ד"ר ריקרדו וולף נולד בשנת 1887 בהנובר, גרמניה. אביו, מוריץ וולף, שהיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית בעירו, גידל את ארבעה עשר ילדיו במסירות, העניק להם חינוך יהודי מסורתי והשריש בהם ערכי מוסר נעלים, ערכים שהטביעו את חותמם על ריקארדו הצעיר, והנחו אותו כל חייו.

ד"ר  ריקרדו וולף עזב את גרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם הראשונה. הוא התיישב בקובה ואימץ אותה כמולדתו השנייה. בשנת 1924 נשא לאשה את פרנסיסקה סובירנה, בת ספרד, שהייתה אלופת טניס בשנות העשרים.

במשך שנים רבות שקד ד"ר וולף על פיתוחה של המצאה להפקת ברזל מהסיגים הנותרים בכורי ההיתוך לאחר תהליך ההפקה הראשוני. עם הצלחת המחקר נוצלה המצאתו במפעלי פלדה רבים ברחבי תבל. בזכות המצאה זו צבר ד'ר וולף הון ניכר.

על אף הצלחתו הכספית לא התעלם ד'ר וולף מהעקרונות האנושיים, שהנחו אותו מצעירותו והניעו אותו לתמוך בפידל קסטרו עוד בשלבים הראשונים של המהפכה בקובה. בשנת 1961, על פי בקשתו של ד"ר וולף, מינהו קסטרו לשגריר קובה בישראל.

הייתה בכך לא רק הכרת תודה על תמיכתו של ד"ר וולף במהפכה, אלא גם הכרה בכישוריו כדיפלומט ובאישיותו יוצאת הדופן. בתפקיד זה שירת עד שנת 1973.

עם סיום תפקידו כשגריר החליט ד"ר ריקארדו וולף להישאר בישראל, ובה חי עד סוף ימיו.

בשנת 1975, יחד עם נשיא המדינה אפרים קציר, ראש הממשלה יצחק רבין ושר החינוך אהרון ידלין יסדו את קרן וולף, שבאמצעותה ביטא ריקרדו וולף את חזונו ודאגתו לאנושות בלי כל אפליה, הן בעודו חי ואף לאחר מותו.

בפברואר 1981 נפטר ד"ר ריקארדו וולף בביתו בהרצליה, וחודש לאחר מכן נפטרה רעייתו פרנסיסקה.

חוק וולף

דוח 2023