
ג'ון ב' גרדון
זוכה פרס וולף לרפואה 1989

ועדת פרס וולף במתמטיקה לשנת תשמ'ט-1989 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשנים: ג'ון ב' גרדון ואדוארד ב' לואיס.
ג'ון ב' גרדון (John B. Gurdon)
אוניברסיטת קמברידג'
קמברידג', בריטניה
"על החדרת השימוש באואוציטים של הצפרדע הרפואית קסנופוס לביולוגיה המולקולרית וההוכחה כי התא הממוין והביצית שונים זה מזה באופן ביטויו, אך לא בתוכנו, של החומר הגנטי המצוי בהם."
תרומותיו של פרופסור ג'ון ב' נרדון לאמבריולוגיה המולקולרית פרוסות לאורכם של שלושה עשורי שנים וחולשות על רבים מההישגים המלהיבים בתחום זה. אפשר ורבת-ההשפעה היא הכנסתה לשימוש של טכניקת ההזרקה לתוך האואוציטים של צפרדעים רפואיות. גרדון הראה לראשונה כי מולקולות רנ'א-שליח המוזרקות לאואוציט מכתיבות את הסינתזה של הפרוטאין התואם, ובשיטה זאת השתמש באחת ההוכחות הראשונות לקיומו של דנ"א-שליח בתא האיקאריוטי. מאז משמשות תגובות הטראנסלאציה באואוציטים במגוון של ניסויים במאות מעבדות-מחקר. גרדון הרחיב את הטכניקה להזרקתן של מולקולות דנ"א לגרעין האואוציט. בכך הצליח להשיג, בשיתופו של דון בראון, שיעתוק מדויק ראשון של גן איקאריוטי במערכת משוחזרת. גם שיטה זאת שימשה חוקרים רבים עד לתועלת רבה ביותר. טכניקת ההזרקה הייתה תוצאה מקורית ושימושית ביותר מניסוייו החשובים של גרדון בהשתלת גרעינים בתאים של צפרדעים. עבודה זאת, המהווה תגלית-מפתח באמבריולוגיה המודרנית, הוכיחה כי גרעיני תאים סומאטיים בדרגה גבוהה של התמיינות עשויים להוות מצע להתפתחותו של ראשן שלם על כל רקמותיו השונות. מכאן משתמע כי האמבריוגנזה אינה כרוכה בדרך-כלל בשינוי בלתי-הדיר בגנום של התא החי. בשנים האחרונות התמקדה תשומת ליבו טל ד"ר גרדון בבעיה המסורתית של ההשראה האמבריונית. תרומותיו בתחום זה שימשו גרעין להחדרתן של טכניקות מולקולריות לחקר ההשראה, ובמיוחד לאנליזת ההתמיינות של השרירים והביטוי הגנטי בפעולת אלפא-אקטין בעובר.
