ג'יימס ר. קוק

חתן פרס וולף בחקלאות 2011

ג'יימס ר. קוק

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת מדינת וושינגטון, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליות בסיסיות במחלות צמחים ומיקרוביולוגיה של הקרקע המשפיעות על יבולים ועל ממשק חקלאי. בעזרת הבנה של הגורמים המשפיעים על האקולוגיה של חיידקים פַּתוגניים ושאינם פתוגניים, עבודתו של פרופ. קוק שיפרה את הדברת מחלת החיסלון בחיטה ושעורה וגרמה לשינוי פרדיגמות של בקרת מחלות צמחים בגידולים אחרים".

 

שותפים לפרס:

ג'יימס ר. קוק

האריס א. לוין

 

פרופ. ר. ג'יימס קוק (יליד 1937, ארה"ב) עבד בתחום של מחלות צמחים המועברות בקרקע. כחלוץ אמיתי בחקר מחלות צמחים, שהוא יזם, פיתח והוביל את תחום ההדברה הביולוגית של מחלות צמחים. מבחינה זאת יש לו גם השפעה מעבר לתחומו. פרופ' קוק הוביל את הצוות שגילה ואפיין קרקעות מדכאות מחלות, המגבילות את התפתחות המחלות על ידי פתוגניים מסוימים לצמחים. הוא זיהה ופיתח פתרונות בסיסיים ומעשיים במטרה להדביר קבוצות שונות של גורמי מחלות המועברים בקרקע.

עבודתו מתמקדת:
1. בפיתוח והבהרת המנגנונים של הדברה ביולוגית של פתוגנים של צמחים, המבוססים על הגילוי כי במונוקולטורה מתמשכת של חיטה ושעורה עולה חומרת מחלת החיסלון , אך לאחר מכן דועכת.
2. פיתוח המושג של פוטנציאל המים, כבסיס להבנת ההשפעה של רטיבות קרקע ובצורת על התפתחות של מחלות צמחים.
3. ממשק מחלות שורש במערכות חקלאיות של דגניים בעיבוד קרקע מינימאלי.

נוסף על תרומתו במחקר, יש לפרופ. קוק השפעה רבה על מדיניות המחקר במדעי החקלאות. הוא כתב מאמרים רבים בתחומו. עמיתים מדווחים כי לעבודתו הייתה השפעה דרמטית על כמעט כל היבט של דיון וקבלת החלטות בתחום ממשק מחלות צמחים בגידולי שדה.

דיוויד בולקומב

חתן פרס וולף בחקלאות 2010

סר דיוויד בוֹלקוֹמב

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה

 

נימוק למתן הפרס:

"על הגילוי החלוצי העוסק בבקרת גנים ע"י מולקולות קטנות של RNA מעכב, גילוי בעל חשיבות בסיסית לא רק בחקלאות אלא גם ביתר ענפי הביולוגיה ובכללם רפואה".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

גילויו החלוצי של סר דיוויד בולקומב (נולד ב- 1952, בריטניה) העוסק בבקרת גֶנים ע"י מולקולות קטנות של RNA מעכב בצמחים הינו מהגילויים המרשימים ביותר בביולוגיה בשנים האחרונות. הוא מצא זאת בעבודתו עם וירוסים של צמחים, והראה כיצד צמחים משתמשים במולקולות אלו כדי להגן על עצמם בפני מתקפת וירוסים באמצעות מנגנון הידוע כיום כהשתקת גֶנים. ומבחינה מעשית, לא פחות חשיבות בכך, שעבודתו הראתה כיצד מגיבים הווירוסים על מנגנון ההגנה של צמחים.
פרופ. בולקומב הראה בעבודתו את הפוטנציאל שיש לגישה חדשה לגמרי לפיקוח על ביטוי גֶנים עם יישום, לא רק בצמחים אלא גם בבעלי חיים וברפואה. הוכחה לחשיבות המדעית והיישומית של מחקרו, מומשה בעובדה כי פרופ. בולקומב דורג בין עשרת החוקרים המצוטטים ביותר בעולם מקרב חוקרי הצמחים ובעלי החיים בשנת 2005.

