ז'אן נובל
חתן פרס וולף באדריכלות 2005
ז'אן נוּבל
נימוק למתן הפרס:
"על יכולתו לייצר מודל חדש של קונטקסטואליזם, השונה ממודלים קודמים בכך שהוא פועל לניסוח מחודש של התכונות הבולטות באדריכלות בת-זמננו, שהן הקונקרטי והארעי בר-החלוף".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
עם "עקרון ההכללה" שלו, פורס ז'אן נוּבל את כל עושרה של הפאלֶטה האפשרית העומדת בפני האדריכל העכשווי. בעבודותיו הבנויות ובהצעותיו התכנוניות התוצאות הן יוצאות מגדר הרגיל. עבורו היצירה האדריכלית איננה נובעת מהלקסיקון הצורני של האדריכל או מדפוסים מקובלים של תגובות לקונטקסט, אלא ממפגש של הרצוי והקיים לתוצאה המאופיינת כתצורה של חומר חדש. בנייניו מאגדים בתוכם ניגודים אטמוספריים בין פנים וסביבה, ובין חללים ארכיטקטוניים דיסקרטיים למערכות העירוניות שבהן הם מוצבים. במציאות שבה אופנים שונים של תקשורת ממוחשבת משתנים במהירות ויוצרים מגוון מדהים של שינויים חלליים, נוּבל מגיב בניסוח יריעה רחבה של דרישות פרוגרמטיות. הוא מדגים את יכולתה של הארכיטקטורה לבחון ולקיים את הקדמה הטכנולוגית במונחים של חלל וחומר. הארכיטקטורה שלו חדורה באפשרויות הבלתי צפויות עד כה, של עולם דיגיטלי חדש. היא עשירה באקספרימנטליות וביצירתיות של שיטות הרכבה המייצרות מציאות תלת-ממדית המקיימת בו זמנית איכות וירטואלית. יצירתם של דימויים, אור וקול מאוחדת אצלו לתצורה פלסטית של מצב עמום ורב-משמעי.
לבסוף, הדבר המובהק והאפקטיבי ביותר בעבודותיו של נוּבל, הוא יכולתו לייצר מודל חדש של קונטקסטואליזם, השונה ממודלים קודמים בכך שהוא פועל לניסוח מחודש של הדיאלקטיקה של הפרמטרים השולטים בעולם הדיגיטאלי, שהם הקונקרטי והארעי בר-החלוף.
