ג'ורג' פ. ספראג

חתן פרס וולף בחקלאות 1978

ג'ורג' פ. ספראג

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת אילינוי, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על מחקריו המצוינים בהשבחה הגנטית של התירס למען רווחת האנושות".

 

שותפים לפרס:

ג'ורג' פ. ספראג

ג'ון סי ווקר

 

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתלוג צמחים מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, ולהגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים וכן ושל תירס בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פיתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. האישים הם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי-מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בתולדות החקלאות בעולם – תירס בן-כלאיים הנו הדוגמה המרהיבה ביותר של ניצול תופעה גנטית – הטרוזיס – להגברת יבולים של מזונות. אין עוררין על כך, שפרופסור ג'ורג' פ. ספראג שייך לקבוצת החוקרים הראשונה במעלה בתולדות 40 שנות הישגים חשובים בתחום של מדעי החקלאות. יתר על כן, הרבה ממושגי-היסוד, של התיאוריה ושל דגמי הרבייה שפיתח בגידול של תירס, השפיעו בתחומים אחרים של שיפור זני צמחים אחרים.

לאורך הקריירה המדעית המצטיינת שלו, עמל פרופסור ספראג ללא הרף, למען שילוב בין התיאוריה העיונית הכמותית בגנטיקה לבין המימוש הלכה למעשה בתוצאות המחקרים לגידול של זני צמחים. במחקרי-היסוד הכי פוריים שלו, הצליח ספראג, לפתח דגם גנטי מתמטי לשם ברירת זנים, אשר הביא לפיתוח חיבורים של גנטיים משופרים של פלאסמה של גרעיני תירס. מחקריו של פרופסור ספראג בגנטיקה הניחו את היסודות לשיפור איכותו התזונתי של התירס, הישג שמבטיח רבות לעמים רבים. ספראג, ביצע מחקרים, אשר הוכיחו, כי ניתן לשנות מבחינה תורשתית את איכות הפרוטאין שבתירס.

לסיכום, אין הרבה אנשים בתולדות החקלאות שהשפעתם הייתה כה חשובה לשיפור גידולה של אחת מהתבואות העיקריות, כפי שעשה פרופסור ספראג.

ג'ון צ. ווקר

חתן פרס וולף בחקלאות 1978

ג'ון צ. ווקר

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת וויסקונסין, ארה"ב

 

נימוק למתן הפרס:

"על מחקרו הבסיסי בפתולוגיה של הצמח עד לפיתוח זנים עמידים בפני מחלות בצמחי מזון עיקריים".

 

שותפים לפרס:

ג'ון סי ווקר

ג'ורג' פ. ספראג

 

פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה-מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתולוג צמחים-מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, להגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים, וכן של תירס- בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. שניהם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.

בעיני רבים נחשב פרופסור ג'ון צ'ארלס ווקר בין 3 או 4 מהגדולים והחשובים ביותר בהיסטוריה בקרב הפתולוגים של צמחים. במרכז פעלו המדעי עמדה תרומתו להתגברות על מחלות של צמחים בדרך הפיתוח של זני תבואות עמידים בפני מחלות, וכן פיתוח מתודולוגיה חדשה ויעילה בגידול צמחים. הוא הוכיח את חשיבותם של גורמים סיבתיים, ובמיוחד של תזונה מארחת ושל טמפרטורה של הקרע – באפידמיולוגיה של מחלות צמחים, וכן בטיבם הפיזיולוגיה של מחלות וביסוד הכימי של כוח העמידה בפני מחלות של צמחים.

ווקר הוא אולי הדוגמא המובהקת בעולם של איש מדע, המשלב מחקר שימושי המכוון לייצור מזון, עם מחקר בסיסי המיועד להרחיב את גבולותיו של המדע, המאורגנים כמקשה אחת סביב הבעיות הספציפיות של החקלאות. כמן-כן הביאו מחקרים אחרים שלו בתחום בעיות של בלימת התפשטותו של מחלות, לגילוי מידע בסיסי רב על הגורמים הסיבתיים של האוויר ושל הקרקע בהתפרצותן ובחומרתן של המחלות.

