סטנלי פרוסינר

חתן פרס וולף ברפואה 1995/6

סטנלי פרוסינר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על גילוי פריונים, סוג חדש של פאתוגנים הגורמים למחלת ניוון עצבים ע'י גרימת שינויים במבנה חלבון".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

סטנלי ב. פרוסינר (נולד ב-1942, ארה"ב) סיים תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת פנסילבניה ולאחר מכן קיבל תואר שני מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה. הוא השלים התמחות ברפואה באוניברסיטת קליפורניה, סן פרנסיסקו, ולאחר מכן המשיך במחקר על גלוטמינאזות ב-E. coli במכון הלאומי לבריאות תחת פיקוחו של ארל סטדטמן. לאחר שלוש שנים ב-NIH, פרוסינר חזר ל-UCSF כדי לסיים התמחות בנוירולוגיה. ב-1974, עם סיום התמחות, הוא הצטרף לפקולטה של המחלקה הנוירולוגית של UCSF. מאז, פרוסינר מילא תפקידי סגל ופקולטה שונים הן ב-UCSF והן ב-UC ברקלי.

לפני עבודתו של פרופסור סטנלי פרוסינר, היה מקובל לחשוב שכל המחלות המידבקות נגרמות ע"י פאתוגנים בעלי חומצת גרעין, כגון נגיפים, חיידקים וטפילים. לסדרה של מחלות ניוון עצבים, כגון מחלות קרויצפלד-ג´אקוב וגרסטמן- שטראוסלר-שיינקר בבני אדם וכגון מחלות סקראפי וניוון-מוח ספוגי של בקר (מחלת הפרה המשוגעת) בחיות משק, היו גם כן מאפיינים של מחלות מידבקות, אך גורמי המחלות האלה לא היו מובנים.

פרוסינר הראה, שהגורמים האחראים להדבקה הנקראים פריונים (prions) הכילו חלבון בלבד והיו חסרים חומצת גרעין. לאחר בידוד פריונים מן המוח, הוא גילה שהם מורכבים מסוג מיוחד של חלבון המקודד ע"י גן כרומוזומי. בצורתו הנורמלית מכונה חלבון זה Prpc . פרוסינר הראה, שבנגעים בחיות החולות במחלת ניוון עצבים סקראפי החלבון הזה קיים בצורה לא נורמלית. לצורה הלא נורמלית של החלבון יש מבנה ייחודי והוא נקרא PrpSc. הוא הראה ש-PrpSc נוצר מ-Prpc , והם שונים זה מזה במבנה המרחבי שלהם. החלבון הלא נורמלי PrpSc מתפלמר ויוצר עמילואיד. משקעי עמילואיד במוח של חיות ובמוח של בני אדם חולים במחלות פריונים שונות מורכבים מחלבון בלתי תקין זה. פרוסינר מצא שמולקולות של PrpSc יכולות לשנות מולקולות של Prpc נורמליות למולקולות של PrpSc לא נורמליות נוספות, וזהו המנגנון האחראי לאופי המידבק של מחלות אלה. מחקריו של פרוסינר שינו את המחשבה של מדענים ורופאים על הפרעות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית. הוא גילה עיקרון חדש של מחלה בעל השלכות רחבות במדעי החיים וברפואה.

ניל ל. פרסט

חתן פרס וולף בחקלאות 1996/7

ניל ל. פרסט

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת ויסקונסין, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על מחקרו החלוצי בביולוגיה של רביית הבקר".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

פרופסור ניל ל. פרסט (נולד ב-1930, ארה"ב) תרם תרומות חלוציות לגנטיקה של בעלי החיים על-ידי פיתוח מערכות לשיבוט עוברי בקר, העברת גנים וייצור של עוברים אלו במעבדה (in-vitro). מחקרו הביא לקידום רב ביישום הביו-טכנולוגיה בתהליכי רבייה של חיות המשק ולמניעת הצורך בפרות גזעיות לייצור בקר לבשר.

העברה של חומר גנטי נמצאת בשלבי פיתוח לשיבוט עוברים של חיות המשק. מחקרו פורץ הדרך בתחום זה הוביל לתגליות מרכזיות בביולוגיה של הרבייה. מעבדתו של פרופ. פרסט הייתה החלוץ לפני המחנה ביישום טכניקה זו לצורך הברירה הגנטית של מקנה. הוא ועמיתיו הגדירו את התנאים המביאים לידי אופטימיזציה של הזרעה מלאכותית ולתדירות גבוהה של פיתוח עוברים. הם פיתחו והגדירו את מצעי הגידול הנמצאים בשימוש נרחב בטיפוח עוברים אלה. התהליכים, שפותחו במעבדתו של פרסט, הובילו לתגליות גדולות ברחבי העולם בכל הקשור בפיתוח עוברים של חיות הבית.

