קהילת קרן וולף העולמית מברכת את כלות פרס וולף: הפרופ’ עמנואל שרפנטייה והפרופ’ ג’ניפר דאודנה על זכייתן בפרס נובל לכימיה לשנת 2020

פרופ’ דאודנה ופרופ’ שרפנטייה זכו בפרס וולף לרפואה לשנת 2020 “על חשיפת המנגנון הצפוי לחולל מהפכה בעולם הרפואה, של חסינות חיידקית באמצעות עריכה מונחיתRNA   של הגנום.”

השתיים הובילו את הגילוי של הכלי המהפכני לעריכת גנים  המכונה קריספר- CRISPR . עם ממצאים פורצי דרך אלו, הניחו המדעניות את הבסיס להתפתחות טכנולוגית חדשנית של עריכה והנדסה מגוונת וספציפית של הגנום. בעזרת טכנולוגיה מהפכנית זו של “מספריים גנטיים” ניתן “להפעיל” גן או “לכבות”, לשנות, לתקן או להסיר גנים. כלי חדש זה משמש כיום במעבדות לביולוגיה מולקולרית ברחבי העולם, ויש לו פוטנציאל לסלילת הדרך למציאת צורות טיפול חדשות למחלות חשוכות מרפא. טכנולוגיה זו מובילה מהפכה בתחומי הגנטיקה, הביולוגיה המולקולרית והרפואה.

Congratulations to Wolf Prize Laureates: Prof. Jennifer Doudna and Prof. Emmanuelle Charpentier for winning the 2020 Nobel Prize in Chemistry

Emmanuelle Charpentier and Jennifer Doudna, led the discovery of the revolutionary gene-editing tool, CRISPR. They used this existing defense mechanism in bacteria to turn CRISPR-Cas9 into a real tool for cleaving the DNA of bacterial and also human cells. These “genetic scissors” can be used for targeting any gene in a cell in order to modify it. With this revolutionary technology, it is much easier to modify gene expression, to switch a gene “on” or “off,” or to change, repair, or remove genes. This new tool is now used in molecular biology laboratories around the world and has the potential to revolutionize medicine by paving the way to finding new forms of treatment for currently incurable diseases.

Congratulations to Karam Natour- Kiefer Prize Laureate 2020

Nazareth born Natour (28), is a multimedia artist who combines drawing, digital printing, video, and installations, proclaimed as by the prize committee as “an inspiring artist that emerges once in a generation.”

The Wolf Foundation has decided to award the 2020 Ingeborg-Bachman Scholarship Prize, established by Anselm Kiefer, to Karam Natour, a multimedia creator who uses drawing, digital printing, video, and installations.

Karam Natour has held solo exhibitions and participated in numerous group exhibitions and projects in galleries and museums. His works have been recognized with prizes and awards. His works were exhibited in Israel and abroad, including the Israel Museum and the Kunstmueseum Bochum, Germany (2020), the Haifa Museum (2019), the Rosenfeld Gallery, and the Umm Al-Fahm Art Gallery (2018), and the Tel Aviv Museum (2017 and 2018).

The jury panel has reasoned its decision as follows: “Natour’s works of art expose worldviews and perceptions as flimsy structures that hinge on the incongruity between linguistic directions and real-life manifestations, which depend on a variety of circumstances. These circumstances range from the limitations on bodily movements, its weight, and sensations to the artist’s relationship with its communities. Thus, the artist’s private action sheds light on our general knowledge of reality and the role we play in structuring the knowledge sets as responding to the incongruity between two paradigms: in the first and objective paradigm, we respond to semiotic and scientific representations. In the second, subjective paradigm, our actions and experiences create unmediated realities.”

The jury panel added, “Natour uncovers the phony nature of self-perception, which assumes that linguistic instructions and linguistic performance are fully proportionate. The paradox of being rational concurrently with being prone to prejudice, mistakes, and humor; and between the malleable, frequently changing ethical, aesthetic, and political infrastructure that serves as the growth bed of complex identities.”

