נטע שלזינגר
פרס קריל 2024
האונ' העברית בירושלים
נטע שלזינגר
שייכות בעת הענקת הפרס:
האוניברסיטה העברית בירושלים
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית,
ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט
נימוק למתן הפרס:
"על תרומות משמעותיות בחקר פטריות פתוגניות, הבנת המנגנונים המאפשרים להן להתגבר על מערכת החיסון של הגוף, ופיתוח שיטות חדשניות להתגונן בפניהן"
יותר מ-1.6 מיליוני אנשים מתים בשנה עקב זיהומים פטרייתיים. בכל שנה מתגלות יותר ויותר מחלות פטרייתיות קטלניות, ועדיין הידע על הדרך להילחם בהן מועט ביותר. בעולם ידועים כחמישה מיליון מיני פטריות שכמה מאות מהן פתוגניות לאדם. חלקן עמידות לתרופות, ומתוארות על ידי המרכז לבקרת מחלות (CDC) כ'איום בריאותי עולמי חמור'. הפטריות הן ממלכה נפרדת בטבע, במקביל לבעלי חיים ולצמחים. חלק מתכונותיהן לא מוכרות עדיין והדבר מקשה על פיתוח תרופות לטיפול בזיהומים אותם הן גורמות.
העלייה במחלות פטרייתיות נקשרת למספר גורמים: משבר האקלים גורם ליותר מיני פטריות להסתגל לטמפרטורות גבוהות וכך לשרוד גם בגוף האדם; פטריות חכמות מפתחות עמידות נגד מרבית סוגי התרופות; תרופות חדשות מחלישות את מערכת החיסון ומקלות על הפטרייה להתפתח בגוף האדם. הפטריות למדו לשגשג בסביבה בה אנחנו פגיעים ביותר, בבתי החולים, במיוחד במחלקות לטיפול נמרץ. כ-30 אחוזים מהמאושפזים במחלקות טיפול נמרץ בתקופת הקורונה פתחו זיהומים פטרייתיים קטלניים, וכשישים אחוזים מהם נפטרו לאחר טיפול.
ד"ר נטע שלזינגר משתמשת בגישה רב-תחומית להבנת המנגנונים המאפשרים לפטריות להתגבר על מערכת החיסון, הבנת התגובה החיסונית של הגוף המארח היכולה להגן מפני פתוגנים פטרייתיים, ופיתוח שיטות חדשניות למלחמה בפטריות. אחת השיטות שהדגימה הייתה לגרום לפטרייה לבצע "מוות תאים מתוכנת", או במילים אחרות, לגרום לה להתאבד. שיטה נוספת היא גיוס הווירוסים הגדלים על הפטריות (mycoviruses) למלחמה בהן. תוצאות מחקריה צפויות להוביל לפיתוח תרופות אנטיפטרייתיות חדשות ופיתוח כלים דיאגנוסטיים הרלוונטיים לבריאות הציבור, לחקלאות, ולחיות בר.
ד"ר נטע שלזינגר סיימה תואר ראשון, תואר שני ודוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים, ופוסט דוקטורט ב"Memorial Sloan Kettering Cancer Research Center”, כיום היא מרצה בכירה בבית הספר לרפואה ווטרינרית באוניברסיטה העברית בירושלים.