פרופ. דיוויד בולקומב הינו עמית בחברה המלכותית הבריטית ופעיל מאד בתרומתו לקהילה המדעית העולמית כעורך או כחבר המערכת של עשרה מהעיתונים הטובים ביותר בעולם בנושאי צמחים, ביולוגיה של התא וגנטיקה. הוא יועץ למכונים ותכניות לאומיות ובין-לאומיות רבות. הוא שימש נשיא האגודה הבין-לאומית לביולוגיה מולקולארית של צמחים. בין יתר הפרסים ואותות הכבוד שקיבל היו גם חברוּת באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים ב-2005, המדליה המלכותית מטעם החברה הבריטית ב-2006, שותפות בפרס לסקר על מחקר מדעי בסיסי ב-2008. בבריטניה קיבל את אחד מאותות הכבוד הגבוהים ביותר כולל תואר אצולה מידי המלכה ב-2009. פרופ. בולקומב הינו פרופסור למדעי הצמחים ופרופסור מחקר של החברה המלכותית הבריטית באוניברסיטת קיימברידג'.

ג'יימס ה. טאמלינסון

חתן פרס וולף בחקלאות 2008/9

ג'יימס ה. טאמלינסון

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

האוניברסיטה של מדינת פנסילבניה, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליותיהם המרשימות בתחום המנגנונים השולטים באינטראקציה בין צמחים לחרקים ובין צמחים לבין עצמם".

 

שותפים לפרס:

ג'יימס ה. טאמלינסון

ג'ון א. פיקט

ו. ג'ו לואיס

 

תרומתם המדעית בתחום האקולוגיה הכימית עודדה את התפתחות הטיפול המשולב במזיקים וקידמה משמעותית את החקלאות בת-הקיימא. פעילותם המחקרית של ג'ון א. פיקט, ג'יימס ה. טאמלינסון וו. ג'ו לואיס הובילה לשינוי פרדיגמה בשדה הטיפול המשולב במזיקים בחקלאות.

פרופסור ג'ון א. פיקט תרם במשך שנים רבות תרומה משמעותית לתחומי הכימיה האקולוגית והחקלאות ברחבי העולם, וזכה בשם עולם שרק מעטים זוכים לו. הוא יצר שטחי מחקר חדשים בגישות חדשניות, ובהמשך יישם את תוצאותיו הבסיסיות של המחקר בפיתוח אסטרטגיות חדשות להדברת מזיקים ועשבים הפוגעים בחקלאות. באמצעות שילוב טכניקות מתחומי הביולוגיה המולקולרית, האלקטרופיזיולוגיה, הביוכימיה וההתנהגות, התייצב ג'ון פיקט בחזית המדע בתחום עיסוקו, הוא היה לבר-סמכה בקנה מידה עולמי בפיתוח שיטות הדברת חרקים בנות קיימא ובטוחות לסביבה המתבססות על שימוש בסמיו-כימיקלים, כדי לכוון את התנהגותם של המזיקים ושל אויביהם הטבעיים.

פרופסור ג'יימס ה. טאמלינסון ופרופסור ו. ג'ו לואיס הם מובילים מרכזיים בשינוי דרכי החשיבה של חוקרי חקלאות ומדריכים מקצועיים ובהכוונתם לעבר הדברה בטוחה יותר מבחינה אקולוגית.
מחקריהם הבליטו את מערכות הקשרים המתוחכמים הקיימים בטבע בין צמחים לבין החרקים הניזונים מהם ובינם לבין טורפים וטפילים הניזונים מאוכלי הצמחים. תרומתם המרשימה של לואיס וטאמלינסון לפיתוחה וליישומה של ההבנה המדעית העלתה את נושא הטיפול במזיקים לסדר היום ברחבי העולם.

ו. ג'ו לואיס

חתן פרס וולף בחקלאות 2008/9

ו. ג'ו לואיס

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

שירותי המחקר החקלאי, משרד החקלאות של ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליותיהם המרשימות בתחום המנגנונים השולטים באינטראקציה בין צמחים לחרקים ובין צמחים לבין עצמם".

