אולגה נויווירת

זוכת פרס וולף במוזיקה 2021

ועדת השיפוט של פרס וולף במוזיקה 2021 החליטה כי פרס וולף במוזיקה יוענק במשותף לאמן הנודע סטיבי וונדר “על תרומתו העצומה למוזיקה ולחברה כמי שהעשיר את חייהם של דורות שלמים של אוהבי מוזיקה”.  ובקטגוריית המוזיקה הקלאסית למלחינה אולגה נויווירת “על שליטתה יוצאת הדופן, כשרונה האמנותי וכישוריה התקשורתיים כמלחינה של ימינו”.

נויווירת ו-וונדר דחקו את גבולות אומנותם, והפכו אותה לכלי המשרת ערכים אוניברסליים ואידיאליים הומניסטיים.

פרס וולף במוזיקה מוענק לנויווירת “על שליטתה יוצאת הדופן, כשרונה האמנותי וכישוריה התקשורתיים כמלחינה של ימינו”.

אולגה נויווירת נולדה בשנת 1968 בגראץ, אוסטריה ולמדה באקדמיה למוזיקה ואמנויות הבמה בווינה ובקונסרבטוריון למוסיקה בסן פרנסיסקו, וכן למדה ציור וקולנוע במכללה לאמנות בסן פרנסיסקו. במשך למעלה מ -30 שנה עבודותיה של אולגה נויווירת סללו דרך למגוון רחב של צורות וז’אנרים: אופרות, מחזות רדיו, מיצבי קול, יצירות אמנות, צילום ומוזיקה קולנועית. בעבודות רבות היא משלבת בין מוזיקה חיה, אלקטרוניקה ווידאו לחוויות אורקוליות. עבודתה, המאופיינת בשפה ייחודית, ובחקירת צורות מוזיקליות חדשות, זכתה לאהדה גדולה בקרב קהלים ומבקרים ברחבי העולם בעשורים האחרונים והיא ללא ספק העשרה משמעותית ברפרטואר המוסיקה העכשווית.

אולגה נויווירת, כלת פרס וולף למוזיקה לשנת 2021, היא אחת המלחינות השלמות ביותר של דורה ושל זמננו. בחיפוש מתמיד אחר הרפתקה וחדשנות היא מניבה שטף יצירתי בעל אינטנסיביות נדירה. יצירתה מעידה על קול ייחודי ומלא שליטה השומר על מהותו גם תחת לחצים חיצוניים. יצירות המוזיקה התיאטרליות שלה מרחיבות את אוצר המלים השיתופי של האופרה ובוחנות אינטראקציות נוספות בין הרכבים מסורתיים, מוזיקה אלקטרונית חיה, תמונות וארכיטקטורה תוך שימוש בטכנולוגיות אורקוליות מתקדמות החושפות עולם חדש של תמונות קוליות המערבבות חלקים מסורתיים ממקורות רבים ויוצרות מטמורפוזות המתאפיינות בשינויים, חילופי צורות והתייחסויות אסוציאטיביות. נויווירת בוחרת את הנושאים שלה ברגישות ורלוונטיות גבוהות. הם נעים מהתמקדות בקול האנושי לביטויים של הנפש, עוברים בפמיניזם וזהות מגדרית לשיקוף נוקב של רגעים היסטוריים. האמנות המבריקה והאמיצה של אולגה נויווירת משמשת אותה כפלטפורמה לחקר רעיונות פילוסופיים, חברתיים ופוליטיים בני זמננו ולהבאתם למודעותם של קהלים רבים על הבמות ובאולמות היוקרתיים בעולם.

סטיבי וונדר

זוכה פרס וולף במוזיקה 2021

ועדת השיפוט של פרס וולף במוזיקה 2021 החליטה כי פרס וולף במוזיקה יוענק במשותף לאמן הנודע סטיבי וונדר “על תרומתו העצומה למוזיקה ולחברה כמי שהעשיר את חייהם של דורות שלמים של אוהבי מוזיקה”. ובקטגוריית המוזיקה הקלאסית למלחינה אולגה נויווירת “על שליטתה יוצאת הדופן, כשרונה האמנותי וכישוריה התקשורתיים כמלחינה של ימינו”.

