
סימור בנזר
זוכה פרס וולף ברפואה 1991

ועדת פרס וולף ברפואה לשנת תשנ'א – 1991 החליטה פה אחד להעניקו לסימון בנזר .
סימור בנזר (Seymour Benzer)
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
פאסדנה, קליפורניה, ארה'ב
"על יצירת תחום חדש של הנוירוגנטיקה המולקולרית במחקריו על ניתוח מערכת העצבים והתנהגותה, באמצעות מוטציות של גנים."
כבר בהיותו מפורסם – הודות למיפוי המבנה העדין של גן בקטריופזי – גילה פרופסור סימור בנזר בשנת 1967 כי חשיפת אוכלוסיה של זבוב-התסיסה (Drosophila) להשפעת מוטגן, הולידה מגוון יוצא דופן של מוטנטים בעלי השלכות על היבטים שונים של ההתנהגות. תגלית זו הובילה אותו לשימוש במוטציות-גנים בודדות לשם ניתוח המנגנונים המורכבים הקשורים בהתפתחות מערכת העצבים ובתפקודה. בנזר ועמיתיו זיהו מוטציות המשפיעות על תחושת הראייה, המקצבים היומיים, הזיכרון, עירור ערוצי הממברנות תפקוד הסינפטות, והתפתחות התאים קולטי האור בעין המורכבת, וכן על פגמים פתולוגיים תורשתיים המקבילים לחוליים אנושיים, כגון התנוונות התאים קולטי האור, השרירים והמוח. תופעות אלה נחקרות עתה באינטנסיביות במעבדות שונות ברחבי העולם, שבהן נעשה שיבוט הגנים, נקבע סדר הרכבם, ונלמדים אופני תפקודם, בנזר מוסיף להוביל בראש חקר של הנוירוביולוגיה המולקולרית, והוא מפתח חיישני-נוגדנים עתירי שימוש לפרוטאינים הכרוכים בהתמיינות העצבים.
הודות לתגליותיו החלוציות של בנזר הפך זבוב-התסיסה למערכת מודל-מפתח בנוירוגנטיקה המולקולרית, לרבים מהגנים שנתגלו קיימים באדם גנים תואמים-בקירוב, ועל כן ניתן לקבוע את אתרי פעולתם ולהשוות את נזקיהם במוח האנושי. בכך תיפתח הדרך לניצול הידע הנאסף מזבוב-התסיסה לחשיפת מנגנונים דומים באדם.