A noteworthy recommendation out of the many endorsements received for Karam Natour, said, “Natour is an artist of the caliber that emerges once in a generation. The quality of his work is an outstanding representation of a contemporary artist profile on the crossroads of forces at work in a given moment. At the same time, he and his work are imbued with a timeless dimension, which he executes with extraordinary talent.” The endorsement elaborates, “Natour proposes an arrangement that replaces the critical dichotomic thinking of the victim and the victimized, analysis and exposure of power structures and the disintegration of guilt. He teams up compassion, humor, prejudice, science, and spiritualism in an inspiring creation about life itself.”

The Ingeborg Bachman Scholarship Prize is awarded by the Wolf Foundation since 1991 to encourage young, promising artists in Israel. The scholarship is funded by the generous donation of Anselm Kiefer, a German artist, and laureate of the Wolf Foundation Painting Award for 1990. Mr. Kiefer chose to name the scholarship after the Austrian poet, Ingeborg Bachman (1926-1973) in recognition of the literary and philosophical creation and a means of realizing his vision to advance young artists.

Former artists who won the Ingeborg Bachman Scholarship Prize include Sigalit Landau, Yael Frank, Daniel Zack, Doron Rabina, Gilad Ratman, Guy Ben-Ner, Ruti Sela, and more.

Reut Inon-Berman, CEO of the Wolf Foundation, said, “The Wolf Foundation takes pride in recognizing and advancing emerging Israeli artists on their way to the hub of the local and global artistic endeavor. Particularly during these times, when culture and art undergo unprecedented upheavals, we are gratified to award the prize to Karam Natour, one of the most brilliant and moving artists of our generation, Natour’s works speak up in an original, unique, and most importantly, an inspiring voice.”

ברכות לכרם נאטור – זוכה פרס קיפר לאמנות 2020

כרם נאטור (28), יליד נצרת, יוצר רב מדיומלי ברישום, הדפס דיגיטלי, וידאו ומיצג

הוא מסוג האומנים “מעוררי השראה  המופיעים אחד לדורו”.

להמשך קריאה >>

קרן וולף החליטה להעניק את פרס מלגת אינגבורג בכמן לשנת 2020,  מיסודו של האומן אנסלם קיפר,  לאומן הישראלי כרם נאטור , יוצר רב מדיומלי ברישום, הדפס דגיטלי, וידאו ומיצג.

כרם נאטור הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצות רבות ובפרויקטים שונים בגלריות ובמוזיאונים ואף זכה בפרסים ובמענקים על יצירותיו. עבודותיו הוצגו בין השאר, במוזיאונים ובפסטיבלים שונים בישראל ומחוצה לה, ביניהם מוזיאון ישראל ומוזיאון האומנות בבוכום גרמניה (2020), מוזיאון חיפה (2019), גלרית רוזנפלד והגלריה לאומנות באום אל פחם (2018) ובמוזיאון תל אביב (2017) (2017, 2018).

מנימוקי ועדת השיפוט נכתב כי ” יצירותיו של נאטור חושפות השקפות ותמונות עולם שגורות כהבניות חלשות התלויות בחוסר ההלימה של הוראות השפה אל מול ביצועיה הממשיים התלויים בנסיבות משתנות למן מגבלות תנועות הגוף, משקלו, ותחושותיו, ועד יחסיו של האמן עם קהילותיו. כך, פעולתו הפרטית של האמן מאירה מצב כללי אודות ידיעותינו את המציאות והשתתפותנו בהבניית מערכי הידע כנענות לחוסר ההלימה של שתי פרדיגמות שונות: הראשונה, אובייקטיבית, בה אנו נענים לייצוגים הסמיוטיים והמדעיים, השנייה, סובייקטיבית, בה הפעולות והחוויות שלנו יוצרות מציאויות באורח בלתי אמצעי”.

עוד הוסיפה וועדת השיפוט של הפרס כי ” נאטור חושף את הטבע המזויף של התפיסה העצמית המניחה מראש התאמה שלמה בין הוראות השפה וביצועי השפה בעולם, בין היותנו רציונליים ונטייתנו לדעות קדומות, טעויות, והומור, ובין התשתית האתית, האסתטית והפוליטית הרכה והמשתנה תדיר המשמשת כר לכינונן של זהויות מורכבות”.