לידע החדש הנובע מתוך מחקריו של פרופ. פרסט יש השלכות חשובות על ייצור גזעים מושבחים של חיות המשק בעולם כולו. אלו כוללות השבחה של הרבייה, הגדילה, ייצור החלב ושל עמידות בפני מחלות.

יאסוטומי נישיזוקה

חתן פרס וולף ברפואה 1994/5

יאסוטומי נישיזוקה

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת קובה, יפן

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליתם בדבר מנגנוני התמרת אותות על פני קרומית התא החי, הכוללים פעולה של פוספוליפידים וסידן."

 

שותפים לפרס:

יאסוטומי נישיזוקה

מיכאל בארידג'

 

פרופסור יאסוטומי נישיזוקה גילה את משפחת האנזימים הקרויה פרוטאין קינאזה C, ואת ההפעלה של משפחה זו על-ידי אותות חוץ-תאיים באמצעות פירוק של פוספוליפידים בקרומית התא. באמצעות מחקרי אנזימולוגיים מורכבים הראו נישיזוקה ועמיתיו כי פרוטאין קינאזה C מופעל על-ידי דיאצילגליצרול וסידן. המחקר במעבדתו ובעקבות כך המחקר במעבדות רבות אחרות הראה כי אנזימים, ממשפחת פרוטאין קינאזה C מעורבים במגוון רחב מאוד של פעילויות תאיות, פרוטאין קינאזה C מעורב גם במצבים פתולוגיים אחדים, וביניהם זירוז של גידולים ממאירים באמצעות רעלי אסטר פורבולי. פעילות הפרוטאין קינאזה C הנה אפוא פעילות ביולוגית מרכזית נוספת המעורבת בתגובת התא החי לגירויי הסביבה.

מיכאל בארידג'

חתן פרס וולף ברפואה 1994/5

מיכאל בארידג'

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת קמברידג', בריטניה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליתם בדבר מנגנוני התמרת אותות על פני קרומית התא החי, הכוללים פעולה של פוספוליפידים וסידן".

 

שותפים לפרס:

מיכאל בארידג'

יאסוטומי נישיזוקה

 

בארידג' ונישיזוקה קידמו בצורה דרמטית את ההבנה של מנגנוני ההתמרה של אותות ביולוגים המפקחים על מגוון רחב של תהליכים תאי ים, וביניהם התפתחות וגידול, הפרשה תאית, הפריה ועיבוד מידע במוח. אף כי כל אחד מהם פעל באופן עצמאי, הנה תרומתם חוברת יחד לפרק מרתק אחד בהבנתנו את מנגנוני התגובה של רקמות הגוף לגירויים סביבתיים.

הישגו העיקרי של פרופסור מיכאל בארידג' הינו בגילוי מתווך ממוצא שומני של אותות תאיים, אינוזיטול תלת-זרחתי, ושל תפקידו המרכזי של מתווך זה בבקרה של ריכוזי סידן בתוך התא. מנגנון התמרת האותות שבו פועל אינוזיטול תלת-זרחתי מעורב בתהליכים פיסיולוגיים רבים בגוף, וגילויו על-ידי בארידג' סלל את הדרך לכיווני מחקר חדשים רבים, ובהם מחקר מנגנוני הבקרה של סידן תוך-תאי, המטבוליזם והפעילות של אינוזיטול זרחתי, תפקידם של שומנים בהתמרת אותות על פני קרומית התא, והצימוד של אותות חוץ-תאיים ותוך-תאיים ליצירה של אינוזיטול זרחתי. עבודתו של בארידג' הנה אחת מתרומות המפתח להבנתם של תהליכים בסיסיים בתאים חיים ותגובתם לגירויים סביבתיים.

ויטלי גינזבורג

חתן פרס וולף בפיזיקה 1994/5

ויטלי גינזבורג

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

המכון הפיסיקלי ע"ש לבדב, רוסיה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומותיו מרחיקות הלכת לתורת מוליכות-העל ולתורת התהליכים באנרגיות גבוהות באסטרופיסיקה".

 

שותפים לפרס:

וויטלי גינזבורג

יוישירו נאמבו

 

פרופסור ויטלי גינזבורג הוא חלוץ תורת מוליכות-העל זה יובל שנים. הוא תרם לניסוחה של התורה הפנומנולוגית של מוליכות-העל, היא תורת גינזבורג-לנדאו, המהוללת, שהשפעתה בתחומי המצב המעובה והחלקיקים האלמנטריים מורגשת עד עצם היום הזה. תורת גינזבורג- לנדאו איפשרה את הניבוי של אבריקוסוב בדבר קיום שני סוגים שונים של מוליכי-על, ביניהם מוליכי-על קשים, שחשיבותם הטכנולוגית מרובה. כמו כן, היה גינזבורג חלוץ של כמה רעיונות סטנדרטים באסטרופיסיקה של האנרגיות הגבוהות, ביניהם הרעיון קרינת גלי הרדיו הגאלקטית מקורה בפליטת סינכרוטרון ע"י חלקיקים רלטיבסטיים, הרעיון שהקרניים הקוסמיות מקורם בהילת הגלקסיה והרעיון שחלקים הפנימיים של כוכבי נויטרונים עשויים להיות נוזלי-על. פרופ. גינזבוהג מצטיין ברוחב אופקיו המדעיים, ובקריירה הארוכה שלו אפשר להבחין בהברקות גאוניות רבות.

