אדוארדו צ'ילידה

חתן פרס וולף באומנות 1985

אדוארדו צ'ילידה

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

פסליו מאחדים בתוכם מסורת וחידוש. דמיונו הפורה המגלם יופי פיוטי בצורותיו, מופיע במחלצות עכשוויות.

אדוארדו צ'ילידה הוא אחד הפסלים הגדולים של דורנו ויצר כמה יצירות תלת-ממדיות מונומנטליות חשובות. פסלי הברזל היצוק מחד גיסא, ויחידות הבהט המפוסלות מאידך גיסא – ממשיכים מסורת פיסולית מודרנית, אך בעת ובעונה אחת יש בהם ערך ניסיוני של ממדים טכניים ואסתטיים חדשניים. עם ההנאה העונה על הטעם העכשווי, יש בעבודותיו של צ'ילידה ממדים רדיקלים רבי אתגר המבוטאים בעוצמה ובביטחון שבהם.

הפסלים המונומנטליים, שיצר בנוף החופשי גם נראים כהרמוניים עם הטבע הסובב אותם, אך גם מדגישים אותו. התבססותו של צ'ילידה על העבר וחדשנותו הבלתי מתפשרת עושים אותו ליוצר בן-זמננו הראוי להערכה יוצאת מן הכלל, ואכן הוא זוכה לה.

אמנות

// order posts by year $posts_by_year;

פוג'יקו נאקאיה

כלת פרס וולף באומנות 2023

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

ריצ'רד ג'וליאן לונג

חתן פרס וולף באומנות 2023

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

סינדי שרמן

כלת פרס וולף באומנות 2020

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

לורי אנדרסון

כלת פרס וולף באומנות 2017

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

לורנס וינר

חתן פרס וולף באומנות 2017

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

אולאפור אליאסון

חתן פרס וולף באומנות 2014

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

רוזמרי טרוקל

כלת פרס וולף באומנות 2011

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

מיקלאנג'לו פיסטולטו

חתן פרס וולף באומנות 2006/7

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

לואיז בורז'ואה

כלת פרס וולף באומנות 2002/3

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

ג'יימס טורל

חתן פרס וולף לאומנות 1998

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

גרהרד ריכטר

חתן פרס וולף באומנות 1994/5

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

ברוס נאומן

חתן פרס וולף באומנות 1993

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

אנסלם קיפר

חתן פרס וולף באומנות 1990

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

קלאס ת. אולדנבורג

חתן פרס וולף באומנות 1989

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

ג'ספר ג'ונס

חתן פרס וולף באמנות 1986

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

אדוארדו צ'ילידה

חתן פרס וולף באומנות 1985

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו. 

מארק שאגאל

חתן פרס וולף באמנות 1981

מארק שאגאל 

 

נימוק למתן הפרס:

"נבחר כאחד מגדולי חלוצי הציור המודרני של ראשית המאה העשרים".

 

שותפים לפרס:

מארק שאגאל 

אנתוני טאפייס 

 

מארק שאגאל הוא הגדול, המקורי ובעל החזון הפיוטי והאנושי שבחלוצי הציור המודרני ואחד מגדולי האומנות בכל הזמנים. שאגאל התבלט כגאון יוצר כבר בסוף העשור הראשון של המאה העשרים ומאז לא חדל מעיין יצירתו. טווח יצירתי של שאגאל הוא עצום. מלבד ציורי-כן, יצר אילוסטרציות לספרים, יצירות גרפיות רבות, תפאורה לתיאטרון ובלט, זגוגיות צבעוניות, פסיפסים, שטיחי קיר ועוד. 

בין יצירותיו הציבוריות החשובות בעשרים השנים האחרונות: חלונות זגוגיות צבעוניות בקתדרלה של מץ (1960), ולאחר מכן בבית הכנסת של בית חולים הדסה בירושלים (1962), ציור על תקרת האופרה בפריז (1964), ציורי קיר במטרופוליטן אופרה בניו יורק (1966), פסיפס רצפה וקיר ושלושה שטיחי קיר גדולים בבניין הכנסת בירושלים (1964-1969), חלונות זגוגיות צבעוניות בכנסייה פראומונסטר בציריך ועוד. 

הפיוט שבציוריו והחום האנושי הקורן מצבעיו הזוהרים ומדימויו, קשורים ללא ספק ברוח היהדות ובמסורתה ונובעים מזיכרונות מחיי העיירה היהודית ודמויותיה שלא משו מציוריו עד היום. אך גדולתו של חזונו של שאגאל היא בכך שהוא פורץ את הגבולות האלה. אומנותו של שאגאל הפכה לנכס הרוחני של תרבות בת זמננו.