
רפאל ד' לוין
זוכה פרס וולף לכימיה 1988

ועדת פרס וולף בכימיה לשנת תשמ'ח-1988 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשני המדענים רפאל ד' לוין ויהושע יורטנר.
רפאל ד' לוין (Raphael D. Levine)
1938, מצרים
האוניברסיטה העברית בירושלים
ירושלים, ישראל
"על מחקריהם העיוניים השנונים בפענוח של תהליכי הרכישה והאיבוד של אנרגיה במערכות מולקולריות ושל מנגנוני האבחון והברירה הדינמיים בתהליכים כימיים."
פרופסור רפאל ד' לוין הוא אחד החלוצים וכן מנהיג עולמי מוכר בתורה החדישה של התגובות הכימיות בהתנגשויות ובתהליכים חד-מולקולריים. הוא מילא תפקיד מרכזי ביישומיה, של מכניקת הקוואנטים לתיאור של תהליכי השינוי הפיסיקלי בעת התגובה הכימית מנקודת מבט מיקרוסקופית – בהכניסו לשימוש רעיונות ומונחים רבים ואלה היו לסטנדרטים בתחום זה, בין מחקריו החלוציים נמנים התיאוריה הקוואנטית של שיעורי תגובה אבסולוטים. הטיפול הקוואנטי הראשון בתהליכי פירוק פוטוני של מולקולות, פענוח תפקידם של רזוננסים בהתנגשויות ריאקטיביות, התיאוריה של תהליכי פירוק מושרים על ידי התנגשויות, וכן (לאחרונה) יסודות הדינמיקה הסטריאוכימית.
בהכירו בכך, שגישה מיקרוסקופית אינה מספקת להבנה מלאה של התהליכים הדינמיים במערכות רבות, בשל מורכבותן היתרה, ניסח לוין שיטה עיונית חדשה לאנליזה של תהליכי הברירה והאבחון הדינמיים בתגובות כימיות, הבנויה על מושגים שאולים מהתרמודינמיקה ומתורת האינפורמציה."תורת ההפתעות" שלו (שהוצעה לראשונה בשנת 1972 בשיתוף עם ריצ'רד ברנסטיין ואבינועם בן-שאול) הייתה עד מהרה מכשיר אנליטי בסיסי לניתוח תהליכי תגובה ופשטה לענפים שונים של המדעים, כגון פיסיקה גרעינית וביולוגיה מולקולרית. הישגיו של לוין, בהשתמשו במושגים השאולים ממכניקת הקוואנטים ומהתרמודינמיקה, הגיעו סופית לסינתזה שלמה בשיטה האלגברית שפיתח לאחרונה, זו המבוססת על עקרון מינימום האנטרופיה.