כמחנך, אין לו אח ורע בכשרונו להדריך אנשי מדע במקצוע הפתולוגיה של הצמחים. ספר הלימוד הקלאסי שלו: "פתולוגיה של צמחים", אשר תורגם למספר שפות, הוא ההמסה הבסיסית בנושא. זה הספר הנפוץ ביותר בין ספרי הלימוד באוניברסיטאות חקלאיות בכל מקום בעולם.

ניצן גונן

פרס קריל 2023
אוניברסיטת בר-אילן

ניצן גונן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת בר-אילן
הפקולטה למדעי החיים, המרכז לננו-טכנולוגיה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות מקוריות בחקר המנגנונים המולקולריים המתווכים את
קביעת מין העובר ביונקים ופיתוח עתידי של אשכים מלאכותיים
לייצור זרע בתנאי מעבדה".

 

תחום מין העובר, זכר או נקבה, מרתק את האנושות במשך דורות. מין העובר ביונקים נקבע על בסיס כרומוזומי המין: עובר הנושא כרומוזומי XY יתפתח כזכר ואילו עובר הנושא כרומוזומי XX תתפתח נקבה. בעוד שלרוב ההבחנה בין נקבה לזכר קלה וברורה, במקרים רבים משתבש הליך קביעת המין, כלומר ישנם אנשים שהם XY אבל נקבות, ואנשים שהם XX אבל זכרים. ידועים מאות גנים המעורבים בהליך קביעת המין ובהפיכת הגונדה (בלוטות המין) הראשונית לאשכים או שחלות. מוטציות בהרבה מהגנים הללו גורמות לתסמונת הנקראת (Disorders of Sex Development (DSD, המתאפיינת בחוסר התאמה בין כרומוזומי המין, הגונדות והאנטומיה המינית. אחד מכל 4,000 תינוקות נולד עם DSD, וכולם עקרים. למרות מחקר רב שנים, עדיין לא אובחנה הסיבה הגנטית ביותר מ-50% ממקרי היפוך המין.
באמצעות שיטות גנומיות חדשניות, במעבדה של ד"ר גונן חוקרים את מעורבותם של אלמנטים בגנום שאינם מקודדים לגנים אך מעורבים בתהליך ויכולים לספק הסבר בסיסי (במקרים שלא הוסברו עד היום) להכרעה אם יתפתחו אשכים או שחלות. כמו כן במעבדה משתמשים בתאי גזע עובריים בניסיון ליצור אשך מלאכותי שישמש מודל מחקרי וטיפולי למקרים של בעיות בקביעת המין ועקרות, ובתקווה שבעתיד יפרוץ דרך ליצירת זרע מלאכותי שיאפשר לאנשים עקרים להביא לעולם ילד ביולוגי.

ענבל טלגם-כהן

פרס קריל 2023
טכניון

ענבל טלגם-כהן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל
הפקולטה למדעי המחשב

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר תורת המשחקים האלגוריתמית ותכנון חוזים".

 

אלגוריתמים הם מאבני הבניין של מדעי המחשב, ובפועל הם ה"מתכון" המתמטי שמאפשר למחשב להמיר קלט (בעיה) לפלט (פתרון). אלגוריתמים כיום אינם פועלים בתוך ריק, אלא משפיעים כמעט על כל תחום בכלכלה ובחברה. לכן בעיצוב האלגוריתם יש להביא בחשבון את האינטראקציה שלו עם אנשים, שהם בעלי אינטרסים משלהם – האלגוריתם חייב לתמרץ אותם לשתף פעולה כדי להצליח בפתרון הבעיה. המחקר של ד"ר טלגם-כהן מתמקד בשילוב בין אלגוריתמים לתמריצים ושואב מתחומי דעת כגון כלכלה ותורת המשחקים.
במחקר שערכה ד"ר טלגם-כהן בשנים האחרונות מפנה את הזרקור האלגוריתמי ל"תכנון חוזים", תחום אשר זכה בפרס נובל לכלכלה בשנת 2016 . המחקר מראה כיצד שילוב אלגוריתמים וחוזים יכול לא רק להוביל לאלגוריתמים טובים יותר, אלא אף לחוזים משופרים משמעותית. השילוב עשוי, למשל, לשפוך אור על צורות החוזה השכיחות ביותר, לאפשר תמריצים מותאמים אישית ולקשור בין חוזים ללמידת מכונה.

