זוכי פרס וולף

// order posts by year $posts_by_year;

פרנץ קראוס

זוכה פרס וולף בפיזיקה 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

אליזבת דילר

זוכת פרס וולף לאדריכלות 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

אן ל'הולייר

זוכת פרס וולף בפיזיקה 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

יושיהארו צ'וקאמוטו

זוכה פרס וולף לאדריכלות 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

מומויו קאיג'ימה

זוכת פרס וולף לאדריכלות 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

פול ברוס קוֹרְקְם

זוכה פרס וולף בפיזיקה 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

ג'ורג' לוסטיג

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

פמלה רונלד

זוכת פרס וולף לחקלאות 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

זוכים בפרסים ומלגות

// order posts by year $posts_by_year;

עילי קובץ

פרס קריל 2022
אונ' בן-גוריון

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

סיון רפאלי אברמסון

פרס קריל 2022
מכון ויצמן

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

מורן יסעור

פרס קריל 2022
האונ' העברית בירושלים

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

יהונתן רוכמן

פרס קריל 2022
אונ' בר-אילן

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

יהונדב בקנשטיין

פרס קריל 2022
טכניון

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

איתי אייל

פרס קריל 2022
טכניון

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

הייתם עמל

פרס קריל 2022
האונ' העברית בירושלים

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

גילי ביסקר

פרס קריל 2022
אונ' תל-אביב

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

רון רוטבלום

פרס קריל 2022
טכניון

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

אורי בן-דוד

פרס קריל 2022
אונ' תל-אביב

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

יואב שכטמן

פרס קריל 2021
טכניון

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

מורן שלו בן-עמי

פרס קריל 2021
מכון ויצמן

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

בנימין רוזנטל

פרס קריל 2021
אונ' בן גוריון שבנגב

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

עידו קמינר

פרס קריל 2021
טכניון

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

תמיר קליין

פרס קריל 2021
מכון ויצמן

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

מרב פרטר

פרס קריל 2021
מכון ויצמן

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

גיא כץ

פרס קריל 2021
האונ' העברית בירושלים

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

נעמי חביב

פרס קריל 2021
האונ' העברית בירושלים

נעמי חביב (Naomi Habib) – מציאת מנגנונים של מחלות במוח המזדקן : פיצוח הקוד להזדקנות בריאה.

 

"המוח הוא האיבר המרתק ביותר בגוף. אנחנו מנסים להבין במעבדה איך תאים שונים מדברים ביניהם במוח ואיך נעשית התקשורת עם הגוף – וכיצד כל זה מעורב בהתפתחות של מחלות ניווניות במוח המזדקן כמו מחלת האלצהיימר. כל שאלה בנפרד היא מרתקת – ויחד זה יוצר פאזל מורכב שמאוד מעניין לנסות לפצח אותו."

 

מחקרה של ד"ר חביב מתמקד בחשיפת המנגנונים המובילים למחלות מוח
הרסניות בגיל המבוגר, כמו מחלת אלצהיימר. כדי להתמודד עם אתגר
זה, המעבדה של ד"ר חביב מיישמת טכנולוגיות חדישות יחד עם מודלים
חישוביים כדי למפות שינויים מולקולריים ברזולוציה גבוהה, בכל תאי
המוח המזדקן. המיפוי שנעשה במעבדה עוזר לחשוף גורמים חדשים
למחלה וגם למולקולות מגן העשויות לקדם הזדקנות בריאה.

באופן ספציפי, בתוך המוח, חוקרת ד"ר חביב וצוותה את התקשורת בין
תאי מוח שונים, ומעבר לכך, אנו לומדים את ההשפעה של מערכת החיסון
ושל גורמי סיכון סביבתיים. ד"ר חביב שואפת לגשר על פער הידע במחקר
ההזדקנות על ידי פיתוח מודלים וטכנולוגיות ניסויים חדשים שיעזרו
למצוא אסטרטגיות טיפול או מניעה יעילות.

 

"במעבדה אנחנו מנסים לצחוק הרבה, בעיקר מהטעויות הקטנות שאנחנו עושים ביום יום. אני מוצאת שבגלל שיש הרבה ניסויים שנכשלים בדרך לגילויים וההמצאות, זה עוזר לקחת את הדברים קצת יותר בקלות ובהומור עצמי."

גלריה