נויווירת ו-וונדר דחקו את גבולות אומנותם, והפכו אותה לכלי המשרת ערכים אוניברסליים ואידיאליים הומניסטיים.

פרס וולף במוזיקה לשנת 2021 מוענק לאמן הנודע סטיבי וונדר “על תרומתו העצומה למוזיקה ולחברה כמי שהעשיר את חייהם של דורות שלמים של אוהבי מוזיקה”.

סטיבי וונדר, יליד מישיגן, 1950, זמר בעל שם עולמי, פזמונאי, נגן, מפיק תקליטים – ושגריר מצטיין לשלום. המוזיקה של סטיבי וונדר שואבת את השראתה מקצב ובלוז, ג’אז, סול ופאנק, אך הליבה שלה מושרשת עמוק בתרבות העשירה של הקהילה השחורה לאורך ההיסטוריה של ארצות הברית ושורשיה שבאפריקה. הטקסטים היפים והנשמתיים של סטיבי וונדר משקפים מגוון רחב של נושאים רלוונטיים, החל ממחשבות ורגשות אישיים עמוקים וכלה בסוגיות חברתיות ופוליטיות העוסקות באפליה, גזענות, עוני וביטוי תרבותי בחברה ככאלו, הם ממשיכים להיות רלוונטיים ביותר כיום, בעוד שתרומת המוזיקה של סטיבי וונדר עיצבה את המוזיקה הפופולרית ברחבי העולם מאז שנות השישים, עם עשרות תקליטים ושירים בלתי נשכחים רבים, מחויבותו המתמשכת לתמוך במאבקים חברתיים לטובת האנושות ופעילותו למען השלום.

סטיבי וונדר, חתן פרס וולף במוזיקה לשנת 2021, הוא אחד הכוכבים הזוהרים ביותר ברקיע המשובץ זמרים וכותבי שירים כבר כמעט 50 שנה. בארה”ב הוא זכה בכל אות הצטיינות והוקרה שאפשר להעלות על הדעת וככלל, נחשב לאייקון של סצנת המוזיקה האמריקנית. בשפתו המוזיקלית המבריקה והייחודית אשר הרחיבה את קונספט המלודיה, ההרמוניה והצליל של סוגה זאת, הוא חולל שינוי בעולם המוזיקה והשפיע על רבים מהמוזיקאים הגדולים שבאו בעקבותיו. וונדר משלב מלים ומוזיקה בכדי לבטא שמחה וכאב המושרשים עמוק בחיי תלאות, עצב ואי-צדק תוך שהוא מותח ביקורת על החברה האמריקאית הגזענית. מסרי האהבה, השלום ואהבת האדם שלו העניקו השראה לרבים. וונדר הותיר חותם ברור שלא יימחה כפעיל הומניטרי, נדבן ולוחם למען זכויות אדם ומינף את הצלחתו ופרסומו כדי להשפיע על חייהם של בני אדם ולהפוך את העולם למקום טוב יותר. תודה לך סטיבי.

לין א. מקוואט

זוכת פרס וולף ברפואה 2021

פרס וולף ברפואה 2021 מוענק לחוקרים: ג’ואן סטייץ, לין מקוואט ואדריאן קריינר, על תגליותיהם הבסיסיות בביולוגיה של ה-RNA אשר טומנות בחובן פוטנציאל לשיפור הרפואה המודרנית והמותאמת אישית. מדענים אלה הגיעו לתגליות פורצות דרך במנגנונים המווסתים את ה-RNA והדגימו כי ה-RNA אינו תבנית פסיבית בין DNA לחלבון אלא ממלא תפקיד דומיננטי בוויסות וגיוון הביטוי הגנטי.

