יוסי בוגנים

זוכה פרס קריל 2017
האוניברסיטה העברית שבירושלים

יוסי בוגנים  (Dr. Yossi Buganim) 

בוגנים הינו מדען צעיר ומבטיח שהצטרף לאחרונה למחלקה לביולוגיה מולקולרית וחקר הסרטן באוניברסיטה העברית בקמפוס עין כרם. את לימודי התואר הראשון והשני בוגנים ביצע באוניברסיטת בר אילן בנושא ביולוגיה התפתחותית ואז המשיך את לימודי הדוקטורט במכון ויצמן בהם התמקד בחקר הסרטן. את הכשרתו בתאי גזע עובריים ובתהליך התכנות מחדש על ידי הכנסת מספר גני מפתח בוגנים רכש במכון המחקר MIT שבבוסטון במעבדתו של פרופסור רודוף יאניש, אחד מהמדענים המובילים בעולם בנושאים אילו. בוגנים נמנה בין המדענים המובילים בתחומו.

יצירת תאי גזע מושרים לשימוש ברפואה רגנרטיבית

רפואה רגנרטיבית היא תחום חדש ומתפתח שמטרתו החלפת רקמות/איברים או תאים שנפגעו על ידי השתלת תאים יעודיים. לתאי גזע עובריים יש פוטנציאל אדיר בתחום זה מכיוון שהם מסוגלים להתמיין לכל סוגי התאים בגוף האדם. אך, בעיות אתיות הכרוכות ב"הריגת עובר אדם" ודחיית התאים על ידי מערכת החיסון של החולה הם שני מכשולים שמונעים את שימושם המיידי ברפואה. ב 2006 חוקרים יפניים גילו כי ניתן לעשות תכנות מחדש של תאים בוגרים ולאחזירם לשלב העוברי. תאים אילו נקראים תאי גזע עובריים מושרים, ומהווים פיתרון לשתי בעיות אילו. בנוסף, תאים אילו מהוים בסיס טוב למידול מחלות ומציאת תרופות מכיוון שניתן להפיקם מחולים שונים וממחלות שונות (פרקינסון, אלצהימר, ALS ועוד…). למרות הפוטנציאל העצום הגלום בתאים אילו,איכות התאים(תיפקודית ובטיחותית) עדין לא מספקת בכדי להשתמש בהם בקליניקה ויש צורך למצוא את הפרוטוקול הטוב ביותר שיאפשר יצור תאי גזע מושריים איכותיים שלא יהוו סכנה עתידית לחולה.

שני פרויקטים מרכזיים במעבדתי מתמקדים בנושא זה ומהווים פריצת דרך משמעותית בתחום הרפואה הרגנרטיבית והשתלות וזכו להדים רבים בעולם.

פרויקט א

על מנת לשפר את איכות תאי הגזע העוברים המושרים עקבנו אחרי תהליך התכנות מחדש וביצענו אנליזות ביואינפורמטיות רבות בכדי למצוא את גני המפתח הטובים ביותר. אנליזות אילו הצביעו על ארבעה גני מפתח חדשים המסוגלים ליצור תאי גזע מושריים מתאי עור האיכותיים בהרבה מאותם תאי גזע מושרים המשמשים כיום. תאים אילו שנוצרו במעבדתי (במקרה זה תאי עכבר) מסוגלים לשכפל (cloning) עכבר שלם באחוזים הגבוהים בהרבה (80%) מאותם תאי גזע מושרים ששאר העולם משתמש (30%). מבחן זה מהווה המבחן החשוב ביותר לאיכות התאים.

פרויקט ב

נשים רבות סובלות מהפלות חוזרות ונשנות (Recurrent miscarriage) ומהתפתחות לא תקינה של השלייה הגורמת לעיכוב בגדילת העובר (Fetal growth restriction) הגורמת במקרים קשים ללדת ילדים עם פיגור שכלי.

במעבדתי מצאנו את גני המפתח של תאי גזע שלייתים (תאי הגזע שיוצרים את השלייה במהלך יצירת העובר) וכאשר ביטאנו אותם בעודף בתאי עור, יצרנו תאי גזע שלייתים מושרים. תאים אילו ניראו והתנהגו כמו תאי גזע שליתיים טבעיים. במבחני איכות שונים תאים אילו הראו יכולת יצירת תאי שלייה שונים הן בצלחת פטרי והן בתוך שלייה מתפתחת בעקבות השתלה.

לתאים אילו פוטנציאל אדיר לשימוש ברפואה רגנרטיבית במקרים של בעיות בתיפקודי שלייה.

הצלחת פרויקט זה תביא סיכוי לנשים עם בעיות שלייתיות ללדת ילדים בריאים ואף להציל הריונות בעלי סיכון בעקבות אי תפקוד שלייתי.

חשוב לציין שאלטרנטיבה אחרת לא קיימת היום כי אין יכולת לבודד תאי שלייה הומניים טבעיים עם הידע שקיים כיום.

נוסף לזה, תאי גזע שלייתים מושרים אילו הינם התאים היציבים היחידים (מלבד תאי גזע עובריים מושרים) הנמצאים היום במדע, שזהו אינדיקטור חשוב מאוד ביכולת התאים המושרים לחקות את פעולתם של התאים הטבעיים.

שימוש בתאים אילו כמעט ואינו מסוכן או בעייתי מכיוון שתאים אילו, בניגוד לתאי גזע עובריים מושרים, אינם עוברים אינטגרציהבתאי העובר.

הסתכלות עתידית

מלבד יצירת תאים יעודיים (לדוגמת תאי עצב לחולי פרקינסון, ALS ואלציהמר) מתאי עור של החולה עצמו אחת מהאפשרויות העתידיות לשימוש בתאי גזע מושריים אילו (באם תעבור את ועדות האתיקה) היא יצירת איברים שלמים (דוגמת לב, כבד, כליות) בתוך חית מודל מתאימה (לדוגמא חזיר) כאשר המקור של התאים עצמם מגיע מתאי העור של החולה עצמו.

זוכי פרס קריל

// order posts by year $posts_by_year;