גרגורי מרגוליס

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2005

ועדת הפרס במתמטיקה לשנת תשס'ה-2005 החליטה פה אחד להעניקו לשני אנשי מדע: גרגורי א' מרגוליס וסרגיי פ' נוביקוב.

גרגורי א' מרגוליס (Gregory A. Margulis)
אוניברסיטת ייל
ניו-היבן, קונטיקט, ארה"ב

"על תרומותיו המונומנטליות לאלגברה ובמיוחד לתורת השריגים בחבורות לי פשוטות-למחצה עם שימושים מדהימים בתורה הארגודית, בתורת ההצגות, בתורת המספרים, בקומבינטוריקה ובתורת המידה."

פרופסור גרגורי מרגוליס מקבל את פרס וולף במתמטיקה על תרומותיו המונומנטליות לאלגברה ובמיוחד לתורת השריגים (תת-חבורות דיסקרטיות עם קו-נפח סופי) בחבורות לי פשוטות- למחצה עם שימושים מדהימים בתורה הארגודית, בתורת ההצגות, בתורת המספרים, בקומבינטוריקה ובתורת המידה. העבודה המרכזית של מארג זה היא ההוכחה להשערת סלברג-פיאטצקי-שפירו ששריגים בחבורות לי מדרגה גבוהה הם אריתמטים – בעיה ששורשיה מגיעים עד פואנקרה. עבודה זו הושגה ע"י שימוש בכוח מתמטי מדהים, שבו מושגים הסתברותיים שעלו מתוך גרסה לא קומוטטיבית של תורה ארגודית עם אנליזה פיאדית וגיאומטריה אלגברית, כדי להראות שניתן לנסח מחדש את הופעת הקשיחות (שנבנתה ע"י מרגוליס) כך שניתן יהיה להסיק את תכונת האריתמטיות. הוכחה זו משלבת יכולת טכנית וירטואוזית ומקוריות בשיטות אלגבריות ואנליטיות כאחד. עבודה זו שינתה לחלוטין את התורה הארגודית של פעולות של חבורות על מניפות.

הדגמה שנייה של הכוח המתמטי של מרגוליס היא הפתרון של השערת אופנהיים (מ- 1929), האומרת שהפתרונות השלמים של תבנית ריבועית סתומה לא מנוונת בשלושה נעלמים (ומעלה) צפופה ב- Rn. מרגוליס הוכיח את הרדוקציה של השערת אופנהיים לזרמים יוניפוטנטים על מרחבים הומוגניים. שיטה זו תרגמה לתורה הארגודית שורה ארוכה של שאלות שעד אז נידונו רק בתורת המספרים האנליטית.

פריצת דרך דרמטית שלישית הייתה ההוכחה ש'תכונות-T” (של קאז'דן) שהייתה קיימת עבור שריגים קשיחים ניתנת לשימוש בבנייה של שריג אריתמטי, על מנת לפתור שתי בעיות שעד אז נראו כבלתי תלויות זו בזו. הראשונה זו הבעיה של רושיוויץ על מספר סופי של מידות אדיטיביות על כדורים ומרחבים אוקלידים. השנייה זו בנייה מפורשת של אין-סוף משפחות של גרפים ממעלה סופית וחסומה. בנייה זו נהפכה לכלי שימושי בתכנון של רשתות מידע יעילות (קומוניקציה אלקטרונית).

עבודתו של מרגוליס מאופיינת בעומק בלתי רגיל, יכולת טכנית ושילוב מקורי של רעיונות ושיטות משטחים שונים לחלוטין במתמטיקה וארכיטקטורה שמאגדת את הכול לקראת הצורה הסופית. הפתרונות שהוא הציע לבעיות העמוקות שפתר מייצגות חשיבה מושגית חדשה ורחבה ושימושים בלתי צפויים בשטחים אחרים. הוא אחד הענקים של המתמטיקה במחצית המאה האחרונה.

זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

קרוליין דין

זוכת פרס וולף לחקלאות 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אלן מקדונלד

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סר סיימון דונלדסון

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ניפר דאודנה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פבלו ג'רילו-הררו

זוכה פרס וולף ךפיזיקה 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

עמנואל שרפנטייה

זוכת פרס וולף לרפואה 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רפי ביסטריצר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סינדי שרמן

זוכת פרס וולף לאומנות 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

יעקב אליאשברג

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2020

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

משה ספדיה

זוכה פרס וולף לאדריכלות 2019

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

גרגורי לאולר

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2019

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סטיבן ל. בוכוולד

זוכה פרס וולף לכימיה 2019

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ון פ. הרטוויג

זוכה פרס וולף לכימיה 2019

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'פרי פרידמן

זוכה פרס וולף לרפואה 2019

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

דוד זילברמן

זוכה פרס וולף לחקלאות 2019

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ז'יל ברסר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

צ'רלס ה' בנט

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ולדימיר דרינפלד

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אלכסנדר ביילינסון

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אדם פישר

זוכה פרס וולף למוזיקה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פול מקארטני

זוכה פרס וולף למוזיקה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

עומר יאגהי

זוכה פרס וולף לכימיה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מאקוטו פוג'יטה

זוכה פרס וולף לכימיה 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ין רובינזון

