זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

קרוליין דין

זוכת פרס וולף לחקלאות 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

אלן מקדונלד

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

סיימון דונלדסון

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

ג'ניפר דאודנה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

פבלו ג'רילו-הררו

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

עמנואל שרפנטייה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

רפי ביסטריצר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

סינדי שרמן

זוכת פרס וולף לאומנות 2020

פרס וולף לאמנות מוענק לאמנית :

 

סינדי שרמן (Cindy Sherman)

ארה"ב

 

"על שהגדירה מחדש את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות מצלמה."

 

סינדי שרמן (ילידת 1954) הינה מהאמניות החשובות והמשפיעות ביותר באמנות עכשווית בעשורים האחרונים. בחירתה על ידי צוות השיפוט, שהורכב מאוצרות בכירות ממוזיאונים מובילים בעולם הוכרעה פה אחד. עבודתה של שרמן הוצגה לאורך השנים, בעשרות תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות במוזיאונים החשובים בעולם. עבודותיה נמצאות באוספים מוזיאליים ופרטיים מרכזיים והיא זכתה באין ספור פרסים ותארים לציון הישגיה הבולטים כיוצרת ייחודית, מקורית ומשמעותית. פעולתה הפרפורמטיבית של שרמן, מונצחת במצלמתה, כך שהיא לובשת ופושטת צורה תוך שיקופם הביקורתי של ערכי התרבות העכשווית המשתנה. בעבודתה שמה שרמן דגש מיוחד על ביטויו של שיח הסטראוטיפים המגדרי, הגילני, בחינת תולדות האמנות והתרבות הפופולארית, בחינת תרבות הצריכה והתדיינות עם הממד האתי בעידן המניפולציה הדיגיטאלית.

 

לאורך חמישים שנות יצירה מגדירה סינדי שרמן מחדש במקוריות פורצת דרך את תפיסת האמנות הנוצרת באמצעות המצלמה. מעבודותיה הראשונות כסטודנטית באמצע שנות השבעים, עד לניסיונות הדיגיטליים שהיא עורכת כיום, היא חוקרת בהתמדה את בניית הזהות, אופני הייצוג הנשי ואת יחסיה עם תקשורת ההמונים, התרבות הפופולרית והקודים הוויזואליים המופעלים עליה. סדרת Untitled Film Stills הנודעת של האמנית, שאותה יצרה בין השנים 1977 ו-1980, חוללה שינוי עמוק באמנות הדיוקן. הסדרה, שאותה יצרה בהיותה בת 23 בלבד, כוללת 70 צילומי שחור-לבן של שרמן בתחפושות נשיות שונות: "הבחורה התמימה שמגיעה לעיר הגדולה", "הרעייה הפגיעה", ו"הספרנית הפתיינית". מאחר והסדרה הושפעה מדימויים סטראוטיפיים הלקוחים מסרטים דלי תקציב ונטולי יומרות אמנותיות משנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20 ומאמצעי התקשורת שצרכה האמנית, הדמויות שבה ניתנות לזיהוי מידי, אך יחד עם זאת הן חסרות ייחוד כמעשה מרקחה מושלם. Untitled Film Stills הינה סדרת תצלומים איקונית הרומזת על מנעד הזהויות המוגבל של נשים כפי שאלו מוגדרים על ידי אמצעי התקשורת.

 

עבודותיה של שרמן הן מאבני הפינה של הצילום במאה ה-20. ליבת יצירתה של שרמן היא ביכולתה יוצאת הדופן, להחזיק ראי מול פני החברה והתרבות הסובבת אותה, תוך ניתוח רכיביה, אותם היא מבודדת ומרכיבה מחדש בווירטואוזיות מופלאה, המעוררת השתאות וחלחלה בו בזמן.