 

שותפים לפרס:

ו. ג'ו לואיס

ג'ון א. פיקט

ג'יימס ה. טאמלינסון

 

תרומתם המדעית בתחום האקולוגיה הכימית עודדה את התפתחות הטיפול המשולב במזיקים וקידמה משמעותית את החקלאות בת-הקיימא. פעילותם המחקרית של ג'ון א. פיקט, ג'יימס ה. טאמלינסון וו. ג'ו לואיס הובילה לשינוי פרדיגמה בשדה הטיפול המשולב במזיקים בחקלאות.

פרופסור ג'ון א. פיקט תרם במשך שנים רבות תרומה משמעותית לתחומי הכימיה האקולוגית והחקלאות ברחבי העולם, וזכה בשם עולם שרק מעטים זוכים לו. הוא יצר שטחי מחקר חדשים בגישות חדשניות, ובהמשך יישם את תוצאותיו הבסיסיות של המחקר בפיתוח אסטרטגיות חדשות להדברת מזיקים ועשבים הפוגעים בחקלאות. באמצעות שילוב טכניקות מתחומי הביולוגיה המולקולרית, האלקטרופיזיולוגיה, הביוכימיה וההתנהגות, התייצב ג'ון פיקט בחזית המדע בתחום עיסוקו, הוא היה לבר-סמכה בקנה מידה עולמי בפיתוח שיטות הדברת חרקים בנות קיימא ובטוחות לסביבה המתבססות על שימוש בסמיו-כימיקלים, כדי לכוון את התנהגותם של המזיקים ושל אויביהם הטבעיים.

פרופסור ג'יימס ה. טאמלינסון ופרופסור ו' ג'ו לואיס הם מובילים מרכזיים בשינוי דרכי החשיבה של חוקרי חקלאות ומדריכים מקצועיים ובהכוונתם לעבר הדברה בטוחה יותר מבחינה אקולוגית.
מחקריהם הבליטו את מערכות הקשרים המתוחכמים הקיימים בטבע בין צמחים לבין החרקים הניזונים מהם ובינם לבין טורפים וטפילים הניזונים מאוכלי הצמחים. תרומתם המרשימה של לואיס וטאמלינסון לפיתוחה וליישומה של ההבנה המדעית העלתה את נושא הטיפול במזיקים לסדר היום ברחבי העולם.

ג'ון א. פיקט

חתן פרס וולף בחקלאות 2008/9

ג'ון א. פיקט

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

מכון רותהמסטד למחקר, בריטניה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליותיהם המרשימות בתחום המנגנונים השולטים באינטראקציה בין צמחים לחרקים ובין צמחים לבין עצמם".

 

שותפים לפרס:

ג'ון א. פיקט

ו. ג'ו לואיס

ג'יימס ה. טאמלינסון

 

תרומתם המדעית בתחום האקולוגיה הכימית עודדה את התפתחות הטיפול המשולב במזיקים וקידמה משמעותית את החקלאות בת-הקיימא. פעילותם המחקרית של ג'ון א'.פיקט, ג'יימס ה. טאמלינסון וו. ג'ו לואיס הובילה לשינוי פרדיגמה בשדה הטיפול המשולב במזיקים בחקלאות.

פרופסור ג'ון א. פיקט תרם במשך שנים רבות תרומה משמעותית לתחומי הכימיה האקולוגית והחקלאות ברחבי העולם, וזכה בשם עולם שרק מעטים זוכים לו. הוא יצר שטחי מחקר חדשים בגישות חדשניות, ובהמשך יישם את תוצאותיו הבסיסיות של המחקר בפיתוח אסטרטגיות חדשות להדברת מזיקים ועשבים הפוגעים בחקלאות. באמצעות שילוב טכניקות מתחומי הביולוגיה המולקולרית, האלקטרופיזיולוגיה, הביוכימיה וההתנהגות, התייצב ג'ון פיקט בחזית המדע בתחום עיסוקו; הוא היה לבר-סמכה בקנה מידה עולמי בפיתוח שיטות הדברת חרקים בנות קיימא ובטוחות לסביבה המתבססות על שימוש בסמיו-כימיקלים, כדי לכוון את התנהגותם של המזיקים ושל אויביהם הטבעיים.

