אן ל'הולייר

זוכת פרס וולף בפיזיקה 2022

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2022 מוענק במשותף לפרופסורים ל'הולייר, קורקם וקראוס
"על תרומות חלוציות למדע הלייזר האולטרה-מהיר ולפיזיקה של אטו-שניות ."

ל'הולייר, נולדה בפריז ומכהנת היום כפרופסור לפיזיקה אטומית באוניברסיטת לונד שבשוודיה, שם היא מובילה את ממחקריה פורצי הדרך. ל'הולייר עוסקת בתחום של פעימות (פולסים) של לייזרים מהירים ועבודתה מתמקדת באינטראקציה בין פעימות אור קצרות ואינטנסיביות לאטומים. לדבריה, אחד ממקורות ההשראה שלה, בימי ילדותה, הייתה "אפולו 11" , משימת החלל הראשונה להנחתת אדם על הירח, בשנת 1969 . היא הושפעה רבות גם מסבה, שהיה פרופסור להנדסת חשמל ועבד על תקשורת
בתחום הרדיו. אלה ואחרים הביאו להתלהבותה הרבה ממדע וטכנולוגיה כבר בגיל צעיר, מה שהפך אותה מאוחר יותר למדענית בולטת ומנהיגה בתחום הפיזיקה של אטו-שניות.

לל'הולייר תואר ראשון במתמטיקה ותואר שני כפול בפיזיקה תיאורטית ומתמטיקה מאוניברסיטת פייר ומארי קירי בפריז. בהמשך, שינתה כיוון לתחום הפיזיקה הניסויית ואת הדוקטורט השלימה בשנת 1986 , באוניברסיטת פייר השישי. את פוסט הדוקטורט שלה רכשה ל'הולייר בשנת 1986 במכון צ'למרס לטכנולוגיה שבגטבורג, שוודיה, וקיבלה משרה קבועה כחוקרת ב- (CEA) French Alternative Energies and Atomic Energy Commission. בשנת 1987 השתתפה ל'הולייר בניסוי בו נצפו לראשונה הרמוניות גבוהות באמצעות מערכת לייזר פיקו-שנייה. היא הוקסמה מהניסוי והחליטה להקדיש את זמנה לעבודה בתחום מחקר זה. בשנת 1988 המשיכה את הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס. בהמשך עברה לאוניברסיטת לונד שבשבדיה שם הפכה לפרופסור מן המניין בשנת 1997. ב 2004- נבחרה ל'הולייר לחברה באקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

אן ל'הולייר זוכה בפרס על היותה בין הראשונים להדגים באופן נסיוני יצירה של הרמוניות גבוהות, התהליך הגורם ליצירת פעימות של אטו-שניות, ותרמה משמעותית לפיתוח ההסבר התיאורטי של תהליך זה. היא גם ביצעה מספר ניסויים מכריעים אשר שיפרו את ההבנה של התהליך והייתה שחקנית מפתח ביצירת תחום המחקר של מדע האטו-שניות.

"אן ל'הולייר, פול קוֹרְקְם ופרנץ קראוס חולקים את פרס וולף לפיזיקה לשנת 2022 על עבודה חלוצית וחדשנית בתחום המדע של לייזרים אולטרה-מהירים והפיזיקה של אטו-שניות, ועל הדמיה בהפרדה זמנית גבוהה המאפיינת תנועה של אלקטרונים באטומים, מולקולות ומוצקים. שלושת הזוכים תרמו תרומות מכריעות הן לפיתוח הטכנולוגיה של פיזיקת האטו-שניות והן ליישומה לצרכי מחקר בסיסי בתחום הפיזיקה."

יושיהארו צ'וקאמוטו

זוכה פרס וולף לאדריכלות 2022

פרס וולף באדריכלות לשנת 2022

מוענק במשותף לאדריכלים דילר, קאיג'ימה וצ'וקאמוטו.

 

פרופסור מומויו קאיג'ימה ופרופסור יושיהארו צ'וקאמוטו

"על עבודתם הן בכתביהם והן בפרקטיקה, המדגישה את חשיבות המאפיינים האתנוגרפיים והמגוריים בארכיטקטורה ."

בזמנים של שינוי עולמי ניכר, כאשר ערכים חברתיים ותרבותיים מוטלים בספק, שלושת הזוכים לשנת 2022 בפרס וולף לאדריכלות מצטיינים באיתגור הנורמות במטרה לקדם את תחום האדריכלות ואת השפעתו הרחבה יותר. למרות שהם שונים מאוד ביצירתם, הם חולקים את התכונה החיונית של שילוב מחקר, פדגוגיה ועשיה כדי לקדם את תחום האדריכלות. כחלק מרכזי מתרומתם הם חושפים את המידה שבה אמנות, מדע ומחויבות חברתית, דורשים ערכים שאותם ניתן לחקור ולערער, תוך מודעות להשפעות הרחבות יותר של אדריכלות, כל אחד ואחת מהזוכים מגלם את הרעיון של שיתוף פעולה במגוון דרכים תוך הכרה בשונות הגיאוגרפית, התרבותית והמתודולוגית ככזו שיש לפתח ולקדם – מצוינות באמצעות גיוון. עם החזון האדריכלי הרדיקלי שלהם, דילר קאיג'ימה וצ'וקאמוטו ממשיכים להשפיע באופן משמעותי על הדורות האדריכליים הבאים. הם מפתחים את האדריכלות והשפעתה באמצעות קידום מעורבות האדריכלות בפוליטיקה, חברה, תוך הכרה בעיר כבסיס העיקרי לעשייה חברתית, ובהכרה בההכרח להגיע לקהלים רחבים יותר.