לין א. מקוואט, פרופסור לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת רוצ’סטר, אשר מחקריה מתמקדים במנגנונים התאיים של מחלות אנושיות, תקבל את פרס וולף לרפואה 2021 על גילוי מנגנון האחראי לפירוק RNA שליח (mRNA) נושא מוטציות.

שליח RNA (mRNA) לוקח הוראות גנטיות מ- DNA ומשתמש בהן ליצירת חלבונים המבצעים פונקציות תאיות מרובות. NMD הוא מנגנון בקרת איכות המסיר מולקולות mRNA פגומות שאם יישארו שלמות, יובילו לייצור חלבונים לא תקינים שעלולים להיות רעילים לתאים ולהניע מחלות. תאים משתמשים גם במסלול זה כדי להגיב טוב יותר לתנאי הסביבה המשתנים. עבודתה קידמה את הבנת הבסיס המולקולרי של מחלות אנושיות ומספקת מידע רב-ערך שמסייע לרופאים ליישם רפואה “מותאמת אישית”.

פרס וולף ברפואה מוענק ללין מקוואט על גילויו של מנגנון ההורס RNA שליח מוטנטי בתאים (NMD) . מקוואט חקרה חולי ביתא-תלסמיה וגילתה כי המוטציה הגורמת למחלה מובילה לסיום בטרם עת של תרגום B-Globin mRNA. מקוואט ועמיתיה הדגימו את התלות של NMD במיקומו של קודון סיום מוקדם בתעתיק של ה-mRNA , מימצא אשר הוביל לגילוי קומפלקס חדש בביולוגיה. מקוואט גילתה גם שה-NMD פועל על תעתיקים רגילים (לא מוטנטים) ולפיכך ממלא תפקיד חשוב בוויסות המתמשך של הביטוי הגנטי.

אדריאן קריינר

זוכה פרס וולף ברפואה 2021

פרס וולף ברפואה 2021 מוענק לחוקרים: ג’ואן סטייץ, לין מקוואט ואדריאן קריינר, על תגליותיהם הבסיסיות בביולוגיה של ה-RNA אשר טומנות בחובן פוטנציאל לשיפור הרפואה המודרנית והמותאמת אישית. מדענים אלה הגיעו לתגליות פורצות דרך במנגנונים המווסתים את ה-RNA והדגימו כי ה-RNA אינו תבנית פסיבית בין DNA לחלבון אלא ממלא תפקיד דומיננטי בוויסות וגיוון הביטוי הגנטי.

אדריאן קריינר, פרופסור לביוכימיה וגנטיקה מולקולרית במעבדות קולד ספרינג הארבור, יקבל את פרס וולף 2021 לרפואה על תגליות מנגנוניות יסודיות לגבי שחבור RNA המהוות בסיס לטיפול חדשני במחלת ניוון שרירי השדרה (SMA).

מחקרו של קריינר מתמקד באופן שבו שחבור פועל, כיצד הוא משתנה במחלות גנטיות ובסרטן, וכיצד אנו יכולים לתקן פגמים בשחבור השגוי לטיפול במחלות אלה. קריינר וצוותו התמקדו במציאת דרך לטפל ב- SMA – מחלה עצבית-שרירית המהווה את הגורם הגנטי העיקרי למוות בקרב תינוקות.

פרס וולף ברפואה מוענק לאדריאן קריינר על תרומותיו המרכזיות אשר קידמו את הבנת המנגנונים המולקולריים והוויסות של שחבור ה-RNA. הוא זיהה ובודד את חלבון השחבור האנושי הראשון והדגים את תפקידיו בשחבור תמידי וחלופי. קריינר השתמש בידע זה כדי לחקור שני גנים – SMN1 ו-SMN2, הקשורים לניוון שרירי השדרה (מחלת ניוון שרירים). קריינר פיתח אסטרטגיה מתוחכמת להצלת החסר החלבוני הנגרם על ידי מוטציות ב-SMN1, על ידי הכוונת שחבור מתאים של הגן האחות- SMN2. הטיפול קיבל אישור מזורז לשימוש בבני אדם ושיפר באופן דרמטי את חייהם של אלפי ילדים שנולדו עם ניוון שרירים.

