
פייר ז'יל דה-ז'אן
זוכה פרס וולף בפיזיקה 1990

ועדת פרס וולף בפיזיקה לשנת תשמ'ט-1989 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשנים: דיויד ג' תאולס ופייר ז'יל דה-ז'אן.
פייר-ז'יל דה ז'אן (Pierre-Gilles de Gennes)
קולג´ דה פראנס
פריס, צרפת
"על מגוון רחב של תרומות חלוציות להבנתנו את האופן, שבו מאורגנות מערכות מורכבות של חומר מעובה. לדה ז'אן – במיוחד בעבור עבודותיו על אודות חומר מאקרומולקולרי ועל גבישים נוזלים; לתאולס – במיוחד בעבור עבודתו על אודות מערכות לא-מסודרות ודלות-ממדים."
בין תרומותיו החשובות לתחומים רבים וחשובים בפיסיקה של החומר המעובה – ובהם מגנטיות, על-מוליכות ופיזורים – יצר פרופסור פייר-ז'יל דה ז'אן מושגים יסודיים לפיתוחו של מדע המאקרומולקולות. מושגים אלה שימשו יסוד לניתוחם של תהליכים מסובכים אבל רבי-ערך. הוא ניתח את הדינמיקה של תנועה מתואמת של פולימרים בסביבתם המורכבת, וחזה את תכונותיהם הקריטיות, בהשתמשו בשיטות אינטגרלי-המסלול, בפיתוח שימושים של רעיונות הכיול (Scaling), ובהכנסת מושג הזחילה (Reptation). עבודותיו אלה דרבנו עריכתם של ניסויים רבים, והללו אימתו את המושגים שיצר ואת הרלוואנטיות שלהם. הוא הפיח חיים בתחום שלם של הפיסיקה העוסק במאקרומולקולות ארוכות-שרשרת, ומירב העבודות החדישות בו נעשות ע'י תלמידיו לשעבר או עמיתיו הצעירים. הישגים אלה גם מבטיחים יישום עתידי למערכות ביולוגיות.