יושיהארו צ’וקאמוטו, יליד מחוז קנאגווה שביפן. את הדוקטורט שלו בהנדסה קיבל מהמכון הטכנולוגי של טוקיו – ומאוחר יותר את מינויו כפרופסור.

השותפות בין צ’וקאמוטו לקאיג'ימה יוסדה לאחר מספר תחרויות אדריכלים בהן זכו יחדיו – עד כדי כך – שהחליטו להקים יחד את Atelier Bow-Wow" בו הם עובדים גם היום.

העשייה הפורה של השניים משתרעת על פני שלושה עשורים, ומתאפיינת בין היתר במושג שהטביעו- ומתאפיינת בין היתר במושג שהטביעו- "Architectural Behaviorology"  (אדריכלות בהוויוריסטית)-  התנהגות הטבע ובני האדם המשפעים על התכנון האדריכלי בהתייחס למאפיינים היחודיים של חברה אנושית והמקום בו היא מתפתחת. הם מתחילים כל פרויקט אדריכלי בהתבוננות: במקום, במי שיאכלסו את המבנה, בהתנהגות של האנשים הסובבים את האתר, במרחבים משותפים באותו איזור, וכמו כן חוקרים את התרבות, המשאבים והאקלים של המקום. עם תוצרי ההתבוננות והמחקר האלו, מגבשים את "תודעת הקיים" ובעזרתה מקדמים בניה שמהדהדת תוצרים אלו וגם מאתגרת אותם.

מאז החלו לעבוד יחד הם הוכיחו בעקביות שהם אדריכלים יוצאי דופן, המגשרים בין מחקר לפרקטיקה ומציעים דרכים חלופיות לגרום לארכיטקטורה להתמקד בהשפעותיה החברתיות. עם פרסום מחקריהם: Made In Tokyo” (2001)" , הספר החלוצי Behaviorology” (2010)",  וכן- Ethnography Architectural"  (2018)" , הם גיבשו עמדה לשאלה כיצד להפוך מרחבי ביניים בעיר להזדמנות במעורבות ציבורית. עשייתם שברובה עוסקת במגורים, ומחקריהם בהתנהגות שם דגש על אסטרטגיות תכנון ועיצוב מהפרט אל הכלל, תוך ניתוח של טקסים אנושיים כבסיס לפיתוח אדריכלי. זה הוכח על ידם ביתר שאת בפרויקט הבנייה מחדש של הכפר מומונורה, לאחר הצונאמי שאירע ב-2011 .

צ’וקאמוטו וקאיג'ימה השפיעו השפעה עמוקה על הדור הצעיר ועל התפיסות האלטרניטיביות והחדשניות באדריכלות, תוך התמקדות בתרבות והתנהגות אנושית בסביבה עירונית

מומויו קאיג'ימה

זוכת פרס וולף לאדריכלות 2022

פרס וולף באדריכלות לשנת 2022

מוענק במשותף לאדריכלים דילר, קאיג'ימה וצ'וקאמוטו.

 

פרופסור מומויו קאיג'ימה ופרופסור יושיהארו צ'וקאמוטו

"על עבודתם הן בכתביהם והן בפרקטיקה, המדגישה את חשיבות המאפיינים האתנוגרפיים והמגוריים בארכיטקטורה ."

בזמנים של שינוי עולמי ניכר, כאשר ערכים חברתיים ותרבותיים מוטלים בספק, שלושת הזוכים לשנת 2022 בפרס וולף לאדריכלות מצטיינים באיתגור הנורמות במטרה לקדם את תחום האדריכלות ואת השפעתו הרחבה יותר. למרות שהם שונים מאוד ביצירתם, הם חולקים את התכונה החיונית של שילוב מחקר, פדגוגיה ועשיה כדי לקדם את תחום האדריכלות. כחלק מרכזי מתרומתם הם חושפים את המידה שבה אמנות, מדע ומחויבות חברתית, דורשים ערכים שאותם ניתן לחקור ולערער, תוך מודעות להשפעות הרחבות יותר של אדריכלות, כל אחד ואחת מהזוכים מגלם את הרעיון של שיתוף פעולה במגוון דרכים תוך הכרה בשונות הגיאוגרפית, התרבותית והמתודולוגית ככזו שיש לפתח ולקדם – מצוינות באמצעות גיוון. עם החזון האדריכלי הרדיקלי שלהם, דילר קאיג'ימה וצ'וקאמוטו ממשיכים להשפיע באופן משמעותי על הדורות האדריכליים הבאים. הם מפתחים את האדריכלות והשפעתה באמצעות קידום מעורבות האדריכלות בפוליטיקה, חברה, תוך הכרה בעיר כבסיס העיקרי לעשייה חברתית, ובהכרה בההכרח להגיע לקהלים רחבים יותר.

