זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

אולגה נויווירת

זוכת פרס וולף במוזיקה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

סטיבי וונדר

זוכה פרס וולף במוזיקה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

לין א. מקוואט

זוכת פרס וולף ברפואה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

אדריאן קריינר

זוכה פרס וולף ברפואה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

ג'ואן סטייץ

זוכת פרס וולף ברפואה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

ג'ורג'יו פריזי

זוכה פרס וולף בפיזיקה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

מאיר להב

זוכה פרס וולף בכימיה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

לסלי לייזרוביץ

זוכה פרס וולף בכימיה 2021

פרופסור לסלי לייזרוביץ

מכון וייצמן למדע

פרס וולף בכימיה 2021 מוענק לפרופסורים לסלי לייזרוביץ ומאיר להב עבור עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים של גבישים אורגניים.

היווצרותם של גבישים היא אחת התופעות הבסיסיות ביותר בכימיה. למבנה של גבישים אורגניים חשיבות מיוחדת מכיוון שצורת הגביש (מורפולוגיה) משקפת את המבנה התלת ממדי (סטריאוכימיה) של המולקולות המרכיבות את הגביש. בשנת 1848 ערך לואי פסטר את הניסוי המפורסם, שבו הפריד פיזית בין שתי הצורות הגבישיות של מלח חומצה טרטרית, אשר נראות כתמונות מראה אחד של השני. מחקריו של פסטר, ובעקבותיהם עבודתו של חתן פרס נובל הראשון לכימיה, יעקובוס ואנ׳ט הוף, יצרו את הבסיס לסטריאוכימיה המודרנית. אבל פסטר, ואנ׳ט הוף, וגם אלפי כימאים מפורסמים אחרים, לא הצליחו לפצח את מסתורין הקשר שבין מורפולוגיית הגביש לבין הסטריאוכימיה של המולקולות שהתלכדו יחד בגביש הזה.

עברו כמעט 140 שנה עד אמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, כאשר הפרופסורים להב ולייזרוביץ הצליחו לפתור את החידה ארוכת השנים. באמצעות סדרה של ניסויים דרמטיים הם הוכיחו לראשונה כי ניתן לקבוע את הסימטריה המרחבית של מולקולות על סמך מורפולוגיית הגביש שלהן. בכך הם ייסדו את מדע הסטריאוכימיה של גבישים אורגניים. הם הסבירו את יחסי הגומלין שבין מבנה המולקולה הבודדת לצורת הגביש המקרוסקופי וניסחו את הקשרים בין מבנה מולקולרי, מורפולוגיה גבישית, דינמיקת הצמיחה של גבישים, וכיראליות מולקולרית (התכונה המבנית של עצם כלשהו, שגורמת לו להיות שונה מתמונת המראה שלו, כמו ידיים אנושיות). ממצאיהם הניחו את הבסיס לידע הנוכחי שלנו לגבי התלכדות ספונטנית של מולקולות אורגניות, ובכך השלימו את הבנתנו בכימיה אורגנית של קשרים קוולנטיים, ובהתלכדות עצמית של מקרומולקולות.

יתר על כן, על בסיס הבנתם את הדינמיקה של צמיחת גבישים, הם הצליחו לתכנן ולעצב גבישים כיראליים תוך שליטה על קצב הצמיחה היחסי של פאות הגביש. הם עשו זאת על ידי שימוש בכמויות זעירות של תוספים כיראליים, אשר גרמו להאצה או לעיכוב קצב הצמיחה של הגביש בכוונים השונים. הם תכננו גבישים דו-ממדיים ותלת-ממדיים, הסבירו את דינמיקת הצמיחה שלהם, והוכיחו לראשונה כי ניתן לעצב גבישים היכולים להוביל לתוצרים שלא היו זמינים בשיטות קונבנציונליות. יתר על כן, הם הצליחו להסביר מגוון תופעות של התגבשות במערכות ביולוגיות, בהקשר של מחלות, כגון התגבשות כולסטרול בכלי הדם, ופיגמנט המלריה בתאי דם אדומים.