ג’ואן סטייץ

זוכת פרס וולף ברפואה 2021

 

פרופסור ג’ואן סטייץ

אוניברסיטת ייל

פרס וולף ברפואה 2021 מוענק לחוקרים: ג’ואן סטייץ, לין מקוואט ואדריאן קריינר, על תגליותיהם הבסיסיות בביולוגיה של ה-RNA אשר טומנות בחובן פוטנציאל לשיפור הרפואה המודרנית והמותאמת אישית. מדענים אלה הגיעו לתגליות פורצות דרך במנגנונים המווסתים את ה-RNA והדגימו כי ה-RNA אינו תבנית פסיבית בין DNA לחלבון אלא ממלא תפקיד דומיננטי בוויסות וגיוון הביטוי הגנטי.

ג’ואן סטייץ, פרופסור לביופיזיקה מולקולרית וביוכימיה באוניברסיטת ייל וחוקרת במכון הרפואי הווארד יוז תקבל את פרס וולף לרפואה 2021 על תגליותיה פורצות הדרך בתהליך עיבוד ותפקוד של RNA.

ה- DNA שלנו נושא את ההוראות לייצור כל החלבונים בתא. לאחר שהועתק הגן מ-DNA ל- RNA, הודעת ה- RNA עוברת “שחבור” – תהליך עריכה הכרוך בחיתוך והדבקה מדויקים. שטייץ חקרה אודות RNA מאז שנות השישים והייתה הראשונה שתיארה את אתרי תחילת התרגום של RNA פרוקריוטי בשנת 1969. שטייץ הוכיחה כי הריבוזומים משתמשים בזיווג בסיסים משלים כדי להתחיל בתרגום mRNA. היא הפנתה את תשומת לבה לתאים אוקריוטיים, והתמקדה מדוע תאים אוקריוטים מייצרים עודף של RNA בגרעין שאינו נמצא בציטופלסמה בצורה של mRNA. עוד גילתה שטייץ כי ה-RNA  הגרעיני נמצא בחלקיקי RNA קטנים החיוניים לתהליך השחבור  (SNRNPs). נוסף על גילויים אלו במחקר, סטייץ התפרסמה בהוראה ובהדרכה של מדענים צעירים והעמדת נשים מדעניות מובילות במחקר העולמי.  

פרס וולף ברפואה מוענק לג’ואן סטייץ על תרומתה הרבה ליסודות התחום של הביולוגיה של ה-RNA. במיוחד, היא גילתה את התפקידים הקריטיים של RNAs קטנים ולא מקודדים לחלבון בשחבור pre-mRNA ובהבשלת RNA  ריבוזומלי. היא שפכה אור על מנגנונים ביוכימיים המווסתים את יציבות ה-RNA בתאים אאוקריוטיים. תגליותיה החלוציות הניחו את היסודות לחלק ניכר מהמחקר שהתפתח לאחר מכן בשחבור RNA.

ג’ורג’יו פריזי

זוכה פרס וולף בפיזיקה 2021

פרופסור ג’ורג’יו פריזי

אוניברסיטת רומא- ספיאנצה

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2021 מוענק לפרופסור ג’ורג’יו פריזי “על תגליותיו פורצות הדרך במערכות לא מסודרות, פיזיקה של חלקיקים ופיזיקה סטטיסטית.”

ג’ורג’ו פריזי, פרופסור לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת רומא- ספיאנצה ‘‘La Sapienza’’ , אשר מחקריו מתמקדים בתורת שדות קוונטים, מכניקה סטטיסטית ומערכות מורכבות.