מומויו קאיג'ימה, ילידת טוקיו, השלימה את תואר האדריכלות במכון הטכנולוגי של טוקיו, בו גם קיבלה מאוחר יותר את הדוקטורט שלה, וכיום פרופסור לאדריכלית ביהויוריסטית, במכון הטכנולוגי של ציריך.

השותפות בין קאיג'ימה לצ'וקאמוטו יוסדה לאחר מספר תחרויות אדריכלים בהן זכו יחדיו – עד כדי כך – שהחליטו להקים יחד את Atelier Bow-Wow" בו הם עובדים גם היום.

העשייה הפורה של השניים משתרעת על פני שלושה עשורים, ומתאפיינת בין היתר במושג שהטביעו- ומתאפיינת בין היתר במושג שהטביעו- “"Architectural Behaviorology  (אדריכלות בהוויוריסטית)- (אדריכלות בהוויוריסטית)- התנהגות הטבע ובני האדם המשפעים על התכנון האדריכלי בהתייחס למאפיינים היחודיים של חברה אנושית והמקום בו היא מתפתחת. הם מתחילים כל פרויקט אדריכלי בהתבוננות: במקום, במי שיאכלסו את המבנה, בהתנהגות של האנשים הסובבים את האתר, במרחבים משותפים באותו איזור, וכמו כן חוקרים את התרבות, המשאבים והאקלים של המקום. עם תוצרי ההתבוננות והמחקר האלו, מגבשים את "תודעת הקיים" ובעזרתה מקדמים בניה שמהדהדת תוצרים אלו וגם מאתגרת אותם.

מאז החלו לעבוד יחד הם הוכיחו בעקביות שהם אדריכלים יוצאי דופן, המגשרים בין מחקר לפרקטיקה ומציעים דרכים חלופיות לגרום לארכיטקטורה להתמקד בהשפעותיה החברתיות. עם פרסום מחקריהם: Made In Tokyo” (2001)" , הספר החלוצי Behaviorology” (2010)",  וכן- Ethnography Architectural"  (2018)" , הם גיבשו עמדה לשאלה כיצד להפוך מרחבי ביניים בעיר להזדמנות במעורבות ציבורית. עשייתם שברובה עוסקת במגורים, ומחקריהם בהתנהגות שם דגש על אסטרטגיות תכנון ועיצוב מהפרט אל הכלל, תוך ניתוח של טקסים אנושיים כבסיס לפיתוח אדריכלי. זה הוכח על ידם ביתר שאת בפרויקט הבנייה מחדש של הכפר מומונורה, לאחר הצונאמי שאירע ב-2011 .

צ’וקאמוטו וקאיג'ימה השפיעו השפעה עמוקה על הדור הצעיר ועל התפיסות האלטרניטיביות והחדשניות באדריכלות, תוך התמקדות בתרבות והתנהגות אנושית בסביבה עירונית

פול ברוס קוֹרְקְם

זוכה פרס וולף בפיזיקה 2022

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2022 מוענק במשותף לפרופסורים ל'הולייר, קורקם וקראוס
"על תרומות חלוציות למדע הלייזר האולטרה-מהיר ולפיזיקה של אטו-שניות ."

 

קורקם, פיזיקאי קנדי, מנהיג וחלוץ בתחום ספקטרוסקופיית לייזר אולטרה-מהירה. עבודתו המדעית במשך שלושה עשורים היוותה מקור לתובנות משמעותיות שהובילו לפריצות הדרך האחרונות בתחום זה. קורקם ידוע בעיקר בזכות תרומתו יוצאת הדופן לתחום יצירת הרמוניות גבוהות ובניית מודלים אינטואיטיביים שתרמו להסבר התופעות המורכבות של הספקטרוסקופיה של אטו-שניות.

