שגיב שיפמן

זוכה פרס קריל 2013

ד"ר שגיב שיפמן (Dr. Sagiv Shifman) 
יליד 1971, ישראל
האוניברסיטה העברית בירושלים

תחומי מחקר: גנטיקה של אוטיזם.

אוטיזם היא ההפרעה החמורה ביותר בקבוצה של הפרעות נוירו-התפחותיות המוכללות בתסמונת הקשת האוטיסטית. הסינדרומים של אוטיזם הם הטרוגניים, ומאופינים על ידי בעיות בתקשורת, הפרעה בדיבור ותסמיני התנהגות החוזרת על עצמה. למרות שלאוטיזם יש בסיס גנטי מובהק, אין בידינו ידע רב על הגורמים הגנטיים שתורמים להתפתחות המחלה. מחקרים שנערכו לאחרונה הובילו לזיהוי של מספר גנים שקשורים להתפתחות של אוטיזם, אך מרבית הגורמים הגנטיים הקשורים במחלה עדיין אינם ידועים, ועודנו רחוקים מהבנה ביולוגית עמוקה של המחלה. השכיחות המשוערת של אוטיזם נעה סביב לידה אחת לכל 100-200 לידות. הקושי בלאמוד במדויק את השכיחות נובע מן הקושי לקבוע אבחנה חד-משמעית למחלה. למרות שזו אחת הלקויות התורשתיות ביותר, עדיין איננו יודעים לזהות את הגורמים הגנטיים הספציפיים שמשפיעים על מרבית החולים. עדיין אין באפשרותינו למנוע או לזהות מראש את התפתחות המחלה ואין בידינו טיפול רפואי יעיל. אוטיזם גורם סבל רב לחולים ולבני משפחותיהם ומשפיע באופן ניכר על חייהם וגם במובן הרחב יותר על הקהילה שבה הם חיים.

מטרת המחקר שלנו היא לפתח ולישם גישות חדשות שיאפשרו זיהוי של גנים המעורבים בהתפתחות של אוטיזם ולהבין כיצד פגיעה בגנים אלו מובילה לאוטיזם. השערת העבודה במחקר היא שבחלק גדול מן המקרים, אוטיזם נגרם משינויים גנטיים חדשים, שאינם מורשים מההורים (מוטציות חדשות) או משינויים נדירים שהורשו מהורים בריאים. מוטציות חדשות ושינויים נדירים בכל אחד ממספר רב של גנים אפשריים יכול להוביל להתפתחות של אוטיזם. המחקר שלנו ממוקד בניסיון לזהות אילו מסלולים תאיים נפגעים כתוצאה ממוטציות שנמצאו בדנ"א של אוטיסטים. אנחנו מנסים למצוא מכנה משותף בפגיעות של הגנים השונים. הממצאים של מחקר זה ישפרו את ההבנה שלנו לגבי הסיבות הגנטיות להתפתחות של אוטיזם, יאפשרו פיתוח של שיטות חדשות לסריקה ודיאגנוזה גנטית ואף לפיתוח של תרופות חדשות.

הבנה של הגורמים הגנטיים והבילוגיים של אוטיזם תוביל לפיתוח שיטות חדשות לאבחון גנטי ובעתיד גם לפיתוח של טיפולים רפואיים. לזיהוי והבחנה בין מוטציה חדשות לבין שינויים גנטיים שמצויים בהורים ומועברים בהורשה יש השלכות מיידיות לגבי תכנון המשפחה ואיבחונים טרום לידתיים במשפחות עם ילדים פגועים. יש חשיבות גדולה במציאה של סמנים ביולוגיים שיאפשרו זיהוי מוקדם ככל האפשר של הסינדרום מכיוון שכרגע אין שום סמן או ביטוי חיצוני בשנה הראשונה לחיים שהוא מספיק ספציפי לאוטיזם שיאפשר טיפול מוקדם. מחקרים רבים מראים שטיפול מוקדם ככל האפשר יכול להשפיע ולשפר במידה ניכרת את הסיפטומים של התיסמונת. דיאגנוזה שמבוססת על סמנים ביולוגיים תאפשר טיפול מקדים לפני הופעה של הסימפטומים ותאפשר שיפור ניכר ביכולות ובתפקוד של הילדים הלוקים במחלה.

המגוון הרחב של הגורמים הגנטיים הקשורים באוטיזם, ושכיחותו הנמוכה של כל אחד מהגורמים, דורשים איסוף נרחב של חומר גנטי ממאות ואלפי חולים. בנוסף, מעבדתנו עושה שימוש בכלים המחקריים החדשים ביותר הקיימים בתחום, כדי להפיק את מירב האינפורמציה הגנטית מהחולים. כל ממצא ביולוגי שיוכל להפחית את מספר הילדים שעלולים לפתח את התסמונת האוטיסטית, שיגרום לפיתוח של תרופות חדשות או לישום של כלים דיאגנוסטיים מוקדמים, יהיה בעל השפעה עצומה על החברה והקהילה בישראל ובעולם.

זוכי פרס קריל

// order posts by year $posts_by_year;