ג'יאנקארלו דה קארלו
חתן פרס וולף באדריכלות 1988
ג'יאנקארלו דה קארלו
שייכות בעת הענקת הפרס:
מכון לארכיטקטורה, איטליה
נימוק למתן הפרס:
"על עבודותיהם המייצגות את רוחה של ארכיטקטורה הנושאת מבטה לעתיד מבלי להתכחש לעבר וכן יוצרת צורה וסביבה בעלות משמעות מבלי לזנוח את צורכי האדם והחברה, ועונה על אתגרים אוניברסאליים מבלי להתעלם ממאפיינים אזוריים".
שותפים לפרס:
ג'יאנקארלו דה קארלו
פומיהיקו מאקי
בעוד שערכים לא-יציבים ומושגים מפוקפקים שולטים בתחומם, השכילו פומיהיקו מאקי וג'יאנקארלו דה קארלו, כל אחד בדרכו שלו ובפינתו שלו בעולם, להגיע להישגים שלא ישוערו. הללו מיטיבים להאדיר את ממדי התנועה המודרנית בארכיטקטורה, בהעניקם לה את ההרחבה הלגיטימית ואת המשכה ההגיונית ביותר.
ג'אנקארלו דה קארלו שמר על עמדה אמיצה כנגד הנוף הארכיטקטוני – עמדה יוצאת דופן בייחודיותה בארצו שלו. תחומי התעניינותו פרוסים על פני אופק רחב. רבת-משמעות, במובן זה, היא בחירת השם שהעניק דה קארלו לכתב-העת הביקורתי שיצא לאור ביוזמתו ובעריכתו "מרחב וחברה"'.
ראויה במיוחד לציון – וללא דופי – עבודתו המאומצת וברוכת הכישרון, המתמשכת לאורך שנים, למען שחזורן ושימורן הארכיטקטוני, בתכנון הכללי, של עיירות איטלקיות מימי הביניים. מהן ידועה במיוחד העיירה אורבינו.
דה קארלו הנו בר-פלוגתא רב השפעה, תודות לכתביו, הרצאותיו, וההוראה, שבה הוא עוסק בארצו ומחוצה לה. אשר לבנייניו של איש אשכולות חסר-לאות זה – הרי הם ממוקמים בצורה מעוררת הערצה, מקוריים, מעודנים בפרטיהם, ועשויים תוך התחשבות נדיבה בצורכיהם של בני אנוש. הם באופן מופגן בני-זמננו, אף כי דבק בהם שמץ העבר. אכן, הם אינטליגנטיים עד כדי לעורר שביעות רצון.
