אסיה רולס
פרס קריל 2017
טכניון
אסיה רולס (Dr. Rolls, Asya)
מנגנונים פיסיולוגיים של תקשורת המוח ומערכת החיסון
הקשר ההדוק בין פעילות המוח ותפקוד מערכת החיסון, מוכר לנו היטב מחיי היומיום. מצבים רגשיים יכולים להשפיע על יכולתה של מערכת החיסון להילחם בגורמים זרים ולשמור על תפקודו התקין של הגוף. כך למשל, מצבי דחק יכולים לעורר רגישות מוגברת למחלות. מאידך, מצבו הבריאותי של אדם המקבל כדור דמה, כחלק מקבוצת הפלסבו יכול להשתפר מעצם הצפייה לשיפור. לומרות שקיימים מחקרים אפידמיולוגיים רבים המבססים את הקשר בין המימד הפסיכולוגי של אדם לבין מצבו הבריאותי, עד כה, איננו מבינים כיצד הקשר הזה נוצר ומהם המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים מאחורי הקשר הזה. לכן, איננו יודעים כיצד לנצל את הפוטנציאל הרפואי הטמון במוח להשפיע על מערכת החיסון כדי לרפא.
במעבדתנו אנו מנסים להבין את המנגנונים הפיזיולוגיים המאפשרים את הקשר בין שתי המערכות. אנו מעריכים כי כאשר נבין כיצד המוח מתקשר עם מערכת החיסון, יפתח בפינו עולם חדש של אפשרויות לבקר את מערכת החיסון, להשפיע עליה ולחזק את פעילותה באופן מדויק וממוקד.
בבסיס העבודה שלנו עומדת ההנחה שכל התהליכים הרגשיים והתבוניים שלנו, מתבטאים בפעילות מסוימת במוח. לכן, כדי להבין את ההשפעה של פעילות מוחית מסוימת על מערכת החיסון אנו משתמשים בטכנולוגיות אשר מאפשרות לנו להפעיל באופן ממוקד באופן הנתון לשליטתנו, תאי עצב במוח. כך, אנחנו יכולים להגדיר מערכות יחסים סיבתיות בין שתי המערכות. כלומר, אנו יכולים להפעיל אזור מסוים במוח ולקשור את פעילותו באופן ישיר עם שינוי מוגדר במערכת החיסון. אחר כך, אנחנו יכולים להשתמש בשיטות מיפוי מדויקות כדי להגדיר את מהלך המסר מהמוח למערכת החיסון, למשל, דרך מערכת העצבים הפריפריאלית.
לאחרונה יישמנו גישה זו כדי לבחון את השפעתו של אזור מוח המופעל במהלך פלסבו, מערכת התגמול, על פעילות מערכת החיסון ועל היכולת להתמודד עם חיידקים. מערכת התגמול, היא מערכת במוח אשר מופעלת בזמן ציפייה לתגמול חיובי. במקרה של הפלסבו, הציפייה של החולה לשיפור בריאותי. אנו ריצינו לבדוק האם הפעלה של מערכת התגמול יכולה להוביל לשינוי במערכת החיסון. בניסוי שבוצע בעכברים הראנו יחד עם דר' שי שנאור מהטכניון, שהפעלה של מערכת התגמול הובילה לחיזוק יכולת התגובה של מערכת החיסון כנגד חיידקים ואף יצרה זכרון חיסוני חזק יותר. אנו משערים שהחיבור בין שתי המערכות הוא בעל ערך אבולציוני משום ששתי החוויות שידוע שהן מפעילות את מערכת התגמול הן אכילה ופעילות מינית. אומנם, אלה הן גם פעולות החושפות את האורגניזם לפתוגנים ולכן, מעמידות אותו בסכנה. לכן, מבחינה אבולציונית, החיבור בין הפעלה של מערכת התגמול לשיפעול של מערכת החיסון, מהווה יתרון הישרדותי.
הראינו כי הקישור בין פעילות ערכת התגמול במוח ומערכת החיסון מתווך על ידי מערכת העצבים הסימפטטית שהינה מערכת עצבים הנשלטת על ידי המוח ומעצבבת את כל האיברים של מערכת החיסון. ברור לנו שאנו עומדים רק בפיתחה של ההבנה על מרחב ההשפעות של מערכת העצבים הסימפטטית ושאר מערכות העצבים והמערכת ההורמונלית על תפקוד מרכת החיסון. עתה בשיטות חדשות שפיתחנו במעבדה, אנו יכולים למדוד באופן ישיר השפעה זו במטרה למצוא שיטות חדשות לנווט את מערכת החיסון.
מחקר זה הוא מחקר בסיסי אשר מטרתו היא להגדיר את גבולות הקשר בין המוח ומערכת החיסון שבהיבט הפילוסופי שלו, עוסק בבסיס הפיסיולוגי לקשר בין הנפש-לגוף.