
יעל פרנק
זוכת פרס קיפר 2017

מלגת אינגבורג בכמן, מיסודו של אנסלם קיפר מוענקת לאמנית יעל פרנק, על ביקורתה האפקטיבית ויכולתה לערער את התשתית החברתית המשרתת תכופות את הפוליטיזציה של המוות ופרקטיקת מתן התוקף לתהליכי חיברות הנתונים למנגנוני כוח ומישטור נארטיבים היסטוריים.
יעל פרנק (נולדה 1982), יוצרת רב-מדיומלית בוידאו, מיצב, סאונד, פיסול ויצירת סביבות המשתפות את המבקרים במצבים המאופיינים בשיבושים, קיטועים, ועיוותים בלתי פתורים. על ידי קלקול ושיבוש יצירתה של פרנק מפגינה את היכולת לחשוף את הפוליטיקה של מבני כוח, מערכי ידע והיסטוריה המובילים לחוסר-ודאות וקיום עמוס סתירות. הטלת ספק זו מערערת דיעות ואמונות חזקות המאפיינות את מערכי הפצת הידע וכינונו של קאנון תרבותי, חברתי, מגדרי וכלכלי.
יצירתה של פרנק נעה בין ריאליזם ציני ופוסט-אירוניות סרקסטית המנפצת מושאי טאבו ואינה חוששת מביקורת נוקבת אודות הקיום האנושי והסוציאליזציה של תרבות המוות המשמשת תכופות לכינון התכנים המשמעותיים והממשמעים של חברות. כך, קדושת המוות ברפסודת המדוזה של תיאודור ג'ריקו מהווה בסיס קומפוזיציוני ליצירתה של פרנק מונומנט המונומנטים (2014) בו אחת-עשרה אצבעות וורודות וקולוסוליות הבוקעות ממשטח עץ מחליפות את גיבוריה הטובעים של הרפסודה הקולוניאליסטית בדרכה למאוריטניה ב2 ביולי 1816. ביקורת האפרטוס של המוות חוזרת ביצירות נוספות, כמו במכונת הקריוקי SING ALONG (2013) המייצרת "מזל רע" בזמן שדמויות רפאים מופיעות מאחורי מסך לקול שירה של מארש הקבורה של פרידריך שופן, אשר ליווה את קבורתו של המלחין הפולני ב30 באוקטובר 1849 ועובד למארש צבאי לקבורתו של ג'ון פ. קנדי ב25 בנובמבר 1963. במארש דבקה האמונה הטפלה כי המבצעים אותו יוכו במוות של קרוביהם האהובים. פרנק מביימת מצבים אותם היא מכנה "בעיות" על מנת להאיר את כוחן של אמונות וכוחו של ידע לקבוע אורחות חיים ומוות. יצירתה בעיה (2016-2017) מציגה ביקורת זאת ביתר שאת בהצגתה מכונות רפואיות המספרות פוליטיקה ריקה של רגשות ותיאורי קטסטרופות בנליות מויטרינת זכוכית סדורה ונקייה.