ויויאן סלון

פרס קריל 2023
אונ' תל-אביב

ויויאן סלון

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת תל אביב

הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר,

המחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומותיה בפיתוח שיטות וכלים מחקריים במחקר הגנום של בני אדם קדומים והאבולוציה של הגנום האנושי".

 

ריצוף הדנ״א של בני אדם קדומים מהווה כלי חשוב לחקר ההיסטוריה הגנטית של האנושות ולהבנה מי היו האנשים שחיו בעולם בתקופות פרהיסטוריות. מה היה הארגון החברתי בקהילות שלהם? מה היתה מערכת הגומלין שלהם עם הסביבה? אך למעשה נדיר למצוא שרידי אדם פרהיסטוריים.

דרך מבטיחה אחרת לחקור את העבר היא הפקה של דנ״א מסדימנטים (משקעים חלקיקיים), כגון אדמה שהצטברה במערה, היות שבכל אתר ארכיאולוגי סדימנטים עשויים לייצג אלפי שנות נוכחות אנושית במקום. המחקר של ד"ר סלון עוסק בשיפור השיטות לאיסוף דגימות סדימנט מאתרים ארכיאולוגיים והשיטות הנדרשות לעיבוד הנתונים הגנטיים – במטרה לחקור את הגנום של בני אדם קדומים בדרכים חדשות. חקר דנ״א קדום מסדימנטים עשוי להפוך להליך סטנדרטי בכל חפירה ארכיאולוגית, מה שיפתח אפיקים חדשים לחקר ההיסטוריה שלנו והאבולוציה של הגנום.

עידו גולדשטיין

פרס קריל 2023
האונ' העברית בירושלים

עידו גולדשטיין

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

המכון לביוכימיה מדעי המזון ותזונה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות ייחודיות בחקר הגנטיקה של הרעב ולהבנת הדינמיקה של הצום ושבירתו והשלכותיו במחלות מטבוליות כגון סוכרת והשמנה".

 

במעבדה של ד"ר גולדשטיין חוקרים את התגובה של הגוף לצום. בזמן צום שורה של תהליכים מופעלים בכבד כדי לספק אנרגיה לשאר איברי הגוף. אספקת האנרגיה מתרחשת בזכות ייצור דלק (כגון גלוקוז) על ידי הכבד. ייצור הדלק בכבד מתאפשר בזכות אלפי גנים ה"מופעלים" בזמן צום ומניעים תהליכים מטבוליים מורכבים.
בזכות השינויים הללו בביטוי גנים אנחנו מסוגלים לשרוד צום ממושך של עד חודשיים! לעומת זאת אם תהליכים אלו יתקיימו ללא בקרה, הכבד ייצר דלק גם במצבי שובע, ומצב זה עלול לגרום להתפתחות מחלות כגון סוכרת (מחלה שבה מתרחש ייצור מוגבר ולא מבוקר של גלוקוז). ד"ר גולדשטיין משתמש בטכניקות מתקדמות של ביולוגיה מולקולרית, מטבוליזם וריצוף כלל גנומי כדי לחקור את הרשתות המורכבות של ביטוי גנים אשר מאפשרות את התגובה של הגוף לצום.

ליאת קרן

פרס קריל 2023
מכון ויצמן

ליאת קרן

 

שייכות בעת הענקת הפרס:

מכון ויצמן למדע

הפקולטה לביולוגיה, המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא

 

נימוק למתן הפרס:

"על פיתוח טכנולוגיות חדשניות להדמיה מולקולרית ולחשיפת מנגנוני הגנה של תאי גידול סרטניים מפני תגובה חיסונית, במטרה לפתח טיפולים חדשניים למחלת הסרטן".

