פולר ו. בייזר

חתן פרס וולף בחקלאות 2002/3

פולר ו. בייזר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת טקסס, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על גילויים של האינטרפרון-טאו וחלבונים אחרים המעורבים בהיריון, שזרו אור על המסתורין של האותות הנמסרים בין העובר לאם לקיום היריון. זיהוי מולקולות אלו היה בעל השפעה מעמיקה על יעילות הריבוי של צאן ובקר כמו גם על בריאות האדם ורווחתו".

 

שותפים לפרס:

פולר ו. בייזר 

ר. מיכאל רוברטס

 

הפרופסורים פולר בייזר ומיכאל רוברטס מקבלים את הפרס במשותף לאות הוקרה על לתרומתם המפרה בפתרון המסתורין הביולוגי של האיתות בין העובר לאמו המביא לידי קיום ההיריון ולחיוניות העובר של בהמות בית. מזה זמן היה ידוע שתקשורת כימית בין העובר לאמו נחוצה להצלחת ההיריון ביונקים. יחד עם זאת, המנגנון המפורט לא היה ברור עד ששני חתני הפרס החלו לשתף פעולה בליבון יחסי הגומלין בין העובר לאמו. בתחילה, עבדו שני החוקרים במשותף באופן אינטנסיבי באוניברסיטת פלורידה במשך 16 שנים. לאחר מכן, המשיך כל אחד מהם בדרכו העצמאית, בייזר באוניברסיטת טקסס ורוברטס באוניברסיטת מיסורי.

בין הישגיו הבולטים של פרופ. בייזר, יש לציין את בידוד חלבון הרחם הקרוי אוטרופרין (uteroferrin) ובזיהוי מהותו כגורם גידול (growth factor) המטופוייטי. גורם זה, משפיע על חיוניות היילודים ויוכל כנראה לשמש בטיפול במחלות כמו לויקמיה ואוסטאופורוזיס. רוברטס קבע שהאוטרופרין זהה למשפחת הפוספטזות העמידות לחומצה טרטרית (tartrate-resistant acid phosphatases= TRAPs). אח"כ נוקו חלבונים אלו, נקבע רצף חומצות האמינו והגנים המקודדים אותם שימשו לשיבוט בבני אדם. מחקרים אלו סייעו בפיתוח מערכת הסריקה לנוכחות TRAP בנשים בתקופה הבתר-ווסתית. תכולה גבוהה של TRAP נמצאת בהתאמה עם אוסטאופורוזיס. בייזר קבע שאסטרוגן בחזירים ואינטרפרון-טאו במעלי גרה, הם האותות המאפשרים את קיום ההיריון. היכולת של אינטרפרון-טאו לדכא את שעתוק הגן המקודד כרצפטור לאסטרוגן אפשרה לבנות מודל לטיפול אפשרי בגידולים הקשורים באסטרוגן. בצאן ובבקר, שיבט רוברטס את הגן טרופובלאסט אינטרפרון-טאו ואפשר ביטוי על בסיס הזמן. ממצאיו האחרונים של ד"ר רוברטס עסקו בשעתוק הדיפרנציאלי של אינטרפרון-טאו ע"י גורמי השעתוק ETS-2 ו-Oct-4. ממצאים אלו, הובילו לזיהוי "המפסק ההתפתחותי"(putative developmental switch) אשר חיוני כנראה להיווצרות טרופקטודרמה בהתפתחות עובר מוקדמת. ד"ר רוברטס זיהה לפחות 100 גנים המתבטאים בחלבונים המעורבים בהיריון במשפחת האספרטיל פרוטאינזות. חלק מחלבונים אלו, יוכלו כנראה לשמש למבחן היריון רגיש ומדויק. מחקריו של ד"ר רוברטס על דו-צורתיות מינית בעוברים הוביל לממצא שהזנת האם (למשל בשומנים) סמוך להפריה יכולה להשפיע ברירת מין היילוד.

שני חתני פרס וולף העמידו שורה ארוכה של תלמידים, שהפכו למדענים מובילים בזכות עצמם, הן בחקלאות והן בביו-רפואה. פולר בייזר ומיכאל רוברטס מדגימים בעליל, כיצד התמסרות למחקר בסיסי בחקלאות יכולה להביא לידי תוצאות מעשיות שיש להן השלכה הן על ייצור בהמות בית והן על בריאות האדם ורווחתו.