קורקם נוהג לציין שהוא חב את הקריירה שלו למורה לפיזיקה שלו מהתיכון, אנתוני קנט, אשר דחף אותו להוכיח כל דבר. לדבריו, זה בדיוק מה שפיזקאי אמור ורוצה לעשות. קורקם גדל בסנט ג'ון, ניו ברונסוויק, עיר נמל קטנה בחוף המזרחי של קנדה. כבנו של דייג וקפטן ספינת גרר, הוא בילה הרבה מזמנו סביב לסירות, מפליג עם אביו, לומד ומתקן סוגי מנועים שונים. הוא החל את הקריירה שלו כפיזיקאי תיאורטי והשלים את עבודת הדוקטורט בפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת להיי (Lehigh) שבפנסילבניה, בשנת 1973 . כאשר נשאל במהלך ראיון לפוסט-דוקטורט במועצה הלאומית למחקר של קנדה (NRC) "מדוע אתה חושב שאתה יכול לעסוק גם בפיזיקה ניסויית?" יכול היה לענות על כך בבטחון כשהוא מסתמך על ניסיון הילדות שלו: "זו לא בעיה כלל. אני יכול לפרק לגמרי מנוע של מכונית, לתקן אותו ולהרכיב אותו בחזרה כך שזה יעבוד". הוא התקבל כחוקר מן המניין ובנה ב- NRC את אחת הקבוצות המפורסמות בעולם בתחום האטו-שניות. כיום, קוֹרְקְם מכהן כראש קתדרה למחקר באוניברסיטת אוטווה שבקנדה ומנהל את המעבדה לאטו-שנייה המשותפת ל- NRC ולאוניברסיטת אוטווה. קורקם הוא חבר האגודות המלכותיות של לונדון ושל קנדה וחבר-זר באקדמיה הלאומית למדע של ארה"ב, האקדמיה למדעים האוסטרית, והאקדמיה הרוסית למדעים.

פול קורקם ביסס את ההבנה של יצירת הרמוניות גבוהות בעזרת פיתוח «מודל התנגשות חוזרת » סמי-קלאסי. במסגרת מודל זה אלקטרון עובר מנהור בהשפעת שדה לייזר חזק, מואץ על ידי השדה ולבסוף עובר התנגשות עם היון המלווה בפליטה של הרמוניות גבוהות. ספקטרום ההרמוניות הנפלט רגיש לשינוי בזמן של המבנה האטומי או המולקולרי. הספקטרוסקופיה ההרמונית אפשרה לו להדגים את האפשרות לקבל תמונה של אורביטל מולקולרי בעזרת הליך שיחזור טומוגראפי.

"אן ל'הולייר, פול קוֹרְקְם ופרנץ קראוס חולקים את פרס וולף לפיזיקה לשנת 2022 על עבודה חלוצית וחדשנית בתחום המדע של לייזרים אולטרה-מהירים והפיזיקה של אטו-שניות, ועל הדמיה בהפרדה זמנית גבוהה המאפיינת תנועה של אלקטרונים באטומים, מולקולות ומוצקים. שלושת הזוכים תרמו תרומות מכריעות הן לפיתוח הטכנולוגיה של פיזיקת האטו-שניות והן ליישומה לצרכי מחקר בסיסי בתחום הפיזיקה."

ג'ורג' לוסטיג

זוכה פרס וולף למתמטיקה 2022

פרס וולף במתמטיקה לשנת 2022 מוענק לפרופסור ג'ורג' לוסטיג

"על תרומותיו פורצות הדרך לתורת הייצוג ולתחומים קשורים"

 

לוסטיג, מתמטיקאי אמריקאי יליד רומניה, אשר נודע בתרומותיו לתורת ההצגות הגיאומטריות, במיוחד של חבורות סופיות מצמצמות (רדוקטיביות) ושל חבורות אלגבריות. עבודתו של לוסטיג מאופיינת ברמה גבוהה מאוד של מקוריות, רוחב עצום של נושאים, וירטואוזיות טכנית מרשימה והעמקה רבה בהגעה ללב הבעיות הכרוכות בכך. תרומותיו פורצות הדרך של לוסטיג מסמנות אותו כאחד המתמטיקאים הגדולים של זמננו.

תשוקתו של לוסטיג למתמטיקה החלה בגיל צעיר. למעשה, תחרויות מתמטיקה בבית הספר הן שגרמו לו להבין שהוא מוכשר במתמטיקה. כשהיה בכיתה י', לוסטיג ייצג את רומניה באולימפיאדת המתמטיקה הבינלאומית בשנים 1962 ו- 1963 , וזכה במדלית כסף בשתי התחרויות.

לוסטיג סיים את לימודיו באוניברסיטת בוקרשט בשנת 1968 . התואר השני והדוקטורט הוענקו לו ע"י אוניברסיטת פרינסטון בשנת 1971 , בהנחייתם של מייקל אטייה וויליאם בראודר. הוא הצטרף לפקולטה למתמטיקה של MIT בשנת 1978 , לאחר כהונה כפרופסור באוניברסיטת וורוויק בשנים 1974-77. הוא קיבל מינוי לקתדרה על שם נורברט ווינר ב- MIT בשנים 1999-2009 .

לוסטיג ידוע בעבודתו על תורת ההצגות, בפרט על האובייקטים הקשורים קשר הדוק לחבורות אלגבריות, כגון חבורות רדוקטיביות סופיות, אלגבראות Hecke , חבורות P-אדיות, חבורות קוונטיות וחבורות ווייל. לוסטיג למעשה סלל את הדרך לתורת ההצגות המודרנית. זה כלל מושגים בסיסיים חדשים, כולל אלומות (sheaves) קרקטרים, אלומות " Deligne-Lusztig " והפולינומים של "Kazhdan-Lusztig".