מכיוון שכל המערכות הביולוגיות מורכבות ממולקולות בעלות כיראליות אחת בלבד, השאלה המדעית הבסיסית לגבי מקור החיים על פני כדור הארץ, קשורה קשר הדוק למקור הכיראליות בטבע. להב ולייזרוביץ הציעו מסלולים אפשריים לשאלת מקור הכיראליות בטבע, בכך שהראו כי תגובות כימיות ספציפיות יכולות לגרום להגברה כיראלית וליצירת מרכיב אחד מתוך תערובת רצמית (תערובת של שתי הצורות הכיראליות ביחסים שווים). הם הדגימו כיצד פילמור בתוך גבישים דו-מימדיים, הנוצרים ממרכיבים רצמיים, יכול לגרום ליצירת אוליגופפטידים הומו-כיראליים. הניסויים האלגנטיים הללו, אשר מציגים את הקשר שבין התלכדות מולקולות קטנות בגבישים לבין יצירת ביופולימרים כיראליים, מציעים הסבר לאבולוציה הכימית, החל מתערובות פשוטות שקדמו להיווצרות החיים, ועד למכונות הכימיות המורכבות של החיים.

זוכים בפרסים ומלגות

// order posts by year $posts_by_year;

יואב שכטמן

פרס קריל 2021
טכניון

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

מורן שלו בן-עמי

פרס קריל 2021
מכון ויצמן

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

בנימין רוזנטל

פרס קריל 2021
אונ' בן גוריון שבנגב

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

עידו קמינר

פרס קריל 2021
טכניון

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

תמיר קליין

פרס קריל 2021
מכון ויצמן

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

מרב פרטר

פרס קריל 2021
מכון ויצמן

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

גיא כץ

פרס קריל 2021
האונ' העברית בירושלים

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

נעמי חביב

פרס קריל 2021
האונ' העברית בירושלים

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

לירון ברק

פרס קריל 2021
אונ' תל-אביב

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

יהושע ברבן

פרס קריל 2021
אונ' בן-גוריון שבנגב

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

כרם נאטור

זוכה פרס קיפר 2020

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

שרגא שוורץ

פרס קריל 2020
מכון ויצמן למדע

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

כפיר בלום

פרס קריל 2020
מכון ויצמן למדע

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

תומר מיכאלי

פרס קריל 2020
טכניון

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

יובל פילמוס

פרס קריל 2020
טכניון

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

מירב זהבי

פרס קריל 2020
אונ' בן-גוריון בנגב

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

עידן הוד

פרס קריל 2020
אונ בן-גוריון בנגב

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

אדם תימן

פרס קריל 2020
אונ' בר אילן

אדם תימן (Adam Teman)

 

 

זוכה בפרס קריל עבור תכנון ופיתוח מעגלים לשיפור הביצועים של מערכות לחסכון באנרגיה

 

 

עם הפופולריות ההולכת וגוברת של מכשירים ניידים, מערכות ביו-רפואיות ושימושי אינטרנט, יעילות אנרגטית ופעולות חסכונית באנרגיה של הרכיבים היא במקרים רבים הדרישה העליונה של המעגלים האלקטרוניים. למשל, זיכרונות מובנים ברכיבים אלקטרוניים מהווים את צוואר הבקבוק של השבבים המודרניים. לעיתים קרובות הם דורשים מעל 50% מצריכת החשמל ותופסים שטח גדול של מעגלי האינטגרציה (IC).

 

ד"ר תימן פיתח טכנולוגיה פורצת דרך שהראתה פוטנציאל לשיפור הביצועים  של מערכות מעגלים משולבים, במיוחד בתחום הבינה המלאכותית, שבו זיכרון תופס לעתים קרובות עד 90% מהכוח והשטחים המתים. הוא מתכנן ומפתח מעגלים חדשים להפחתת צריכת החשמל של זיכרונות מובנים. הדבר כולל  תכנון ברמת המעגל וגם תכנון אלגוריתמי שיביא ליעילות אנרגטית, כמו למשל באמצעות מחשוב בזיכרון.

 

מחקריו פורצי הדרך של תימן הובילו לחסכון של כ-50% בשטח ובצריכת החשמל בזכרונות, במעגלים ובצ'יפים שנמצאים כמעט בכל מכשור אלקטרוני הקיים סביבנו.

גלריה