ג'יימס א. וומאק

חתן פרס וולף בחקלאות 2001

ג'יימס א. וומאק

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת טקסס, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על שימוש בטכנולוגיה של דנא רקומביננטי בצמחים (ביצ'י) ובבעלי חיים (וומאק), שגרם למהפכה מדעית וסלל דרך ליישום בתחומים סמוכים אשר הובילו להסתעפות הידע".

 

שותפים לפרס:

ג'יימס א. וומאק

רוג'ר נ. ביצ'י 

 

פרופסור ג'יימס וומאק פיתח שיטת מיפוי לגנום השלם של בקר המבוססת על שבירת מקטעי דנא בקר באמצעות קרינה ואיחוי מקטעי הבקר לגרעין תאי אוגר (Radiation hybrid = RH). פיתוח זה היווה פריצת דרך חשובה בגנומיקה של בקר ובמיפוי השוואתי של גנים. מיפוי בשיטת הRH- הפך כלי יעיל ביותר לבניית מפות סדורות של רצפים שמורים הנובעים מגנים, ועל ידי כך שילוב של מפות פיזיות ומפות אחיזה (Linkage) של כרומוזומים מיונקים. לאחרונה, הושלמה מפה השוואתית של גנום בקר-אדם, על בסיס מיפוי בשיטת הRH-, ותהיה לה חשיבות מכרעת בניתוח תכונות רב-גוניות ובאפיון אתרים בעלי חשיבות חקלאית.

פרופ. וומאק גילה עניין מיוחד בעידוד חוקרים צעירים ובייחוד אותם שבארצות מתפתחות. רבים מתלמידיו הגיעו למרכז העשייה העולמית בגנומיקה של בעלי חיים. דור שלם של מדענים ישתמש בקואורדינטות הכרומוזומליות שעומדות לרשות הקהילה המדעית בזכות עבודתו של וומאק, על מנת לשבט את הגנים בעלי חשיבות כלכלית ביונקים.

רוג'ר נ. ביצ'י

חתן פרס וולף בחקלאות 2001

רוג'ר נ. ביצ'י

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

המרכז למדעי הצמח ע"ש דנפורט, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על שימוש בטכנולוגיה של דנא רקומביננטי בצמחים (ביצ'י) ובבעלי חיים (וומאק), שגרם למהפכה מדעית וסלל דרך ליישום בתחומים סמוכים אשר הובילו להסתעפות הידע".

 

שותפים לפרס:

רוג'ר נ. ביצ'י 

ג'יימס א. וומאק

 

ד"ר רוג'ר נ. ביצ'י הוא דמות מוכרת במחקר נגיפים צמחיים ובביוטכנולוגיה של צמחים. הוא הניח את היסודות להנדסה גנטית של צמחים ולעמידות למחלות נגיפיות, היה הראשון שהראה שתופעת עמידות הצמחים לנגיפים מקורה במחולל המחלה והיה הראשון שיצר צמח מותמר עמיד למחלה כלשהי. ד"ר ביצ'י עמד ללא ספק בחזית המהפכה הביוטכנולוגית בצמחים. בלעדיו או בלעדי עבודתו, תחום זה לא היה מגיע להתפתחות שאליה הגיע היום. הוא היה הראשון שהראה, שהעברה וביטוי של גן מעטפת החלבון הנגיפי בצמחים, מקנה לצמח המותמר עמידות לנגיף התוקף את הצמח. גילוי זה שלו, כבר הוביל לפיתוח צמחים עמידים לנגיפים בתפוחי אדמה, עגבניות, פלפל, מלפפון, קישוא, סלק סוכר, פאפאיה ושזיף.

מספר גדול של מדענים מארצות מתפתחות רכשו את הכשרתם במעבדתו. לאחרונה, מינויו של ד"ר ביצ'י לעמוד בראש המרכז החדש למדעי הצומח בסנט- לואיס מעיד על מעמדו הבכיר בקהילה המדעית.