פריצת הדרך הראשונה של לוסטיג היתה עם דלין  Deligne)) בסביבות 1975 , עם בניית השערת  Deligne-Lusztig" ". לאחר מכן השיג לוסטיג תיאור מלא של ההצגות האי-פריקות של חבורות רדוקטיביות מעל שדות סופיים. התיאור של לוסטיג לטבלת הקרקטרים של חבורות רדוקטיביות סופיות נחשב כאחד ההישגים יוצאי הדופן של מתמטיקאי בודד במאה ה- 20 . כדי להשיג את מטרתו, לוסטיג פיתח מגוון של טכניקות, שנמצאות בשימוש היום על ידי מאות מתמטיקאים. הבולטות כוללות את השימוש ב- étale cohomology ; התפקיד שממלאת החבורה הדואלית; השימוש בקוהומולוגית חיתוכים, ובעקבותיה התיאוריה של אלומות קרקטרים וכמעט דמויות, והתמרת פורייה הלא-קומוטטיבית.

ב 1979- הגדירו קשדן ולוסטיג את הבסיס של "קשדן-לוסטיג" עבור אלגברת Hecke של חבורת Coxeter וניסחו את השערת "קשדן-לוסטיג". השערת "קשדן-לוסטיג" הובילה ישירות למשפט הלוקליזציה של "בילינסון-ברנשטיין", שארבעה עשורים מאוחר יותר, נותר הכלי החזק ביותר שלנו להבנת הצגות של אלגבראות Lie רדוקטיביות. עבודתו של לוסטיג עם Vogan הציגה אחרי-כן גרסה של אלגוריתם "קשדן-לוסטיג" לייצור פולינומים של "Lusztig-Vogan". פולינומים אלה הם בסיסיים להבנתנו של חבורות רדוקטיביות ממשיות וההצגות היוניטריות שלהן.

בשנות ה 90- , לוסטיג תרם תרומה חלוצית לתורת החבורות הקוונטיות. תרומותיו כוללות את הכנסת הבסיס הקנוני; הכנסת תבנית לוסטיג (המאפשרת התמחות לשורש יחידה וקישורים להצגות מודולריות); העתקת פרובניוס קוונטית וחבורה קוונטית קטנה; וקשרים לתורת ההצגות של אלגבראות Lie אפיניות. תורת הבסיס הקנוני של לוסטיג (והתיאוריה המקבילה של קשיווארה על בסיסי גבישים) הובילה לתוצאות עמוקות בקומבינטוריקה ובתורת ההצגות. לאחרונה חלה התקדמות משמעותית בתורת ההצגות ובטופולוגיה במימד נמוך באמצעות «קטגוריזציה »; שורשיה של עבודה זו נעוצים בסיווג הגיאומטרי ע"י לוסטיג של חבורות קוונטיות באמצעות אלומות פרוורטיות על מודולי דיאגרמות חיצים QUIVER))

 

 

פמלה רונלד

זוכת פרס וולף לחקלאות 2022

פרס וולף בחקלאות לשנת 2022 מוענק לפרופסור פמלה רונלד

"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית."

 

רונלד, פרופסור במחלקה לפתולוגיה של צמחים ובמרכז הגנום באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס. בנוסף, רונלד עומדת בראש התכנית לגנטיקה של עשבים במכון הביו-אנרגיה המשותף באמריוויל, קליפורניה, וכן כראש המכון למזון ואוריינות חקלאית באוניברסיטת קליפורניה, דיוויס.

אחד האתגרים הגדולים ביותר של זמננו הוא גידול מספיק מזון להזנת האוכלוסייה ההולכת וגדלה, וזאת מבלי לגרום פגיעה נוספת בטבע ובסביבה. מכיוון שרוב השטחים החקלאיים בעולם כבר מעובדים ומאידך, כמות המים המתוקים מועטה, ייצור מוגבר של מזון חייב להתבצע ביעילות מירבית. על מנת להפיק יבול מוצלח בכל שנה, החקלאים חייבים להשתמש באסטרטגיות שונות כדי להילחם במזיקים, במחלות ולחצים סביבתיים, המפחיתים את התפוקה העולמית ב- 30-60% בכל שנה.

