
רוג'ר פנרוז
זוכה פרס וולף לפיזיקה 1988

ועדת פרס הפיזיקה בחרה פה אחד בשני המועמדים הבאים שישתתפו באותה מידה בפרס וולף לפיזיקה משנת 1988: רוג'ר פנרוז וסטיבן ו' הוקינג.
רוג'ר פנרוז (Roger Penrose)
אוניברסיטת אוקספורד
אוקספורד, בריטניה
"על פיתוחם המבריק את תורת היחסות הכללית, בהצביעם על הכורח בקיום תופעות סינגולריות קוסמולוגיות ובפענחם את הפיסיקה של חורים שחורים. בעבודותיהם תרמו רבות להבנת מקורו וסופו האפשרי של היקום".
פרופסור רוג'ר פנרוז תרם תרומות יסודיות מרשימות לפיתוחה של תורת היחסות הכללית ולנושאים אחרים בפיסיקה מתמטית. עבודתו הובילה לתגליות החשובות ביותר של תורת היחסות הכללית הקלאסית למן ייסודה לפני למעלה משבעים שנה – בקבעו את התנאים, שהם מן ההכרח שיובילו לתופעות "סינגולריות" ביקום כלשהו. יישומם של תנאים אלה ליקום שלנו הראו כי הוא חייב היה להיווצר ב"מפץ גדול", וכי הוא עלול לבוא לקצו ב"קריסה" מקבילה. עוד שימושים של רעיונותיו הובילו לתיאורם של צירופי-המערכות בטבע, המובילים בהכרח בסופו של דבר להיווצרותם של 'חורים שחורים'. פנרוז אף הראה כיצד תהליכים טבעיים גורמים לשליית אנרגיה מסחרורם של חורים שחורים. הוא האדיר את ידיעותינו על אודות מרחב-זמן על-ידי ניתוח רב-עוצמה של המבנה האפשרי שלו והכשרת הכלים המתמטיים הדרושים למסגרת חדישה לחלוטין של תיאור תופעות פיסיקליות.
