פמלה ביורקמן
כלת פרס וולף ברפואה 2025
פמלה ביורקמן
שייכות בעת הענקת הפרס:
קאלטק (Caltech), ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על פיתוח אסטרטגיות חדשניות פורצות דרך להתמודדות עם מנגנוני הגנה של נגיפים באמצעות גישות חדשות ממוקדות נוגדנים".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
פמלה ביורקמן (1956 , ארה"ב) היא פרופסור לביולוגיה ולהנדסה ביולוגית ע"ש דיוויד בולטימור במכון הטכנולוגי של קליפורניה (Caltech). ביורקמן גדלה בפורטלנד, אורגון, ארה"ב. היא קיבלה תואר ראשון בכימיה מאוניברסיטת אורגון ותואר דוקטור בביוכימיה וביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת הרווארד. במהלך לימודיה לדוקטורט ולאחר מכן כפוסט-דוקטורנטית במעבדתו של דון ויילי בהרווארד, היא פענחה לראשונה את המבנה התלת-ממדי של מולקולת MHC (קומפלקס התאמת רקמות עיקרי) הממלאת תפקיד מרכזי בזיהוי החיסוני של תאים נגועים. מולקולה זו מציגה ללימפוציטים מסוג T חלקים של פתוגנים שעלולים להיות מסוכנים, וכך מאפשרת למערכת החיסון לזהות ולפעול נגד איומים פוטנציאליים. לאחר מכן המשיכה ביורקמן את הכשרתה הפוסט-דוקטורלית באוניברסיטת סטנפורד עם מארק דייוויס, שם חקרה קולטנים של תאי T. בשנת 1989 הצטרפה לסגל האקדמי של Caltech.
ביורקמן הקדישה עשרות שנים לחקר האופן שבו מערכת החיסון מזהה פתוגנים פולשים, במטרה לפתח טיפולים חדשניים המשפרים את תגובתה. מחקריה מתמקדים במבנה ותפקוד של מולקולות המעורבות בזיהוי פני השטח של תאים, ובפרט באלו המתווכות את זיהוי מערכת החיסון. היא חוקרת תגובות חיסוניות למגוון רחב של פתוגנים ויראליים במטרה לפתח טיפולים וחיסונים משופרים.
פמלה ביורקמן תרמה תרומות משמעותיות בארבעה תחומים שונים במהלך הקריירה שלה. הראשון היה פתרון המבנה של אנטיגן MHC מסוג I, הישג משמעותי ששינה את ההבנה של זיהוי אנטיגנים על ידי תאי T. השני, היה אפיון האבולוציה של חלבונים הקשורים ל- MHC אשר חשף כיצד ניתן לכוון אנטיגנים מסוג MHC על ידי מערכות אחרות שאינן תלויות בזיהוי תאי T. השלישי, במסגרת חיפוש אחר דרכים ליצור תגובה חיסונית יעילה קלינית נגד נגיף ה- HIV , היא הדגימה את החשיבות הגדולה של אסטרטגיות חיסון המתמקדות באפיטופים שמורים כדי להתגבר על וריאנטים ויראליים. לבסוף, מאז פרוץ מגפת SARS-CoV-2, היא הובילה מחקרים למיפוי מבנים בחלבון הספייק של הקורונה המזוהים על ידי נוגדנים וייחסה זאת לשינויים בעקבות האבולוציה המהירה של הנגיף. בהמשך היא פיתחה אסטרטגיה חדשה, המבוססת על מגבלות מבניות של נוגדנים, לעיצוב אימונוגנים שמטרתם לעורר מגוון נוגדנים רחב כנגד נגיפים ממשפחת הקורונה.
הקריירה של ביורקמן מייצגת יצירתיות מתמשכת והשפעה יוצאת דופן, המשלבת מחקר בסיסי ומדע יישומי רפואי ברמה הגבוהה ביותר.
עבודתה החדשנית של ביורקמן פורצת דרך בהבנה ובעיצוב גישות יעילות יותר להתגוננות מפני נגיפים. מחקריה על HIV הדגישו את חשיבותם של נוגדנים המזהים חלקים קבועים בחלבוני מעטפת הנגיף. עם זאת, חלבוני מעטפת נגיפיים מתקפלים לעיתים קרובות באופן שמקשה על מערכת החיסון לזהות חלקים שמורים, תוך שהם מאפשרים לנגיף למוטט בקלות את החלקים החשופים מבלי לפגוע בכשירותו. כדי להתגבר על כך, ביורקמן פיתחה גישה חדשנית לבחירת נוגדנים המזהים חלקים שמורים בין זנים נגיפיים שונים. עבודה חלוצית זו מייצגת פריצת דרך רעיונית וצפויה להיות בעלת יישומים רחבים בהרבה. מחקריה של פמלה ביורקמן פותחים אשנב לפיתוח חיסונים עתידיים שיתמודדו עם האתגרים הגדולים ביותר של האנושות בתחום החיסונים.