רונלד חוקרת גנים השולטים בעמידות הצמחים למחלות ועמידותם להשפעות ולחץ סביבתי, במטרה לשפר את הבטחת המזון עבור אוכלוסיות עניות בעולם. יחד עם שותפיה למחקר, היא פיתחה זני אורז עמידים בפני מחלות ובפני שיטפונות, המהווים גורם מאיים על גידולי האורז באסיה ובאפריקה. פמלה רונלד חוקרת במשך שלושה עשורים את האורז, שהינו המזון העיקרי ליותר ממחצית מאוכלוסיית העולם. תגליותיה קידמו הבנה של תהליכים ביולוגיים בסיסיים ושיפרו חקלאות בת קיימא והבטחת
מזון. צוות המחקר של רונלד בודד גן המאפשר לאורז לשרוד שבועיים של הצפה ומגדיל את היבול ב- 60% בהשוואה לזנים הרגילים. המחקר של רולנד הניח את הבסיס לפיתוח זני אורז עמידים בפני שיטפונות. זני אורז אלו מגודלים כיום על ידי יותר משישה מיליון חקלאים בהודו ובנגלדש. במדינות אלו, ארבעה מיליון טונות של אורז (אשר מספיק להאכיל שלושים מיליון אנשים) הולכים לאיבוד מדי שנה, כתוצאה מהצפות.

בידוד הקולטן החיסוני Xa21 ע"י רונלד ב- 1995 (הקולטן הראשון במחלקה חשובה זו של קולטנים שזוהה), חשף מנגנון חדש שבאמצעותו צמחים ובעלי חיים מזהים ומגיבים לזיהום. בשנת 2015 , המעבדה שלה בודדה ואפיינה את ליגנד הקולטן, אימונוגן מיקרוביאלי, שמפעיל תגובה התפתחותית ואימונולוגית אצל הפונדקאי. למחקר פורץ דרך זה השלכות משמעותיות על מחקרים של מחלות זיהומיות של צמחים ובעלי חיים כאחד.

רונלד נודעת בכל העולם, בשל יכולתה להנגיש לציבור מדע באופן יצירתי ואפקטיבי, במטרה לעודד ולקדם חקלאות ברת קיימא. הרצאותיה וכתביה של רונלד, ובמיוחד הספר אותו פרסמה במשותף עם בעלה, ראול אדמצ‹ק, ייסדו פרדיגמה חדשה, בה ביו-טכנולוגיות וחקלאות אורגנית משולבות כבסיס לחקלאות בת קיימא, וכדרך לדו-קיום של אנשי איכות הסביבה וטכנולוגים.

בנג'מין קרוואט

זוכה פרס וולף בכימיה 2022

פרס וולף בכימיה לשנת 2022 מוענק במשותף
לפרופסורים באסלר, ברטוצי וקרוואט

"על תרומתם המכוננת להבנת הכימיה של התקשורת הבין-תאית ועל המצאת שיטות
כימיות לחקר תפקידם של פחמימות, שומנים וחלבונים בתהליכים הביולוגיים הללו."

קרוואט, מחזיק הקתדרה ע״ש גילולה לביולוגיה כימית ופרופסור במחלקה לכימיה במכון המחקר סקריפס (Scripps Research Institute). מחקריו הובילו להבנת תפקידי החלבונים בתהליכים הפיזיולוגיים והפתולוגיים של האדם. הוא השתמש בתובנות הללו כדי לפתח גישות טיפוליות ותרופות חדשות.

קרוואט קיבל את ההשראה לעסוק במדע מהוריו וכן ממוריו למתמטיקה בתיכון. הוא בוגר תואר ראשון בביולוגיה ובהיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד. את עבודת הדוקטורט שלו סיים ב 1996- במכון המחקר סקריפס וקיבל מינוי אקדמי באותו מוסד ב 1997- .

תוך שימוש בשיטות כימיות וביולוגיות, קרוואט וקבוצת המחקר שלו פיתחו ויישמו טכנולוגיות לגילוי מסלולים ביוכימיים בביולוגיה ובמחלות של יונקים. הוא חלוץ הגישה לזיהוי קבוצות חלבונים על סמך פעילותם. הגישה הרב-תחומית שלו הובילה לייצור כלים ומודלים הנדרשים לשיוך פונקציות מולקולריות, תאיות ופיזיולוגיות לאנזימים, וכפועל יוצא, להערכת התאמתם כמטרות טיפוליות. מחקריו הינם שילוב ייחודי של פיתוח ויישום מהיר של טכנולוגיות חדשניות לקידום מדע בסיסי ותרגומי.

עבודתו של קרוואט על המערכת האנדוקנבינואידית הובילה לפיתוח מהפכני של תחום הפרוטאומיקה, וליישומם של כלים כימיים לחקר פונקציות של חלבונים בסביבה הביולוגית המקומית שלהם. הטכנולוגיה הפרוטאומית של איפיון חלבונים על בסיס פעילותם Activity-Based Protein Profiling (ABPP), משתמשת בגלאים כימיים כדי למדוד באופן ישיר את התפקוד האנזימתי. לדוגמה, ניתן להשתמש בסימון פלורסנטי לתיוג אנזימים בעלי תכונות כימיות מסוימות, דבר המאפשר למדענים לסקור את כל האנזימים הפעילים בתא בבת אחת, ולקבוע את יעדן של תרופות באופן ישיר במערכות חיות.

