משה ספדיה

משה ספדיה

נימוק למתן הפרס:

"על קריירה השואפת לספק מענה לשאלות החברתיות שמעלה האדריכלות תוך עריכת ניסויים פורמלית".

שותפים לפרס:

ללא שותפים

במהלך קריירה ארוכה ומכובדת, המשתרעת על פני 50 שנה, ייצר משה ספדיה גוף עבודות מקורי ואמנותי עד מאוד בתחום האדריכלות והאורבניזם. משה ספדיה הוא גם מחנך דגול ובפרסומיו הרבים מבטא עמדה ברורה ומגובשת, הן כאיש אקדמיה והן כמבקר.

הפרויקטים שביצע משרד האדריכלים של משה ספדיה עוסקים בעקביות בעריכת ניסויים וניתן להבינם כצורת מחקר חדשה הנמצאת בתהליך התפתחות. היקף העבודות בינלאומי במלוא מובן המילה, עם פרויקטים בצפון ודרום אמריקה, אסיה והמזרח התיכון.

פרויקט הביטט 67, המהווה חלק מהתערוכה העולמית במונטריאול, הוא דוגמה ראשונה במעלה לדגם דיור ניסיוני. אי אפשר להפריז בהשפעה שנודעה לפרויקט זה על תפיסות הדיור. עד היום משמש הפרויקט כמודל לדיור בעל מספר קומות מועט יחסית אך צפוף. מאז סיומו העניק הפרויקט השראה לאדריכלים רבים בכל העולם והוא לבדו מצדיק הכרה משמעותית.

בעקבות פרויקט זה הגיעו פרויקטים נוספים, אף הם בעלי מורכבות רבה ומשמעות תרבותית. בין הפרויקטים הרבים האלה חשוב למנות את הגלריה הלאומית של קנדה באוטווה, את בניין הרווארד רוזובסקי בקיימברידג', מסצ'וסטס, את מוזיאון המדע Exploration Place בוויצ'יטה, קנזס, את הספרייה הלאומית של ישראל ואת מוזיאון יד ושם לשואה ולגבורה בירושלים. כל הפרויקטים האלה מתמודדים עם תכניות ציבוריות מורכבות וחוקרים ארכיטקטורה בעלת מקוריות יוצאת דופן באמצעות ניסוי פורמלי.

חבר השופטים של פרס קרן וולף לתחום הארכיטקטורה החליט פה אחד להעניק למשה ספדיה פרס יוקרתי זה.