גורדב ס. קוש

חתן פרס וולף בחקלאות 2000

גורדב ס. קוש

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

המכון הבין-לאומי לחקר האורז, פיליפינים

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו הייחודית, היוצאת מן הכלל בתחום המחקר התיאורטי והיישומי בגנטיקה של צמחים, אבולוציה והכלאות של זני אורז ייחודים, לתועלת ייצור המזון ומניעת רעב בעולם".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

ד"ר גורדב ס. קוש הטביע את חותמו בתחומי מחקר הגנטיקה והרבייה הצמחית. להלן תמצית שלוש מפעילויותיו החדשניות, ארוכות הטווח ויוצאות הדופן בתחום המדע:

תחום הציטוגנטיקה, המיפוי הגנומי, לימודים אבולוציונים, תוספות כרומוזומליות (טריזומי) וחסרים (haplo), מיפוי פיזי וגנטי. ד"ר קוש החל את מחקרו במערכת שיפון, המשיך בעגבניות וברבע המאה הנוכחי התמקד במחקריו באורז מתורבת ובזני בר קרובים. תרומתו המצוינת של ד"ר קוש במחקרים אלה התבטאה בעיקר בפיתוח גישות מדעיות חדשניות וטכניקות חדשות, וגולת הכותרת היא פיתוח, שילוב ויישום של טכניקות מולקולריות. תרומתו לציטוגנטיקה וגנטיקה באורז היא בעלת השפעה על המחקר בעתיד. מיפויים גנטיים של סמנים מולקולריים באורז משמשים כיום בהתחקות אחר מקורותיהם האבולוציוניים של יבולים כגון: חיטה, תירס ושעורה.

הוא מגלה הצטיינות גם בקו מחקרי נוסף – הבנת יכולת העמידות של צמחים, בעיקר של אורז, למחלות ולחרקים. לימוד העמידות לחרקים הנו קשה ורב חתחתים והישגיו של ד"ר קוש בתחום זה הנם יוצאי דופן. בהתבססו על מחקר גנטי וביולוגי יצר ד"ר קוש זנים של אורז בעלי עמידות למספר חרקים מזיקים עיקריים, כדוגמת Brown planthopper Nilaparvata lugens ועוד. זנים אלו מניבים יבול רב יותר והם עצמם ידידותיים לסביבה. מחקרו בגנטיקה של יחסי-מארח-טפיל הביא לזיהוי מספר עצום של גנים האחראים לעמידות למחלות ולחרקים מזיקים, גנים המנוצלים כיום ע"י הקהילה המדעית הבין-לאומית לפיתוח זנים נוספים העמידים למזיקים. הוא ועמיתיו כוננו את המפה הגנטית הראשונה של אורז, ותייגו אותה בסמנים מולקולריים: גנים רבים בעלי עמידות למחלות, לחרקים וכן לסבילות לעקה. ממצאים אלו הנמצאים בחזית המדע לחקר הביולוגיה המולקולרית של האורז משמשים כיום כבסיס לפיתוח סמנים מולקולריים לסיוע בסלקציה ושיפור האורז. נוסף על כך חקר ד"ר קוש יחסים בין המינים ב- genus Oryza בגישות ציטוגנטיות ומולקולריות, והעביר גנים מועילים מזני הבר לאורז מתורבת.

היבטי מחקרו בעלי ראייה לטווח רחוק התרכזו בפיתוח של סוג צמח חדש של אורז (הנקרא לעתים "סופר-אורז"). פיתוח כזה דרש כינון תכנית וניוד של גנים מן האורז המתורבת וממספר זני-בר, ליצור גנוטיפים בעלי יעילות גבוהה יותר של פוטוסינתזה, שיעור גבוה יותר של תנובת זרעים לעומת חומר עצי, ולהגיע בכך ליעילות גבוהה ולאיכות גבוהה. אב-טיפוס של "סופר-אורז" כבר פותח ונחשף כעת למחלות ולמזיקים.

בלדור ר. סטפנסון

חתן פרס וולף בחקלאות 1998

בלדור ר. סטפנסון

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת מניטובה, קנדה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתם לפיתוח החקלאות בעולם באמצעות גישות חדשניות המשלבות הכלאות צמחים ובקרה ביולוגית מתוך דאגה לשמירה על סביבה אקולוגית בטוחה".

 

שותפים לפרס:

בלדור ר. סטפנסון

אילן חת 

 

בלדור ר. סטפנסון (נולד ב-1917, קנדה) החל את מסעו האקדמי באוניברסיטת מניטובה, שם קיבל תואר Dip.Ag. בשנת 1949, תואר B.S.A. בשנת 1950, ותואר M.Sc. בשנת 1952. לאחר מכן, השלים את הדוקטורט שלו בשנת 1966. סטפנסון עבד במחלקה למדעי הצמח באוניברסיטת מניטובה, ושימש גם כפרופסור וגם כחוקר.