קרוואט השתמש בשיטה זו ובטכנולוגיות פרוטאומיות כימיות נוספות בכדי לבצע אנליזות רחבות של פעילות חלבונים ולהבנת תפקודיהם של מספר אנזימים, כולל אלו הקשורים במחלת הסרטן, בהפרעות נוירולוגיות, ובמערכת האנדוקנבינואידית, המעורבת בויסות תיאבון, במנגנוני כאב ומצב רוח, בזיכרון ובתהליכים פיזיולוגיים אחרים.

קרוליין ברטוצי

זוכת פרס וולף בכימיה 2022

פרס וולף בכימיה לשנת 2022 מוענק במשותף
לפרופסורים באסלר, ברטוצי וקרוואט

"על תרומתם המכוננת להבנת הכימיה של התקשורת הבין-תאית ועל המצאת שיטות
כימיות לחקר תפקידם של פחמימות, שומנים וחלבונים בתהליכים הביולוגיים הללו."

ברטוצי, מאוניברסיטת סטנפורד ומהמכון הרפואי הווארד יוז, ידועה בפיתוח טכנולוגיות חדשניות וגילויים פורצי דרך בביולוגיה כימית ובפיתוח תרופות.

מגיל צעיר נמשכה ברטוצי למדע. אביה, שלימד פיזיקה ב- MIT , עודד אותה להתעניין בכלים טכנולוגיים שהיו קשורים למחקריו. התלהבותה ממדע הניעה אותה להמשיך בלימודיה ולהפוך לחוקרת מובילה בתחום הכימיה והביוטכנולוגיה.

ברטוצי קיבלה את התואר הראשון בכימיה מאוניברסיטת הרווארד ב- 1988 ואת הדוקטורט בכימיה מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה בשנת 1993 . לאחר שסיימה עבודת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה, סן-פרנציסקו, בתחום האימונולוגיה התאית, הצטרפה לאוניברסיטת ברקלי בשנת 1996 . ב- 2015 , עברה לאוניברסיטת סטנפורד במקביל להשקת מכון ChEM-H בסטנפורד.

לממברנת התא תפקיד חשוב בהגנה על התא מסביבתו, ולכן, המבנה והתפקוד שלה נחקרו רבות. תהליכים בין-תאיים קריטיים, כגון העברת אותות והגנה חיסונית, מתווכים על ידי גליקוזילציה של פני התאים. כך, דופן התא מורכב מביו-מולקולות גדולות, כגון גליקו-חלבונים וגליקוספינגוליפידים.

מחקרה של ברטוצי מתמקד בפרופיל שינויים בגליקוזילציה של פני התא. ברטוצי ייסדה את תחום הכימיה הביו-אורתוגונלית, המאפשרת לחוקרים לערוך שינויים כימיים בתוך מערכות חיות מבלי להפריע לתהליכים ביוכימיים מקומיים. באמצעות כימיה ביו-אורתוגונלית, היא פרצה דרכים בהבנת ה- glycocalyx , שהוא החלק בדופן התא שעבר גליקוזילציה מסיבית, ומתווך בתקשורת הבין-תאית.

עבודתה החלוצית הובילה למחקר חדש בתחום הדימות הביולוגי ולפיתוח תרופות הקשורות במחלת הסרטן, דלקות, זיהום חיידקי, שחפת, ולאחרונה COVID-19 . טיפולים חדשים אלו כוללים שימוש בתצמידי נוגדן-אנזים שיכולים לעצב מחדש את ה- glycocalyx וכימרות המכוונות לליזוזום ) LYTACs ( אשר מובילות לדגרדציה של חלבונים הקשורים לממברנה. מחקריה אלה חשפו את תפקידם של סוכרים בביולוגיה ובאימונו-אונקולוגיה. ברטוצי מיסחרה בהרחבה טכנולוגיות חדשניות אלו, ליישומים קליניים ומחקריים כאחד.

לא פחות משמעותיות הן תרומותיה של ברטוצי לחונכות והדרכה ולגיוון בתחומי הכימיה והביולוגיה הכימית. מחויבות זו שלה, מתמקדת בתשוקתה לשוויון, גיוון, והכללה מבוססת .STEM

"פרס וולף מוענק לקרוליין ברטוצי על עבודתה החלוצית בכימיה ביו-אורתוגונלית והבנת תפקידיו של
ה- glycocalyx בבריאות האדם, במניעת מחלות, דימות ביולוגי, כימופרוטאומיקה ופיתוח תרופות."

בוני באסלר

זוכת פרס וולף בכימיה 2022

פרס וולף בכימיה לשנת 2022 מוענק במשותף
לפרופסורים באסלר, ברטוצי וקרוואט

"על תרומתם המכוננת להבנת הכימיה של התקשורת הבין-תאית ועל המצאת שיטות
כימיות לחקר תפקידם של פחמימות, שומנים וחלבונים בתהליכים הביולוגיים הללו."

בוני באסלר, יו"ר המחלקה לביולוגיה מולקולרית בפרינסטון, וחוקרת במכון הרפואי הווארד יוז, חברה באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.