 

בעבודותיה מאז Untitled Film Stills, שרמן ביימה את עצמה כאשת חברה מתבגרת, כנערת שער, כדמויות מפתח מתולדות האמנות וכליצנית גרוטסקית. בכך רמזה על הציות והכניעה להצגה עדכנית ומתמדת של ה"אני" במשחק התפקידים החברתי. שרמן עסקה בייצוגים של מיניות, פיתוי, החפצה ואלימות מינית. יצירתה האחרונה מאתגרת בקיצוניות את מושג האותנטיות האישית. שרמן לוקחת את המניפולציה הצילומית של הדיוקן אל העולם הדיגיטלי-וירטואלי, עולם של רשתות חברתיות, של צרכנות הרפואה-האסתטית ושל העיוות המובנה כתולדת שימוש בתוכנות ובאפליקציות לטיפול בתצלומים. ביצירתה המאוחרת מתגלה שרמן במלא גדולתה והיא ממשיכה לחדש, ולאתגר את קהל צופיה. אף אמן לא השיג את יכולת שינוי הצורה והעומקים בשאלות יסוד של ייצוגי הזהות העכשווית כפי שמציעה זו שרמן, אשר פעם אחר פעם מרחיבה את הפוטנציאל של התמונה המצולמת ושל תפקיד האמנות לשמש מראה וכלי ביקורתי משוכלל ומאתגר של תקופתו.

זוכים בפרסים ומלגות

// order posts by year $posts_by_year;

כרם נאטור

זוכה פרס קיפר 2020

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

שרגא שוורץ

זוכה פרס קריל 2020
מכון ויצמן למדע

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

כפיר בלום

זוכה פרס קריל 2020
מכון ויצמן למדע

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

תומר מיכאלי

זוכה פרס קריל 2020
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

יובל פילמוס

זוכה פרס קריל 2020
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

מירב זהבי

זוכת פרס קריל 2020
אונ בן-גוריון בנגב

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

עידן הוד

זוכה פרס קריל 2020
אונ בן-גוריון בנגב

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

אדם תימן

זוכה פרס קריל 2020
אוניברסיטת בר אילן

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

יסמין מרוז

זוכת פרס קריל 2020
אוניברסיטת תל אביב

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

יקיר חדד

זוכה פרס קריל 2020
אוניברסיטת תל אביב

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

יונית הוכברג

זוכת פרס קריל 2020
האוניברסיטה העברית שבירושלים

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

נטע רגב-רוצקי

זוכת פרס קריל 2019
מכון ויצמן למדע

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

עופר פירסטנברג

זוכה פרס קריל 2019
מכון ויצמן למדע

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

אמנון בר-שיר

זוכה פרס קריל 2019
מכון ויצמן למדע

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

שחר קוטינסקי

זוכה פרס קריל 2019
טכניון מכון טכנולוגי  לישראל

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

ירון פוקס

זוכה פרס קריל 2019
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

ברוך ברזל

זוכה פרס קריל 2019
אוניברסיטת  בר-אילן

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

צ'ארלס דיזנדרוק

זוכה פרס קריל 2018
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

ברוך ברזל (Baruch Barzel)

"כשהתחלתי את לימודי הפיזיקה והמתמטיקה ידעתי שבכך אני מוותר על תשוקתי השנייה – ללימודים הומאניים, כגון פסיכולוגיה או אנתרופולוגיה. מדע הרשתות אפשר לי להפגיש בין הקצוות הללו, ובמובן מסוים לשלב בין העולמות.“

זכה בפרס קריל על מחקרו בנושא ניבוי והשפעה על דינמיקה של רשתות מורכבות.

רשימת האתגרים העומדת בפני החברה המודרנית היא מגוונת ומקורה בתחומים מדעיים רבים: התעופה העולמית עלולה להוביל להתפשטות מחלות גלובלית, התשתיות הקריטיות עליהם אנו נסמכים נתונות לסיכונים בשל תקלות או מתקפות סייבר, ויכולתנו להתמודד עם אתגרים רפואיים תלויה בהבנת המנגנונים המיקרוסקופיים של התא. מדובר באתגרים מתחומי מחקר שונים, אולם בבסיסם עומדת שפה מדעית אחידה – שפת הרשתות. תשתית האינטרנט, המערכת החברתית והמנגנונים הגנטיים – כולם מיוצגים על ידי רשתות מורכבות, שבהן בני אדם, מחשבים, גנים, או בעלי חיים מקושרים זה בזה ומשפיעים זה על זה.

עם אתגרים אלו לנגד עינינו אנו שואפים להבין את המבנה של הרשתות, לנבא את התנהגותן, ולנווט אותם לקראת תפקוד אופטימלי: לנצל את רשת התעופה כדי לחזות התפשטות של מגפה עולמית, לעצב את רשתות התשתית כך שתהיינה עמידות לתקלות וכשלים, ולמפות קשרים גנטיים כדי לחשוף את מנגנוני התא.

גלריה