מגיל צעיר ,אביו של פריזי, עודד אותו לעסוק ולהתפתח בתחום ההנדסה. אך לפריזי אשר מילדות גילה עניין רב ויכולת חזקה במתמטיקה היות שאיפות אחרות. פריזי הוקסם מהתיאורים שקרא בספרי מדע פופולרי ומדע בדיוני ומן ההרפתקנות שבמחקר וראה בפיזיקה את התחום בו ניתן למלא את האתגר האינטלקטואלי שלו ברמה הגבוהה ביותר. את לימודיו בפיזיקה סיים פריזי בשנת 1970 בזמן קצר ביותר שניתן, בהנחייתו של פרופ’ ניקולה קביבבו. הישגיו של פריזי משתרעים על תחומים רבים בפיזיקה המודרנית ואף בתחום המודלים הביולוגיים. פריזי הוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים ורעיונות שפתחו תחומי מחקר חדשים ואלפי מדענים מדי שנה מסתמכים על מכלול הרעיונות שפריזי הציג במחקריו.

פרס וולף לפיזיקה מוענק לג’ורג’יו פריזי על היותו אחד מהפיזיקאים התיאורטיים היצירתיים והמשפיעים ביותר בעשורים האחרונים. לעבודתו נודעת השפעה רבה על מגוון ענפים של מדעי הפיזיקה, לרבות פיזיקה של חלקיקים, תופעות קריטיות, מערכות לא מסודרות וכן תיאוריית האופטימיזציה ופיזיקה מתמטית. ב-1977, יחד עם אלטרלי, פריזי גילה את משוואת ההתפתחות המאפשרת לחשב במדויק כיצד קוורקים ו-גלואונים מתפלגים בפרוטון ובגרעין (שניהם התגלו בנפרד על-ידי יו ל. דוקשיתצר). עבודתו של פריזי היוותה מרכיב חיוני בניתוח המבנה היסודי של החומר בקנה המידה הקטן ביותר של המרחק שניתן לביצוע באמצעות פיזור עתיר-אנרגיה של חלקיקים אלמנטריים. התוצאות שאליהן הגיע שימשו בהכנת ובניתוח של ניסויים שבוצעו ב-Large-Hardon Collider (LHC), חיפושי חומר אפל ומשמשות כיום בתכנון ניסויים ב-Future Circular Collider.

בשורה נוספת של עבודות ראשוניות שביצע בין 1979 ל-1984, פריזי הציג את הקונספט של “שבירת הסימטריה של ההעתק” (Replica Symmetry Breaking) ויישם אותו למודלים של זכוכית ספין (המודל של שרינגטון-קירקפטריק) שבו לא קיים שום פרמטר סדר פשוט. האינטואיציה המדהימה שלו הובילה את פריזי לגילוי האופי הלא-ארגודי  של שלב הפרוסטרציה  בזכוכית ספין  שבו מתקיימים במקביל הרבה מצבים טהורים שאינם קשורים זה לזה באמצעות סימטריה,  זאת במבנה אולטרה-מטרי  שהנו לא-טריוויאלי במובהק. ההצעה של פריזי לארגון מחדש של החומר גרמה לשינוי דרך החשיבה בפיזיקה סטטיסטית והובילה ליישומים רבים במערכות לא מסודרות אחרות כגון זכוכית מבנית, רשתות עצביות ותיאורית אופטימיזציה קומבינטורית.

העבודה החדשנית ביותר שעשה יחד עם סורלאס (Sourlas) בחקר מעברי פאזה קוונטיים פתחה את האפשרות לזיהוי של מימוש בפועל של סימטריה הקרויה סופר-סימטריה במערכות חומר מעובה.

מאיר להב

זוכה פרס וולף בכימיה 2021

פרופסור מאיר להב

מכון ויצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

לסלי לייזרוביץ

זוכה פרס וולף בכימיה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

Olga Neuwirth

Wolf Prize Laureate in Music 2021

The Jury recognizes Olga Neuwirth’s outstanding mastery, artistry and communicative skill as a composer of today.