עד לפני שני עשורים, הניחו שהחיידקים הם יצורים פרימיטיביים, אבל מחקרים עדכניים הוכיחו אחרת. באסלר, בוגרת תואר ראשון בביוכימיה, התאכזבה כאשר שובצה לפרויקט מחקר על אנזימים חיידקיים. כמו רבים אחרים, הניחה שחיידקים הם האורגניזמים הפשוטים ביותר, אך עד מהרה גילתה שהם יצורים מתוחכמים ביותר, בעלי יכולת לתקשר והם אף רב לשוניים. לאחר סיום הדוקטורט שלה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, היא הצטרפה למכון אגורון, לה-הוייה ) La Jolla (, והתמקדה במחקרה במה שקרוי כיום חישת קוורום – חישת מניין, התהליך בו חיידקים מתקשרים ביניהם באמצעים כימיים.

חישת קוורום כוללת ייצור, שחרור וזיהוי של מולקולות אותות כימיים, תהליך המאפשר וויסות ביטוי גנים והתנהגות חיידקים במושבות גדולות. חישת קוורום נפוצה בעולם החיידקים, ולכן הבנת תהליך זה היא בסיסית למיקרוביולוגיה קלינית ותעשייתית ולהבנת התפתחותם של אורגניזמים מפותחים יותר.

מחקריה של באסלר מספקים תובנות לגבי תקשורת בתוך ובין מינים, שיתופי פעולה ברמת אוכלוסיות חיידקים, וכן לגבי העקרונות העומדים בבסיס העברת אותות ועיבוד מידע ברמה התאית. תובנות אלו הובילו לפיתוח אסטרטגיות לשליטה בחישת הקוורום.

טיפולים רפואיים המפריעים לחישת הקוורום עשויים לספק דרכים להילחם בחיידקים עמידים לתרופות. למשל, שיבוש התקשורת החיידקית באוכלוסיות של חיידקים ״רעים״, או עידוד התקשורת בין חיידקים "טובים". לעבודתה יש השלכות נרחבות על פיתוח תרופות אנטי-מיקרוביאליות חדשות ועל הדור הבא של תכשירים אנטיביוטיים.

"בוני באסלר זוכה בפרס וולף על עבודתה המבהירה את תפקידה של התקשורת כימית בין חיידקים, ועל תגליות לגבי האופן שבו חישת קוורום משמשת חיידקים הן לפעילות פוגענית והן לתקשורת בין מינים שונים."

הוכרזו שמות הזוכים בפרס וולף לשנת 2022

הערב הוכרזו במשכן נשיאי ישראל שמות זוכי פרס וולף למדע ואומנות לשנת 2022 .

ואלו הם שמות הזוכים לשנת ה'תשפ"ב, 2022 :

✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤✤

פרס וולף בפיזיקה
מוענק במשותף לפרופסורים:

אן ל'הולייר מאוניברסיטת לונד,

פול קוֹרְקְם מאוניברסיטת אוטווה

ופרנץ קראוס מכון מקס-פלנק לאופטיקה קוונטית ואוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן,
"על תרומות חלוציות למדע הלייזר האולטרה-מהיר ולפיזיקה של אטו-שניות" .
✤✤✤✤
פרס וולף בכימיה
מוענק במשותף לפרופסורים:

בוני באסלר מאוניברסיטת פרינסטון,

קרוליין ברטוצי מאוניברסיטת סטנפורד

ובנג'מין קרוואט ממכון סקריפס,
"על תרומתם המכוננת להבנת הכימיה של התקשורת הבין-תאית ועל המצאת שיטות כימיות לחקר תפקידם של פחמימות, שומנים וחלבונים בתהליכים הביולוגיים הללו" .
✤✤✤✤
פרס וולף חקלאות
מוענק לפרופסור פמלה רונלד מאוניברסיטת קליפורניה, דייויס,
"על עבודתה החלוצית בחקר עמידות אורז למחלות וסבילותו לעקה סביבתית" .
✤✤✤✤
פרס וולף במתמטיקה
מוענק לפרופסור ג'ורג' לוסטיג מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT)
"על תרומותיו פורצות הדרך לתורת הייצוג ולתחומים קשורים".
✤✤✤✤
פרס וולף באדריכלות
מוענק במשותף לשלושה אדריכלים:
פרופסור אליזבת דילר, DS+R , ואוניברסיטת פרינסטון,
"על עבודתה המשפיעה ויוצאת הדופן המחברת בין אדריכלות לעשייה אמנותית, העוסקת במרחב הציבורי".
פרופסור מומויו קאיג'ימה, Atelier Bow-Wow והמכון הטכנולוגי של ציריך (ETH)
ופרופסור יושיהארו צ'וקאמוטו, Atelier Bow-Wow והמכון הטכנולוגי של טוקיו (TIT)
"על עבודתם הן בכתביהם והן בפרקטיקה, המדגישה את חשיבות המאפיינים האתנוגרפיים והמגוריים בארכיטקטורה".