זוכה פרס וולף לחקלאות 2018

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'יימס אליסון

זוכה פרס וולף לרפואה 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

דידייר קואלוז

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מישל מיור

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ריצ'ארד שיין

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

צ'רלס פפרמן

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רוברט ברגמן

זוכה פרס וולף לכימיה 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

לורי אנדרסון

זוכת פרס וולף לאומנות 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

לורנס וינר

זוכה פרס וולף באומנות 2017

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

לואיס קאנטלי

זוכה פרס וולף לרפואה 2016

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רונלד קאהן

זוכה פרס וולף לרפואה 2016

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

יוסף אמרי

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2016

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סטיוארט שרייבר

זוכה פרס וולף לכימיה 2016

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

קיריקוס ניקולאו

זוכה פרס וולף לכימיה 2016

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

טרודי מקיי

זוכת פרס וולף לחקלאות 2016

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פיליס למברט

זוכת פרס וולף לאדריכלות 2016

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ון קאפלר

זוכה פרס וולף לרפואה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פיליפה מאראק

זוכה פרס וולף לרפואה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'פרי ראבץ'

זוכה פרס וולף לרפואה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רוברט קירשנר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'יימס ד' ביורקן

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'יימס ג. ארתור

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'סי נורמן

זוכת פרס וולף למוזיקה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מאריי פראחיה

זוכה פרס וולף למוזיקה 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

לינדה ג' סאיף

זוכת פרס וולף לחקלאות 2015

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ויקטור אמברוז

זוכה פרס וולף לרפואה 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

נחום זוננברג

זוכה פרס וולף לרפואה 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

גארי רובקון

זוכה פרס וולף לרפואה 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אולאפור אליאסון

זוכה פרס וולף לאומנות 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פיטר סרנק

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

צ'י-ווי וונג

זוכה פרס וולף לכימיה 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

לייף אנדרסון

זוכה פרס וולף לחקלאות 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

חורחה דובכובסקי

זוכה פרס וולף לחקלאות 2014

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פיטר צולר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

חואן איגנסיו סיראק

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מייקל ארטין

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ורג' ד' מוסטו

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רוברט לאנגר

זוכה פרס וולף לכימיה 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

יואכים מסינג

זוכה פרס וולף לחקלאות 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ארד דיאמונד

זוכה פרס וולף לחקלאות 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אדוארדו סוטו דה מורה

זוכה פרס וולף לאדריכלות 2013

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רונלד מ' אוונס

זוכה פרס וולף לרפואה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

יעקב ד' בקנשטיין

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מייקל אשבאכר

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

לואיס א' קפארלי

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סר מסיימון ראטל

זוכה פרס וולף למוזיקה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פלאסידו דומינגו

זוכה פרס וולף למוזיקה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

צ'רלס מ' ליבר

זוכה פרס וולף לכימיה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

א' פאול אליוויסאסטוס

זוכה פרס וולף לכימיה 2012

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

שיניה ימנקה

זוכה פרס וולף לרפואה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רודולף ייניש

זוכה פרס וולף לרפואה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רוזמרי טרוקל

זוכת פרס וולף לאומנות 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

קנוט אורבן

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מקסימיליאן היידר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

הארלד רוז

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

קז'ישטוף מטייאשבסקי

זוכה פרס וולף לכימיה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

צ'ינג טאנג

זוכה פרס וולף לכימיה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סטיוארט א' רייס

זוכה פרס וולף לכימיה 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

האריס א' לוין

זוכה פרס וולף לחקלאות 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'יימס ר' קוק

זוכה פרס וולף לחקלאות 2011

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אקסל אולריך

זוכה פרס וולף ברפואה 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אנטון ציילינגר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ון פ' קלאוזר

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אלן אספה

זוכה פרס וולף לפיזיקה 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

שינג-טונג יאו

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

דניס סאליבן

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סר דיוויד בולקומב

זוכה פרס וולף בחקלאות 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פיטר אייזנמן

זוכה פרס וולף לאדריכלות 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

דיוויד צ'יפרפילד

זוכה פרס וולף לאדריכלות 2010

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

חיים סידר

זוכה פרס וולף לרפואה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אהרן רזין

זוכה פרס וולף לרפואה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פיליפ א' גריפיתס

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פייר ר' דליניה

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

דיויד ב' מאמפורד

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

קלאודיו אבאדו

זוכה פרס וולף למוזיקה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

גייה קאנצ'לי

זוכה פרס וולף למוזיקה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ויליאם א' מרנר

זוכה פרס וולף לכימיה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אלן ג' בארד

זוכה פרס וולף לכימיה 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'יימס ה' טאמלינסון

זוכה פרס וולף לחקלאות 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ו' ג'ו לואיס

זוכה פרס וולף לחקלאות 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ון א' פיקט

זוכה פרס וולף לחקלאות 2008

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מיקלאנג'לו פיסטולטו

זוכה פרס וולף לציור/פיסול 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

פטר גרינברג

זוכה פרס וולף בפיזיקה 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אלברט פרט

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

סטפן סמייל

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

הלל (הארי) פורסטנברג

זוכה פרס וולף במתמטיקה 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

עדה יונת

זוכת פרס וולף לכימיה 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ורג' פהר

זוכה פרס וולף לכימיה 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

רונלד ל' פיליפס

זוכה פרס וולף לחקלאות 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

מישל א"ז ז'ורז'

זוכה פרס וולף לחקלאות 2006/7

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אנתוני פאוסון

זוכה פרס וולף ברפואה 2005

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

אנתוני ר' האנטר

זוכה פרס וולף לרפואה 2005

זכו בפרס החקלאות לשנת 1978: ג'ון צ' ווקר יחד עם ג'ורג' פ' ספראג.

ג'ורג' פ' ספראג (George F. Sprague)
אוניברסיטת אילינוי
אורבנה, אילינוי, ארה'ב

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות."

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מוזנות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ' ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

בסיכום, אין הארבה אנשים בתולדות החקלאות, שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.