פרופסור ג'יימס ה. טאמלינסון ופרופסור ו. ג'ו לואיס הם מובילים מרכזיים בשינוי דרכי החשיבה של חוקרי חקלאות ומדריכים מקצועיים ובהכוונתם לעבר הדברה בטוחה יותר מבחינה אקולוגית.
מחקריהם הבליטו את מערכות הקשרים המתוחכמים הקיימים בטבע בין צמחים לבין החרקים הניזונים מהם ובינם לבין טורפים וטפילים הניזונים מאוכלי הצמחים. תרומתם המרשימה של לואיס וטאמלינסון לפיתוחה וליישומה של ההבנה המדעית העלתה את נושא הטיפול במזיקים לסדר היום ברחבי העולם.

רונלד ל. פיליפס

חתן פרס וולף בחקלאות 2006/7

רונלד ל. פיליפס

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת מינסוטה, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליות פורצות דרך בגנטיקה ובגנומיקה, אשר הניחו יסודות להשבחה בגידולי החקלאות ובמשק החי, והובילו לקידום משמעותי במדעי הצמח ובעלי-החיים".

 

שותפים לפרס:

רונלד ל. פיליפס

מישל א.ז. ז'ורז' 

 

פרופסור רונלד ל. פיליפס הוא הראשון שיצר צמח תירס שלם מתאים הגדלים בתרבית. בכך עורר את התחום, והניח את היסודות לתעשייה חדשנית המנצלת טכנולוגיה של תרבית תאים להנדסה גנטית של צמחי תירס ודגניים אחרים. קו תאי התירס המשמש היום בעולם להכנסת שינויים גנטיים האיץ במידה רבה את שיפור התירס כמזון לאדם ולבעלי חיים וכדלק. מחקר בסיסי במעבדתו של פיליפס הוביל לזיהוי של תאים וצמחים בעלי רמה גבוהה של חומצות אמינו חיוניות, וכן לפיתוח מערכת מיפוי רצפי דנ"א המשמשים למחקר גנומי במדעי הצמח. פיליפס הינו בעל פרסום עולמי הודות למנהיגותו ותרומתו לקהילת מדעני הצמח ולמחקר החקלאי, וכן הודות להוראה והכשרת תלמידים בתחום הגנטיקה של צמחים.

 

מישל א.ז. ז'ורז'

חתן פרס וולף בחקלאות 2006/7

מישל א.ז. ז'ורז'

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת ליאז', בלגיה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תגליות פורצות דרך בגנטיקה ובגנומיקה, אשר הניחו יסודות להשבחה בגידולי החקלאות ובמשק החי, והובילו לקידום משמעותי במדעי הצמח ובעלי-החיים".

 

שותפים לפרס:

מישל א.ז. ז'ורז' 

רונלד ל. פיליפס

 

פרופסור מישל א.ז. ז'ורז' וקבוצתו הינם בין המובילים בעולם בתחום הגנטיקה והגנומיקה, בפיתוח כלים מחקריים ואסטרטגיות לשם הגברת היעילות של אנליזה גנומית לשם השבחת חיות משק.
ז'ורז' יישם שיטות אלו לשם זיהוי ומיפוי של גנים המשפיעים על תכונות בעלות חשיבות כלכלית, הן תכונות המקודדות על ידי גן יחיד והן תכונות כמותיות המקודדות על ידי גנים רבים (כגון, יבול ואיכות של חלב ושומן, פוריות, עמידות למחלות). נוסף על כך, הוא יצר קשרי עבודה עם ארגוני הטיפוח בארצות רבות שמחוץ לבלגיה, ארץ מולדתו, ובכך עזר ליישם בהיקף רחב את תוצאות גילוייו לשימוש בסלקציה בעזרת סמנים לשם האצת התהליך, האיטי בדרך כלל, של השבחת חיות משק.
גישתו לאנליזה של הגנום ולניתוח של תכונות מסובכות היא בעלת חשיבות למדע הגנטיקה, והובילה לתובנות רלוונטיות למחלות גנטיות אנושיות. ז'ורז' הינו גם חלוץ האפיגנטיקה של בעלי חיים, דרך הורשת תכונות שאינה מתאימה לחוקי מנדל כפשוטם. הוא נחשב ענק בקרב קהילת חוקרי הגנטיקה והגנומיקה של בעלי חיים הודות לגאונותו ולנדיבותו בגילוי רעיונותיו לזולתו.

