ב-1995, פרס אוסוולד וובלן ב-2001, פרס היינץ הופף ב-2013, ופרס קרפורד ב-2016. אליאשברג משמש כיום כפרופסור הקתדרה ע"ש הראלד ל. וקרוליין ל. ריץ' באוניברסיטת סטנפורד.

 

בשנות ה-80 של המאה ה-20 פיתח אליאשברג טכניקה קומבינטורית גאונית וחזותית מאוד שהובילה אותו למניפסטציה הראשונה של צפידות סימפלקטית: בטופולוגיה אחידה, קבוצת הסימפלקטמורפיזמים סגורה בקבוצת כל הדיפאומורפיזמים. התוצאה היסודית הזאת הוכחה בדרך שונה גם על ידי גרומוב, וקרויה כיום משפט אליאשברג-גרומוב. היא נחשבת לאחד הפלאים ואבני הפינה של הטופולוגיה הסימפלקטית.  בסדרת מאמרים (1992-1989) הציג וחקר אליאשברג דיכוטומיה יסודית "הדוק לעומת מפותל מאד" (‘’tight vs over-twisted")  של מבנה מגע, אשר עיצבה את פני הטופולוגיה הקונטקטית המודרנית. באמצעות דיכוטומיה זאת, הוא נתן (1992) את הסיווג המלא של מבני מגע על הספירה התלת-ממדית3-sphere) ). במאמרים אלה אליאשברג הניח את היסודות לטופולוגיה הקונטקטית המודרנית והציג שפה מתמטית הנמצאת בשימוש נרחב על-ידי חוקרים בתחום זה, המתפתח במהירות.

 

בעבודתו פורצת הדרך משנת 2000, הניח אליאשברג (יחד עם גיבנטל והופר) את היסודות לתורת שדה סימפלקטי, מבנה אלגברי רב עוצמה, עשיר ומתוחכם ביותר העומד  מאחורי העקומים הפסבדו-הולומורפיים של גרומוב. לעבודה זאת נודעה השפעה עצומה, והיא הפכה לאחד הכיוונים המרכזיים והמסעירים ביותר בטופולוגיה סימפלקטית ובטופולוגייה קונטקטית. היא הובילה להתקדמות משמעותית בתחומים רבים, לרבות טופולוגיה של תת-יריעות לגרנז (Lagrangian submanifolds) וגיאומטריה ודינמיקה של טרנספורמציות קונטקט. היא הדגימה קשרים מפתיעים למערכות אינטגרביליות קלאסיות וקוונטיות.

 

בשנים האחרונות (2015-2013) מצא אליאשברג כמה מופעים מדהימים של עיקרון ההומוטופיה בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר הובילו אותו לפתרון לכמה בעיות פתוחות חשובות ול"שינוי מנטלי" בתחום. לפני התפתחויות אלו שררה הסכמה כללית בקרב המומחים שהעולם הסימפלקטי נשלט על-ידי צפידות הנובעת מתורת העקומים הפסבדו-הולומורפיים או, באופן שקול, על-ידי תורת מורס על מרחבי הלולאות של יריעות סימפלקטיות.  על סמך תגליותיו של אליאשברג, הרושם הנוכחי הוא שצפידות היא רק טיפה באוקיינוס של תופעות גמישות.

 

פרופ' יעקב אליאשברג מקבל את פרס וולף על עבודתו היסודית בטופולוגיה סימפלקטית וקונטקטית, אשר שינתה את התחומים הללו באופן מהותי, ועל תרומתו פורצת הדרך לעקרונות ההומוטופיה ליחסים דיפרנציאלים חלקיים וליסודות הטופולוגיים של אנליזה מרוכבת רב-ממדית.

זוכים בפרסים ומלגות

// order posts by year $posts_by_year;

שרגא שוורץ

זוכה פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

כפיר בלום

זוכה פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

תומר מיכאלי

זוכה פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

יובל פילמוס

זוכה פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

מירב זהבי

זוכת פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

עידן הוד

זוכה פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

אדם תימן

זוכה פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

יסמין מרוז

זוכת פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

יקיר חדד

זוכה פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

יונית הוכברג

זוכת פרס קריל 2020

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

נטע רגב-רוצקי

זוכת פרס קריל 2019

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

עופר פירסטנברג

זוכה פרס קריל 2019

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

אמנון בר-שיר

זוכה פרס קריל 2019

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

שחר קוטינסקי

זוכה פרס קריל 2019

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

ירון פוקס

זוכה פרס קריל 2019

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

ברוך ברזל

זוכה פרס קריל 2019

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

מלאכי נוקד

זוכה פרס קריל 2019

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

צ'ארלס דיזנדרוק

זוכה פרס קריל 2018

מלאכי נוקד (Malachi Noked)

אוניברסיטת  בר-אילן

"הרגעים המרגשים ביותר אצלי קשורים בסטודנטים שלי, אני מתרגש מאוד להיות נוכח בהרצאות שלהם בכנסים בין לאומיים ולראות איך העבודה והתוצאות מוצגות על ידם בצורה קוהרנטית וטובה. אני מאמין גדול בחינוך של הדור הבא, ומקדיש לכך הרבה מזמני.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא הגנה על פני שטח של חומרים פעילים לאגירת אנרגיה, באמצעות שיקוע שכבות הגנה אטומיות ומולקולריות.

עיקר המחקר שלי כיום עוסק בחומרים לאגירת אנרגיה. שיטת האגירה בה אני מתמקד הינה אגירה אלקטרו-כימית, כלומר סוללות.

חומרים פעילים אלקטרוכימית נוטים לעבור תהליכי שחיקה והרס של החומר כתוצאה מתגובות פני שטח לא רצויות. חוסר היציבות הזו הינה אבן נגף מרכזית בשימוש בחומרים עתירי אנרגיה לבטריות עתידיות, לחיישנים רגישים, ולתהליכים רבים המבוססים על אלקטרוכימיה על פני שטח (כגון פיצול מים, תהליכי טיהור והפרדה וסוללות לרכב חשמלי). הבנת מנגנוני הכשל של החומרים, והיכולת לעכב או למנוע אותם הם לב המחקר במעבדה שלנו. אנו משתמשים בשיטות מתקדמות של שיקועי אטומים ומולקולות להגנה על פני השטח לשימושים מגוונים כגון בטריות לרכב חשמלי ובטריות להתקנים תוך גופיים.

הציפויים שאנו מסנתזים משוקעים על גבי החומר הפעיל אטום אחרי אטום, ומאפשרים להאריך את אורך החיים של בטריות- במקרה של רכב חשמלי להאריך את אורך הנסיעה, ובמקרה של בטריות רפואיות, לצמצם משמעותית את מספר הניתוחים הנדרשים להחלפת מכשיר מושתל עקב כשל של הבטרייה.

גלריה