לורנס וינר

ועדת השיפוט של פרס וולף באמנות לשנת התשע"ז – 2017 החליטה פה אחד להעניק את הפרס בחלקים שווים לשני אמנים: לורי אנדרסון ולורנס וינר.

לורנס וינר (Lawrence Weiner)

ארה"ב 

"על היותם אמנים שהרדיקליות והאוונגרדיות נמצאת בלב יצירתם ומהווה השראה לבאים אחריהם"

לורנס וינר (נ. 1942) הוא אחת הדמויות המרכזיות בעולם האמנות של העשורים האחרונים. מאז 1967 הוא נוכח בשדה האמנות כאחד מחלוצי האמנות המושגית תוך שהוא עושה שימוש מקורי וחסר תקדים בשפה כחומר. הטקסטים שהוא כותב מייצרים תחליפי פיסול או תחליפי ציור לא צפויים על קירות אבן, בטון או זכוכית, על מצע שקוף או אטום, בתוך מוסדות אמנות או על מבנים אחרים. בין אם המשפטים שלו מופיעים בתוך הקשר אמנותי או בהקשר רחב יותר של עיר או נוף, לטקסטים שהוא מנסח יש יכולת לייצר מופע רב השראה, בעל מטען הומניסטי. העובדה שהטקסטים כתובים לא רק באנגלית, אלא גם בשפות מקומיות שונות, טוען את העבודה המצטברת של וינר בממד אוניברסלי בעל גרעין פוליטי, שאינו מאבד מכוחו עם השנים, אלא להיפך, צובר עוד ועוד משקעים.

כתב היד הייחודי שלו, שמצד אחד מזוהה איתו מאוד ומצד שני הוא אנונימי, שומר על הממד הלא-חומרי של האמנות המושגית בתוך עולם אמנות שהולך ונהיה ממוקד באובייקטים יותר ויותר. על רקע זה, מסתמן גוף העבודה של לורנס וינר כסמן של רדיקליות שאינה מתפוגגת.

הבחירה בלורי אנדרסון ובלורנס וינר כזוכי פרס וולף בתחום האמנות היא בחירה באמנים שרדיקליות ואוונגרדיות הן בלב יצירתם. יצירתם נובעת מתפישה מושגית של האמנות, ומחיפוש מתמיד אחר הדבר הבא. הבחירה בהם היא הצהרת אמונים באמנות שאינה קשורה בהכרח באובייקט אמנותי מסורתי ויש לה קיום מחוץ לפיתויים ומגבלות של שוק האמנות.