יוישירו נאמבו

חתן פרס וולף בפיזיקה 1994/5

יוישירו נאמבו

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת שיקאגו, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומותיו לתורת החלקיקים האלמנטריים, כולל הכרת התפקיד המרכזי של השבירה הספונטנית של סימטריות במקביל לתופעה זו בתורת מוליכות-העל, ועל גילוי סימטרית הצבע באינטראקציה החזקה".

 

שותפים לפרס:

יוישירו נאמבו

וויטלי גינזבורג

 

פרופסור יוישירו נאמבו יצר כמה מן הרעיונות המרכזיים של תורת החלקיקים האלמנטרים המודרנית. הוא היה חלוץ מושג השבירה הספונטנית של סימטריות, לאחר שזיהה את אותותיה של שבירת סימטריה כזו בתורת מוליכות-העל. בעזרת מושג זה הוא נתן הסבר לקטנותה היחסית של מסת חלקיק הפיון, במסגרת מודל שרואה בפיון אקסיטציה כמעט נטולת מסה הנובעת משבירת הסימטריה הכיראלית של תורת הנוקלאונים. נאמבו המציא את המספר הקואנטי המכונה כיום "צבע", והציע, שצבע כפוף לסימטריה לפי החבורה SU(3). מושגים אלה פתרו כמה מבעיותיו של מודל הקווארקים המקורי, והפכוהו למסגרת קונסיסטנטית להבנת הפנומנולוגיה של החלקיקים ההדרונים. בנוסף לכך, גרסתה המכוילת של סימטרית(SU(3 של צנע, שגם היא פרי ידיו של נאמבו, הייתה לבסיס לכרומודינמיקה הקוואנטית, שהיא התורה המודרנית של האינטראקציה החזקה. נאמבו גם היה הראשון, שגילה את הפעולה הדינמית עבור מיתר, שהיא מרכיב מפתח בתורת מיתרי-העל, ובתורת המיתרים הקוסמיים. כל הרעיונות האלה היו חיוניים להתפתחות פיסיקת החלקיקים של ימינו .

אנדרו ג. ויילס

חתן פרס וולף במתמטיקה 1995/6

אנדרו ג. ויילס

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות מזהירות לתורת המספרים ולשטחים קרובים, קידום משמעותי לגבי השערות בסיסיות ועל יישובו של המשפט האחרון של פרמה (Fermat)".

 

שותפים לפרס:

אנדרו ג. ויילס

רוברט לאנגלאנדס 

 

פרופסור אנדרו ג. ויילס תרם תרומות מזהירות לפתרון בעיות בסיסיות הפתוחות זמן רב בתורת המספרים, באמצעות שיטות חדשניות ומעמיקות שהנהיג. הבעיות שטיפל בהן בעצמו ובמשותף עם אחרים כוללות את השערות בירץ' וסווינרטון-דייאר, ההשערה העיקרית של תורת איוואסאווה והשערת שימורה-טאניאמה-וייל. עבודתו הגיעה לשיאה בהוכחת "המשפט האחרון של פרמה". לזכות בעיה זו אפשר לזקוף עיצוב חלק גדול מתורת המספרים במאתיים השנים האחרונות.

רוברט לאנגלאנדס

חתן פרס וולף במתמטיקה 1995/6

רוברט לאנגלאנדס

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

המכון ללימודים מתקדמים, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על עבודתו מפלסת הנתיבות ותובנתו היוצאת מגדר הרגיל בשטחי תורת המספרים, תבניות אוטומורפיות והצגות של חבורות".

 

שותפים לפרס:

רוברט לאנגלאנדס 

אנדרו ג. ויילס

 

לאנגלאנדס וויילס חולקים את פרס וולף על מחקרם שפתח שטחים חדשים בתורת המספרים המודרנית והוביל לפתרון בעיות הפתוחות זה זמן רב וכן להגדרת כיוונים חדשים חשובים.

פרופסור רובדט לאנגלאנדס עיצב את התורה המודרנית של תבניות אוטומורפיות, כולל עבודות חלוציות בטורי איינשטיין, הצגות של חבורות, פונקציות-L והשערות ארטין, עקרון הפונקטוריאלי והניסוח של "תוכנית-לאנגלאנדס" מרחיקת הלכת. תרומותיו ותובנותיו מספקות בסיס והשראה לחוקרי ההווה והעתיד בשטחים אלה.