מבין ההמלצות הרבות שניתנו בשבחו של האומן כרם, צוין, כי “נאטור הוא מסוג האומנים המופיעים אחת לדור. איכות עבודתו משקפת בצורה יוצאת דופן פרופיל של אמן בן זמנו אשר ניצב בצומת קריטי של הכוחות הפועלים ברגע הנתון, ובו בזמן מחזיק בתוכו וביצירתו ממד על זמני, ועושה זאת בכישרון יוצא דופן”. ועוד צוין כי “במקום שיח בקורתי של מחשבה דיכוטומית של קורבן ומתקרבן, ניתוח וחשיפה של מבני כוח ופורק של אשמה, מציע נאטור מערך מעורר השראה בו חמלה, הומור, אמונות טפלות, מדע ורוחניות חוברים לכדי יצירה מעוררת השראה באשר לחיים עצמם”.

מלגת אינגבורג בכמן מוענקת ע”י קרן וולף משנת 1991, לעידוד אמנים צעירים ומבטיחים בישראל. המלגה ניתנת מתרומתו הנדיבה של האמן הגרמני אנסלם קיפר (Anselm Kiefer) חתן פרס וולף לציור לשנת 1990, אשר ביקש לייסד את המלגה על שמה של המשוררת האוסטרית אינגבורג בכמן Ingeborg Bachman) 1926 – 1973)  כאות הוקרתו ליצירתה הספרותית והפילוסופית ולהגשים את חזונו בקידום אמנים צעירים.

בין זוכי הפרס בעבר האמנים: סיגלית לנדאו, יעל פרנק, דניאל זק, דורון רבינא גלעד רטמן, , גיא בן נר, רותי סלע, ועוד.

רעות ינון ברמן ,מנכ”לית קרן וולף: ” הקרן גאה להוקיר ולקדם אמנים ישראלים צעירים אלה בדרכם אל חזית העשייה האמנותית בארץ ובעולם, ובמיוחד בימים מאתגרים אלו שבו עולמות התרבות והאומנות עוברות טלטלה, ליבנו נמלא גאווה- כארם נטור הוא אחד האמנים המבריקים והמרגשים של דורנו ועבודותיו מבטאות קול מקורי וייחודי ומעל לכל- מעוררות השראה”.

לעמוד הזוכה: https://wolffund.org.il/2020/09/07/%d7%9b%d7%a8%d7%9d-%d7%a0%d7%90%d7%98%d7%95%d7%a8/

Karam Natour

Kiefer Prize Laureate– 2020

The Ingeborg Bachman Scholarship Prize, established by Anselm Kiefer, is awarded this year to Karam Natour (born 1992), a multimedia artist who employs drawing, digital printing, video and installations. Natour’s performative works involve the creation of knowledge sets emerging from the tension between mental states, the structuring of representative languages, and physical actions. Natour’s works expose common worldviews and perceptions as weak structures that depend on the subject that establishes them and on the relationship between the artist and his communities. Our knowledge of the reality and our participation in building these knowledge structures respond to two different paradigms that Natour offers inconsistently. In the first and objective one, we respond to the semiotic and scientific representations. In the second and subjective one, our actions and experiences create realities in an unmediated fashion. Natour exposes the phony nature of self-perception which assumes consistency between linguistic instructions and linguistic performance, between conscious and our perception of conscious, between being rational while being prone to prejudice, mistakes, and humor, and between malleable, frequently changing ethical, aesthetic, and political infrastructure that serves as the growth bed of complex identities.

These tactics make an ontological distinction between two modes of existence. The first modus depends on subjective experiences such as laughter, pain, and embarrassment, as can be seen in Nothing Personal (2017) and heat in My Head (2018). The other depends on pointing at worldly phenomena such as the sun, earth and moon in Repeat after Me (2018). This work sheds light on the evasive and invalidated nature of the spoken and written language and its different meanings in a cultural context that moves between Arabic, Hebrew, and English. Natour dictates semiotic phrases and Rule-Following Statements (a term coined by Ludwig Wittgenstein) as well as physical actions and speech ac performances. The first genre is exposed under the apriori rule, which disciplines the rendering of meaning. The second genre lacks apriori knowledge. Hence, its movement and meaning endow structure to the singular meaning order of each performance. Natour employs these performances to derive cartographies of fantastic knowledge, which fabricates cosmologies invented by the artist who creates a new world, as shown in genesis, a digital print of 2018, Sun, Saturn, Venus and Water (2020).