פרופסור אמריטוס בלדור סטפנסון הביא במשך שלושים שנות מחקר פורה לפריצת דרך משמעותית ביותר בפיתוח ההפקה של שמן הקנולה מזרעי צמח הליפתית. הודות לכישוריו המעולים, חזונו ודבקותו במטרה, התפשט היקף גידולו של צמח הליפתית פי עשרה משנת 1950 ועד היום, ובכך הפך להיות זרע השמן העיקרי ביבול העולמי. פרופ. סטפנסון היה חלוץ ביישום של שיטות גנטיות, ביוכימיות וכימיות אנליטיות חדשניות אשר שימשו לצורכי מעקב ופיתוח משופר של הרכב החומצות השומניות בשמן הקנולה ולסילוק חומרים רעילים בעלי ערך תזונתי נמוך. בעקבות כך נחשב כיום שמן הקנולה לאחד השמנים המשובחים ביותר לצורכי תזונה.

מחקריו של פרופ. סטפנסון הביאו להתפתחות ביוטכנולוגית משמעותית אשר היוותה בסיס איתן לביסוס מקומו של שמן הקנולה לתועלת האנושות כולה.

אילן חת

חתן פרס וולף בחקלאות 1998

אילן חת

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

האוניברסיטה העברית בירושלים, ישראל

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתם לפיתוח החקלאות בעולם באמצעות גישות חדשניות המשלבות הכלאות צמחים ובקרה ביולוגית מתוך דאגה לשמירה על סביבה אקולוגית בטוחה".

 

שותפים לפרס:

אילן חת 

בלדור ר. סטפנסון

 

פרופסור אילן חת מוכר בעולם כחלוץ בתחום ההדברה הביולוגית של מחוללי מחלות צמחים הגורמים להפסדים ניכרים ביבולים חקלאיים. תחום זה של הדברה ביולוגית מאפשר הפחתה ניכרת בשימוש הקיים בחומרי הדברה, ולפיכך הוא בעל חשיבות עליונה בתחום ההגנה על היבולים. פרופ. חת פיתח לראשונה את השימוש בפטריות ומיקרואורגניזמים אחרים להדברה ביולוגית של מחלות צמחים. מחקריו משלבים ידע מעמיק בתחומי הפיזיולוגיה והביוכימיה של פטריות ברמה התאית והמולקולרית.

כישוריו המעולים של פרופ. חת בשילוב המדע הבסיסי והיישומי של שטחים נרחבים ומגוונים כמו פיטופתולוגיה, מיקרוביולוגיה של הקרקע וביוטכנולוגיה, תרמו לפיתוח תכשירים מסחריים חדשים בתחום ההדברה הביולוגית.

 

ניל ל. פרסט

חתן פרס וולף בחקלאות 1996/7

ניל ל. פרסט

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת ויסקונסין, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על מחקרו החלוצי בביולוגיה של רביית הבקר".

 

שותפים לפרס:

ללא שותפים

 

פרופסור ניל ל. פרסט (נולד ב-1930, ארה"ב) תרם תרומות חלוציות לגנטיקה של בעלי החיים על-ידי פיתוח מערכות לשיבוט עוברי בקר, העברת גנים וייצור של עוברים אלו במעבדה (in-vitro). מחקרו הביא לקידום רב ביישום הביו-טכנולוגיה בתהליכי רבייה של חיות המשק ולמניעת הצורך בפרות גזעיות לייצור בקר לבשר.

העברה של חומר גנטי נמצאת בשלבי פיתוח לשיבוט עוברים של חיות המשק. מחקרו פורץ הדרך בתחום זה הוביל לתגליות מרכזיות בביולוגיה של הרבייה. מעבדתו של פרופ. פרסט הייתה החלוץ לפני המחנה ביישום טכניקה זו לצורך הברירה הגנטית של מקנה. הוא ועמיתיו הגדירו את התנאים המביאים לידי אופטימיזציה של הזרעה מלאכותית ולתדירות גבוהה של פיתוח עוברים. הם פיתחו והגדירו את מצעי הגידול הנמצאים בשימוש נרחב בטיפוח עוברים אלה. התהליכים, שפותחו במעבדתו של פרסט, הובילו לתגליות גדולות ברחבי העולם בכל הקשור בפיתוח עוברים של חיות הבית.

לידע החדש הנובע מתוך מחקריו של פרופ. פרסט יש השלכות חשובות על ייצור גזעים מושבחים של חיות המשק בעולם כולו. אלו כוללות השבחה של הרבייה, הגדילה, ייצור החלב ושל עמידות בפני מחלות.