Olga Neuwirth will share the prize with Stevie Wonder. Both Olga Neuwirth and Stevie Wonder, though fundamentally different in genre and style, have pushed the boundaries of their art, each in his/her own realm of expression, to serve as vehicle for universal values and humanistic ideals.

Olga Neuwirth was born in 1968 in Graz, Austria and studied at the Vienna Academy of Music and Performing Arts and San Francisco Conservatory of Music, also studying painting and film at San Francisco Art College. For over 30 years Olga Neuwirth’s works have explored a wide range of forms and genres: operas, radio-plays, sound-installations, art-works, photography and film-music. In many works she fuses live-music, electronics and video into audio-visual experiences. Her work, characterized by an incomparable tonal language and the exploration of new musical forms, has been highly celebrated by audiences and critics worldwide over the last decades and is without doubt a significant enrichment of the repertoire of contemporary music. Olga Neuwirth is one of the most complete contemporary composers of her generation. Her constant quest for adventure and innovation has resulted in a creative outpouring of a rare intensity and her work is a testimony to a masterful, singular voice that is ever-resistant to outside pressures. Her Music-theatre pieces expand the collaborative vocabulary of opera, to explore further interactions between traditional ensembles, live-electronics, imagery and architecture using advanced audio-visual technologies, unfolding a new world of sound images, mixing traditional fragments of multiple source, creating metamorphoses characterized by shifts, transgressions and associative references. Neuwirth chooses her topics with great sensitivity and relevance. They run from focusing on the human voice as a manifestation of the soul, through feminism and gender identity to poignant reflection on dark historical moments. Olga Neuwirth’s brilliant and courageous art serves her as a platform to explore burning contemporary philosophical, social and political ideas, bringing them to the awareness of multiple audiences in the world’s most prestigious venues

Stevie Wonder

Wolf Prize Laureate in Music 2021

The Jury recognizes Stevie Wonder’s remarkable musical and philanthropic contributions, enriching the lives of generations of music lovers.

Stevie Wonder will share the Wolf Prize with the composer Olga Neuwirth. Both Neuwirth and Wonder, though fundamentally different in genre and style, have pushed the boundaries of their art, each in his/her own realm of expression, to serve as a vehicle for universal values and humanistic ideals.

Stevie Wonder, Born in Michigan, 1950, a world-renowned singer, songwriter, instrumentalist, record producer -and an outstanding ambassador for peace. Stevie Wonder’s music draws its inspiration from rhythm and blues, jazz, soul, and Funk, but its core is welded deeply into the rich culture of the black community throughout the history of the United States and its roots in Africa. Stevie Wonder’s Beautiful and soulful lyrics reflect a wide variety of relevant topics, from deep personal thoughts and emotions up to social and political issues that deal with discrimination, racism, Poverty and cultural expression within society as such they continue to be extremely relevant up to this day While the music contribution of Stevie Wonder has shaped popular music worldwide since the 1960s, with dozens of records and numerous unforgettable songs, his ongoing commitment to support social struggles in the interest of mankind and his activism for peace.

Stevie Wonder, has been one of the brightest stars in the firmament of singers and song-writers for almost 50 years. In the USA, he has received practically every outstanding Honor and Award and is generally considered an icon of the American music scene. In his brilliant and unique musical language that broadened the melodic, harmonic and sound-concept of the genre, he has transformed the music world and influenced many of the great musicians who came after him. Wonder has combined words and music to articulate joy and pain, deeply rooted in hardship, sadness and injustice, criticizing the racist American society. His message of love and peace and universal brotherly love have inspired and helped so many. Wonder has left strong, lasting marks as a humanitarian, philanthropist and civil rights activist, as he has used his success and fame to affect people and make the world a better place.