יהודית סספורטס
זוכת פרס קיפר 1996
מלגת אינגבורג בכמן לשנת 1997, מיסודו של האמן אנסלם קיפר, הוענקה לאמנית יהודית סספורטס, מהבולטות בדור האמנים הצעירים בישראל. סספורטס מתמחה ביצירת מערכים תלת-ממדיים ומיצבים מורכבים בטכניקות מעורבות הכוללות רישום, פיסול, וידאו וסאונד. עבודותיה שמות דגש על יחסי הגומלין בין האובייקטים לבין החלל שבו הם מוצגים, ומציעות חוויות אמנותיות רב-חושיות.
יהודית סספורטס, שנולדה בשנת 1969, החלה את דרכה האמנותית בלימודי ציור אצל הציירת לינה גולן באשדוד. בשנת 1988 החלה בלימודים במרכז לאמנות חזותית באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע. לאחר שנה, בגיל 19 התקבלה ללימודים במחלקה לאמנות באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, שם סיימה את לימודי התואר הראשון בהצטיינות בשנת 1993. במהלך לימודיה התפתחה לכיוון הפיסול, מה שהוביל לקבלתה למחלקה לפיסול באקדמיה לאמנות ולמדעים "קופר יוניון" בניו יורק.
סספורטס המשיכה את לימודיה לתואר שני באמנות ופילוסופיה בבצלאל ובאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1993, בגיל 24 בלבד, החלה ללמד בבצלאל, תוך שהיא ממשיכה לפתח את שפתה האמנותית הייחודית.
עבודותיה של סספורטס מתאפיינות במיצבים תלויי מקום המשלבים פיסול, רישום, וידאו וסאונד. יצירותיה מתארות דיאלוג בין הרבדים הבלתי-מודעים והבלתי-נראים לבין העולם הנראה והמדובר. יצירות כמו עריסה (1991) ו-משקל פח (1996) כוללות מבנים תלת-ממדיים המבוססים על דימויים של חפצים יומיומיים, תוך שהיא מזמינה את הצופה לחוויה חושית טוטאלית ואינטנסיבית.
עולמה היצירתי של סספורטס הושפע עמוקות מחוויות ילדותה בבית הוריה. אביה, שהיה נגר, ואמה, שהייתה תופרת, הטמיעו בה תפיסות של עבודה מוקפדת ומדויקת. ביתה של המשפחה היה חלל יצירתי שבו כל רהיט תוכנן ונבנה בידי אביה בהתאם לצרכים המשתנים של בני הבית, בעוד הבגדים עוצבו ונתפרו בידי אמה. סספורטס תיארה את נגריית אביה כ"בית שני", שבו למדה על יחסי הגומלין בין חומר, משקל, גרביטציה ואנרגיה חומרית.
מושגי הדיוק והחוקיות חלחלו גם מעבודתה של האם, שהתמקדה בגזרות מדויקות שהיו חלק בלתי נפרד מעיצוב חלל הבית. סספורטס מדגישה את ההשפעה של רעיון "הגזרה הפנימית" — חוקיות וסדר סמויים המנחים כל דבר — על יצירתה ועל תפיסת עולמה האמנותית.
עבודתה של סספורטס, ששואבת השראה מחוויות חיים אישיות ומהקשרים פסיכולוגיים ותודעתיים, יוצרת דיאלוג אינטימי בין האדם לבין החפצים שמקיפים אותו, תוך שהיא מביאה לידי ביטוי את השפעת המרחב והחומר על התודעה האנושית.