The Wolf Foundation awards the 2020 Art Kiefer Prize to Karam Natour, for expanding the performative practice, from establishing a subject that responds to the efficacy of pre-organized knowledge orders, to the establishment of personal, fictional space and time zones. Natour’s works face us with the question of how it is possible to move between objective epistemic arguments about specific knowledge fields and their subjective human rendering. This question endows art an ethical role of exposing the knowledge mechanisms and the spectators’ responsibility for creating a worldview.

כרם נאטור

זוכה פרס קיפר 2020

מלגת אינגבורג בכמן, מיסודו של אנסלם קיפר לשנת 2020, מוענקת לאמן כרם נאטור (נולד 1992), יוצר רב-מדיומלי ברישום, הדפס דיגיטלי, וידאו ומיצג, אשר יצירותיו הפרפורמטיביות עוסקות בייצור מערכי ידע הנובעים מן המתח שבין מצבים מנטליים, הבניית שפות-ייצוג ופעולות גופניות. יצירותיו של נאטור חושפות השקפות ותמונות עולם שגורות כהבניות חלשות התלויות בסובייקט המכונן אותן, וביחסי האמן וקהילותיו. כך, ידיעותינו את המציאות והשתתפותנו בהבניית מערכי הידע נענים לשתי פרדיגמות שונות הניתנות אצל נאטור באורח לא-קונסיסטנטי, הראשונה, אובייקטיבית, בה אנו נענים לייצוגים הסמיוטיים והמדעיים, השנייה, סובייקטיבית, בה הפעולות והחוויות שלנו יוצרות מציאויות באורח בלתי אמצעי. נאטור חושף את הטבע המזויף של התפיסה העצמית המניחה מראש התאמה שלמה בין הוראות השפה וביצועי השפה הממשיים בעולם, בין המודע ותפיסתנו את המודע, בין היותנו רציונליים ונטייתנו לדעות קדומות, טעויות, והומור, ובין התשתית האתית, האסתטית והפוליטית הרכה והמשתנה תדיר המשמשת כר לכינונן של זהויות מורכבות.

מהלכים אלה מורים על ההבדלה האונטולוגית בין שני מודוסים של קיום, הראשון, תלוי חוויות סובייקטיביות כמו צחוק, כאב, ומבוכה, כפי שנראה ביצירותיו Nothing Personal (2017) ו-Heat in My Head (2018), והשני, תלוי זיהוי דברים בעולם כמו שמש, אדמה וירח ביצירה חזרו אחריי (2018). יצירה אחרונה זו מאירה את האופי החמקמק וחסר תוקף האמת של השפה המדוברת והכתובה והוראתה המשתנה בקונטקסט התרבותי הנע בין ערבית, עברית ואנגלית. נטור מכתיב משפטים סמיוטיים והצהרות הנענות לחוק (או כפי שכינה אותם לודוויג ויטגנשטיין Rule Following Statements) ופעולות גופניות כמו גם פעולות דיבר פרפורמטיביות (Speech Act Performances). הסוגה הראשונה נחשפת במערומי החוק האפריורי הממשמע את מתן המשמעות, והסוגה השנייה, חסרת ידיעה אפריורית ולכן תנועתה והוראותיה הן המבנות את סדר המשמעות הסינגולרי של כל ביצוע בנפרד. מביצועים אלו גוזר נאטור קרטוגרפיות של ידע פנטסטי הבודה קוסמולוגיות מומצאות על ידי האמן הבורא עולם כפי שהוא מוצג בהדפסים הדיגיטליים מ-2018 Genesis (בראשית, היוצרות, התהוות), שמש, סטורן, ונוס ו-מים משנת 2020.

קרן וולף מעניקה את פרס האמנות לשנת 2020 לאמן כרם נאטור, על הרחבתו את הפרקטיקה הפרפורמטיבית למן כינונו של הסובייקט הנענה לאפקטיביות של סדרי ידע מאורגנים מראש ועד לכינונם של מרחבי חלל וזמן אישיים ובידיוניים. יצירותיו של נאטור חושפות אותנו לשאלה כיצד ניתן לנוע בין טיעונים אפיסטמיים אובייקטיביים אודות שדות ידע מסויימים ובין כינונם האנושי והסובייקטיבי. שאלה זו מעניקה לאמנות את תפקידה האתי בחשיפת מנגנוני הידע ואת אחריות הצופים בכינונם תמונות עולם.