סטיבן ד. טנקסלי

חתן פרס וולף בחקלאות 2004

סטיבן ד. טנקסלי

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת קורנל, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח של זני מכלוא של אורז בדרכים חדשניות, ועל גילויו של הבסיס המדעי לאון-הכלאיים (Heterosis) בגידול רב חשיבות זה, המהווה מקור מזון עיקרי לחלק ניכר מאוכלוסיית כדור הארץ".

 

שותפים לפרס:

סטיבן ד. טנקסלי

יואן לונגפינג 

 

פרופסור סטיבן ד. טנקסלי הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בחקר הגנום הצמחי. הוא תרם להבנת תופעת און-הכלאיים בצמח האורז על ידי זיהוי מערך הגנים בצמח אורז הבר התורם להגדלת יבול האורז. פרופ. טנקסלי הראה שניתן להפריד אתרים כרומוזומלים נושאי תכונות כמותיות מורשות (QTL), הפזורות על פני הגנום הצמחי כולו, למקטעים הניתנים לזיהוי עם גורמים מנדליאניים מתאימים. באמצעות אתרים אלו ניתן לזהות גם קבוצות גנים המגבילים את התפתחות הצמח. על בסיס ממצאיו של פרופ. טנקסלי התפתחה סדרה של ניסויים שבוצעו על ידי מספר רב של חוקרים, ובמסגרתם נחקרו וזוהו בצמחים רבים אתרים כרומוזומליים ייחודיים נושאי תכונות כמותיות. אנליזת אתרים כאלה בצמח האורז, שבוצעה על ידי קבוצתו של פרופ. טנקסלי, הביאה לידי גילויו של הבסיס הגנטי לאון-הכלאיים. מחקריו אפשרו התפתחות נוספת בהגדלת יבולי האורז, שהוא, כאמור לעיל, אחד ממקורות המזון הצמחי החשובים בעולם. לממצאיו של פרופ. טנקסלי השלכות רבות על מדע טיפוח צמחים בחקלאות לתועלתה של האנושות כולה.

יואן לונגפינג

חתן פרס וולף בחקלאות 2004

יואן לונגפינג

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

המרכז הסיני הלאומי למחקר ופיתוח זני מכלוא של צמח האורז, סין

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח של זני מכלוא של אורז בדרכים חדשניות, ועל גילויו של הבסיס המדעי לאון-הכלאיים (Heterosis) בגידול רב חשיבות זה, המהווה מקור מזון עיקרי לחלק ניכר מאוכלוסיית כדור הארץ".

 

שותפים לפרס:

יואן לונגפינג 

סטיבן ד. טנקסלי

 

פרופסור יואן לונגפינג הוא אחד מגדולי חוקרי החקלאות בעידן המודרני. לתרומתו המדעית השפעה דרמטית ומכרעת על ייצור המזון העולמי. הוא פיתח אסטרטגיות חדשניות להגדלת יבולי אורז תוך ניצולה של עקרות זכרית ציטופלסמטית. הטכנולוגיות שאותן יישם במחקריו הובילו לפיתוח זני מכלוא עתירי יבול של צמח האורז. בהנהגתו, ולאחר עשור של מחקר משותף עם מאות חוקרים במספר רב של אוניברסיטאות ומכוני מחקר, הושגה עלייה ביבולי האורז בשיעור העולה על 20%, ותפוקת האורז בסין עלתה בכ-50%. פרופ. לונגפינג המשיך בדרכו המדעית הייחודית ופיתח זני "מכלוא-על" באמצעות טכניקות מתקדמות המכונות "און-כלאיים מופסק" (Inter-specific heterosis). כמדען העוסק בחקר החקלאות, הפנה יואן לונגפינג את מאמציו אל מעבר לבעיות הספקת המזון של סין, ותרם רבות לפתרון בעיות קשות הקשורות למחסורי המזון בעולם. פרופ. לונגפינג חולק ברוחב לב עם עמיתים רבים ברחבי העולם את הידע הרחב והמעמיק שלו, את הכלים המדעיים שפיתח ואת חומרי הריבוי שאותם אסף, פיתח וטיפח.

.

