
פרידריך הירצברוך
זוכה פרס וולף למתמטיקה 1988

ועדת פרס וולף במתמטיקה לשנת תשמ'ח-1988 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשניים: פרידריך הירצברוך ולארס הורמאנדר.
פרידריך הירצברוך (Friedrich Hirzebruch)
המכון המתמטי ע"ש מקס-פלאנק
ואוניברסיטת בון
בון, גרמניה
"על עבודתו המובילה המאגדת את שטחי הטופולוגיה, הגיאומטריה האלגברית והדיפרנציאלית ותורת המספרים האלגברית; ועל עידוד המחקר ושיתוף הפעולה המתמטי."
שמו של פרופסור פרדריק הירצברוך לתוצאות מפורסמות בשטחי הטופולוגיה, הגיאומטריה האלגברית, והגיאומטריה הדיפרנציאלית הגלובלית. תוצאות אלו, ציינו את תחילתן של תיאוריות חשובות, והייתה להן השפעה עצומה עת התפתחות המתמטיקה המודרנית.
על הישגיו של הירצברוך נמנים:
(1) גילוי משפט הסיגנאטורה ביריעות דיפרנציאליות, וכמו כן הניסוח וההוכחה של משפט רימאן-רוך ליריעות אלגבריות;
(2) משפט השלמות במחלקות אופייניות של יריעות דיפרנציאליות;
(3) משפט הפרופורציוניות ביריעות הומוגניות מרוכבות, וכמו כן (עם א' בולר A.Borel ) התיאוריה הכללית של מחלקות אופייניות במרחבים הומוגניים של חבורת לי (LIE) קומפקטיותי;
(4) תיאורית-K מרוכבת- והסדרה הספקטראלית שלה, וכן יישומים גיאומטריים שונים
(עם מ' פ' עטייה – M.F. Atiyah)
(5) ההוכחה ה"טופולוגית" למשפט ההחזרה של דדקינד (Dedkind), באמצעות התיאוריה של ארבע-יריעות, וקשרים מעניינים אחרים בין הטופולוגיה הדיפרנציאלית לבין תורת המספרים האלגברית;
(6) לימוד שיטתי של תבניות ומשטחי הילברט (Hilbert) מודולאריים וקשריהם למספרי מחלקות.
מתמטיקאים רבים הרחיבו את רעיונותיו של הירצברוך והכלילו אותם. הוא עצמו העדיף להתעניין בבעיות הפרטיות ובמקרים הקונקרטיים היפים, שאותם הוא פתר תוך יצירת שיטות חדשות המשלבות אינטואיציה אלגברית, גיאומטרית ואריתמטית באופן לא רגיל. יחד על כן, הרצאותיו ומאמריו המזהירים, חלקו הפעיל בסדנאות הבינלאומיות בבון (הכינוסים השנתיים רמי-המעלה), ועבודתו המסורה בארגונים מדעיים – הגדילו לעודר שיתוף בעולה מדעי כלל עולמי.