מוריס שניצר

חתן פרס וולף בחקלאות 1995/6

מוריס שניצר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

מרכז חקר הקרקע ומשאבים ביולוגיים, קנדה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתם החלוצית להבנת הכימיה של החומר האורגני בקרקע ויישומה בחקלאות".

 

שותפים לפרס:

מוריס שניצר

פרנק סטיבנסון

 

הפרופסורים מוריס שניצר ופרנק סטיבנסון הניחו יחד את היסוד להבנת הכימיה של החומר האורגני בקרקע וגם יישמו את הגילויים שלהם לשיפור החקלאות. מחקריהם הבהירו את ההרכב ואת התכונות הפיסיקו-כימיות של החומצות ההומיות. הם יישמו שיטות אנליטיות מודרניות ושיפרו באופן משמעותי את הידע על מבנה החומצות ההומיות בקרקע.

למחקריהם תרומה נכבדה להבנת ההתנהגות בקרקע של חומרי הזנה וחומרים מזהמים מסוכנים. בסיכום, המחקרים אשר ערכו במשך השנים שיפרו בהרבה את הממשק של משאבי הקרקע ושימור איכות הסביבה.

פרנק סטיבנסון

חתן פרס וולףבחקלאות 1995/6

פרנק סטיבנסון

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת אילינוי, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתם החלוצית להבנת הכימיה של החומר האורגני בקרקע ויישומה בחקלאות".

 

שותפים לפרס:

פרנק סטיבנסון

מוריס שניצר

 

הפרופסורים מוריס שניצר ופרנק סטיבנסון הניחו יחד את היסוד להבנת הכימיה של החומר האורגני בקרקע וגם יישמו את הגילויים שלהם לשיפור החקלאות. מחקריהם הבהירו את ההרכב ואת התכונות הפיסיקו-כימיות של החומצות ההומיות. הם יישמו שיטות אנליטיות מודרניות ושיפרו באופן משמעותי את הידע על מבנה החומצות ההומיות בקרקע.

למחקריהם תרומה נכבדה להבנת ההתנהגות בקרקע של חומרי הזנה וחומרים מזהמים מסוכנים. בסיכום, המחקרים אשר ערכו במשך השנים שיפרו בהרבה את הממשק של משאבי הקרקע ושימור איכות הסביבה.

קארל ב. הופייקר

חתן פרס וולף בחקלאות 1994/5

קארל ב. הופייקר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתם בפיתוח וביישום מערכות של הדברה משולבת להגנת הצומח בגידולים חקלאיים".

 

שותפים לפרס:

קארל ב. הופייקר

פרי ל. אדקיסון 

 

קארל ב. הופייקר (נולד ב-1914, ארה"ב) קיבל תואר M.Sc. מאוניברסיטת טנסי ודוקטורט מאוניברסיטת אוהיו סטייט, הוא מזוהה עם אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, מאז 1946. הוא נשיא בעבר של האגודה האנטומולוגית של אמריקה.

הפרופסורים קארל הופייקר ופרי אדקיסון ערכו, בראשית דרכם המדעית, מחקרים בסיסיים על מזיקי חקלאות ומערכות ביולוגיות להגנת הצומח. שניהם תרמו תרומה מרכזית לפיתוח וליישום של ההדברה המשולבת (IPM) בייצור גידולים חקלאיים.

הדברה משולבת משתמשת בגישה כוללנית להגנת הצומח בייצור החקלאי, ונשענת על ידע אודות מחזורי חיים של מזיקים, מחלות, עשבי בר ואויביהם הטבעיים, שיטות של ייצור חקלאי ושיקולים של שמירה על איכות הסביבה. ההדברה המשולבת כוללת שימוש מבוקר בחומרי הדברה, בעיתוי הנקבע אחרי ניטור אוכלוסיות של הגורמים המזיקים העיקריים והבנת מחזור חייהם.

פרופסור הופייקר הדגים את היעילות של ההדברה הביולוגית של עשבי בר וחרקים מזיקים. פרופסור אדקיסון חקר את מחזור חייהם ותרדמתם העונתית של מזיקי הכותנה. שניהם יחד הובילו תכניות רבות היקף אשר הוכיחו את היעילות של מערכות ההדברה המשולבת בהגנת הצומח, כמערכות ידידותיות לסביבה וכדאיות מבחינה כלכלית. מערכות אלה משמשות היום בכל העולם בהגנת הצומח, להגברת הייצור החקלאי ולהקטנת השימוש בחומרי הדברה בבוסתני עצי פרי ופרדסי ההדרים, בגידולי שדה וגן הירק וביערות.