ר. מיכאל רוברטס

חתן פרס וולף בחקלאות 2002/3

ר. מיכאל רוברטס

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת מיסורי, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על גילויים של האינטרפרון-טאו וחלבונים אחרים המעורבים בהיריון, שזרו אור על המסתורין של האותות הנמסרים בין העובר לאם לקיום היריון. זיהוי מולקולות אלו היה בעל השפעה מעמיקה על יעילות הריבוי של צאן ובקר כמו גם על בריאות האדם ורווחתו".

 

שותפים לפרס:

ר. מיכאל רוברטס

פולר ו. בייזר 

 

הפרופסורים פולר בייזר ומיכאל רוברטס מקבלים את הפרס במשותף לאות הוקרה על לתרומתם המפרה בפתרון המסתורין הביולוגי של האיתות בין העובר לאמו המביא לידי קיום ההיריון ולחיוניות העובר של בהמות בית. מזה זמן היה ידוע שתקשורת כימית בין העובר לאמו נחוצה להצלחת ההיריון ביונקים. יחד עם זאת, המנגנון המפורט לא היה ברור עד ששני חתני הפרס החלו לשתף פעולה בליבון יחסי הגומלין בין העובר לאמו. בתחילה, עבדו שני החוקרים במשותף באופן אינטנסיבי באוניברסיטת פלורידה במשך 16 שנים. לאחר מכן, המשיך כל אחד מהם בדרכו העצמאית, בייזר באוניברסיטת טקסס ורוברטס באוניברסיטת מיסורי.

בין הישגיו הבולטים של פרופ. בייזר, יש לציין את בידוד חלבון הרחם הקרוי אוטרופרין (uteroferrin) ובזיהוי מהותו כגורם גידול (growth factor) המטופוייטי. גורם זה, משפיע על חיוניות היילודים ויוכל כנראה לשמש בטיפול במחלות כמו לויקמיה ואוסטאופורוזיס. רוברטס קבע שהאוטרופרין זהה למשפחת הפוספטזות העמידות לחומצה טרטרית (tartrate-resistant acid phosphatases= TRAPs). אח"כ נוקו חלבונים אלו, נקבע רצף חומצות האמינו והגנים המקודדים אותם שימשו לשיבוט בבני אדם. מחקרים אלו סייעו בפיתוח מערכת הסריקה לנוכחות TRAP בנשים בתקופה הבתר-ווסתית. תכולה גבוהה של TRAP נמצאת בהתאמה עם אוסטאופורוזיס. בייזר קבע שאסטרוגן בחזירים ואינטרפרון-טאו במעלי גרה, הם האותות המאפשרים את קיום ההיריון. היכולת של אינטרפרון-טאו לדכא את שעתוק הגן המקודד כרצפטור לאסטרוגן אפשרה לבנות מודל לטיפול אפשרי בגידולים הקשורים באסטרוגן. בצאן ובבקר, שיבט רוברטס את הגן טרופובלאסט אינטרפרון-טאו ואפשר ביטוי על בסיס הזמן. ממצאיו האחרונים של ד"ר רוברטס עסקו בשעתוק הדיפרנציאלי של אינטרפרון-טאו ע"י גורמי השעתוק ETS-2 ו-Oct-4. ממצאים אלו, הובילו לזיהוי "המפסק ההתפתחותי"(putative developmental switch) אשר חיוני כנראה להיווצרות טרופקטודרמה בהתפתחות עובר מוקדמת. ד"ר רוברטס זיהה לפחות 100 גנים המתבטאים בחלבונים המעורבים בהיריון במשפחת האספרטיל פרוטאינזות. חלק מחלבונים אלו, יוכלו כנראה לשמש למבחן היריון רגיש ומדויק. מחקריו של ד"ר רוברטס על דו-צורתיות מינית בעוברים הוביל לממצא שהזנת האם (למשל בשומנים) סמוך להפריה יכולה להשפיע ברירת מין היילוד.

שני חתני פרס וולף העמידו שורה ארוכה של תלמידים, שהפכו למדענים מובילים בזכות עצמם, הן בחקלאות והן בביו-רפואה. פולר בייזר ומיכאל רוברטס מדגימים בעליל, כיצד התמסרות למחקר בסיסי בחקלאות יכולה להביא לידי תוצאות מעשיות שיש להן השלכה הן על ייצור בהמות בית והן על בריאות האדם ורווחתו.