
אליאס מ' שטיין
זוכה פרס וולף למתמטיקה 1999

ועדת פרס וולף במתמטיקה לשנת תשנ'ט – 1999 החליטה פה אחד להעניקו בחלקים שווים לשניים: אליאס מ' שטיין ולסלו לובאס.
אליאס מ' שטיין (Elias M. Stein)
1931, בלגיה
אוניברסיטת פרינסטון
פרינסטון, ניו ג'רסי, ארה'ב
"על תרומותיו לאנליזת פוריה (Fourier) הקלאסית והאוקלידית ועל השפעתו היוצאת מהכלל, באמצעות הוראתו וכתיבתו הבהירה, על דורות חדשים של אנליטיקאים."
פרופסור אליאס מ' שטיין תרם תרומות בסיסיות לאנליזה המתמטית במבנה הרחב ביותר. הוא פיתח (במשותף עם גידו וייס וצ´רלס פפרמן) את תורת מרחבי הרדי (Hardy) בכמה משתנים מרוכבים, במיוחד שם דגש על תפקיד הדואליות בין מרחבי הרדי לבין מרחבי BMO, שהוגדרו קודם לכן ע'י פריץ ג'והן ולואיס נירנברג.
בתורת ההצגות של חבורות לי (Lie) גילה, במשותף עם ר' קונצה (R. Kunze), את מה שמכונה "תופעת קונצה-שטיין" , הנחשבת היום כקלסית, בדבר קיום משפחות מסוימות של הצגת אוניטריות של החבורה (R,2)SL. הוא תרם תרומה מעמיקה לבעיית לגבי מספר משתנים מרוכבים. הוא אחד מיוצרי אנליזת פוריה האוקלידית ועיצב את האנליזה הקלסית ע"י הכרתו בתפקידם של אינטגרלים סינגולריים, התמרות רדון (Radon) ואופרטורים מקסימליים המתקבלים ע'י אינטגרציה במרחבים אוקלידיים על יריעות בממד נמוך יותר.
בהירות המונוגרפיות שכתב והתרומות של תלמידיו הבולטים הרבים השפיעו עמוקות על ההתפתחות בשדה האנליזה המתמטית.