 

התפתחות של סרטן היא תהליך מורכב התלוי ביחסי הגומלין בין התאים הבודדים של הגידול, התאים מסביבו ומערכת החיסון – שיכולה לפעול גם כדי לקדם וגם כדי לדכא פלישה והתפתחות של הגידול. מעריכים שכל המשתתפים חשובים בביולוגיה של הגידול, ועם זאת האינטראקציות והתרומות היחסיות שלהם לא ידועות ברובן.
במעבדתה של ד"ר קרן חוקרים את האופן שבו תאים שונים של הגידול ומערכת החיסון מתקשרים כמערכת כדי להגדיר קולקטיבית התפתחות של סרטן ותוצאות כתגובה לטיפול. לצורך כך במעבדה של ד"ר קרן מפתחים טכנולוגיות חדשניות לביצוע הדמיה מורכבת, המספקת תצפית מולקולרית שאין שנייה לה הן על הגידול והן על תאי חיסון. במעבדה לוקחים דגימות ממטופלים לשם זיהוי מנגנונים המסייעים לתאי הגידול לחמוק בהצלחה מהתגובה החיסונית, וכמו כן מפתחים טיפולים חדשניים כדי להכווין את הכוח של מערכת החיסון כנגד הסרטן.

פרנץ קראוס

זוכה פרס וולף בפיזיקה 2022

פרנץ קראוס

שייכות בעת הענקת הפרס:

מכון מקס פלאנק לאופטיקה קוונטית, גרמניה

 

נימוק למתן הפרס:

"על תרומות חלוציות למדע הלייזר האולטרה-מהיר ולפיזיקה של אטו-שניות".

 

שותפים לפרס:

פרנץ קראוס

אן ל'הולייר

פול ברוס קוֹרְקְם

 

"על עבודה חלוצית וחדשנית בתחום המדע של לייזרים אולטרה-מהירים והפיזיקה של אטו-שניות, ועל הדמיה בהפרדה זמנית גבוהה המאפיינת תנועה של אלקטרונים באטומים, מולקולות ומוצקים. שלושת הזוכים תרמו תרומות מכריעות הן לפיתוח הטכנולוגיה של פיזיקת האטו-שניות והן ליישומה לצרכי מחקר בסיסי בתחום הפיזיקה".

 

קראוס, פיזיקאי הונגרי-אוסטרי שצוות המחקר שלו היה הראשון לייצר ולמדוד פולס אור של מספר אטו-שניות בו השתמש בהמשך למעקב אחר תנועת של אלקטרונים בתוך אטום.

קראוס קיבל תואר שני בהנדסת חשמל בשנת 1985 באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה. את הדוקטורט שלו באלקטרוניקה קוונטית מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה השלים בהצטיינות בשנת 1991 , ואת הפוסט דוקטורט שלו סיים באותה אוניברסיטה בשנת 1993 . בשנת 1998 הוא הצטרף למחלקה להנדסת חשמל באותה האוניברסיטה והועלה לדרגת פרופסור מן המניין שנה לאחר מכן. בשנת 2003 הוא מונה למנהל במכון מקס פלנק לאופטיקה קוונטית בגרשינג (Garching), גרמניה. החל משנת 2004 הוא מכהן גם כפרופסור לפיזיקה ויו"ר קבוצת הפיזיקה הניסויית באוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן שבמינכן.

קראוס התעניין תמיד בחקר ממדים קטנים יותר ויותר של מרחב וזמן. עוד בתחילת שנות ה- 90, כשעבד על הדוקטורט שלו באוניברסיטה הטכנולוגית של וינה, הוא התרשם מהרעיון לעשות זאת על ידי שימוש בפולסי אור קצרים של לייזרים פועמים חדישים. פעימות האטו-שניות הראשונות נוצרו ונמדדו על ידי קראוס וקבוצת המחקר שלו בתחילת שנות ה- 2000. עבודה זו אפשרה לו לבצע, בפעם הראשונה, תצפיות בזמן אמת של תנועות אלקטרונים בתוך אטומים. כיום אנו משתמשים בפולסים כאלה כדי להבין טוב יותר, וגם לשנות, תהליכים מיקרוסקופיים שונים באטומים ומולקולות.

עבודת המחקר של קראוס במכון מקס פלאנק כוללת מספר יישומים חדשים ומלהיבים. יחד עם קבוצת המחקר שלו, הוא מנסה להשתמש בטכנולוגיה של פמטו-שנייה ואטו-שניה כדי לנתח דגימות דם ולזהות שינויים זעירים בהרכבן. מטרת המחקר היא לבדוק האם שינויים כאלה יכולים לאפשר אבחון מדויק של מחלות כבר בשלביהן הראשונים.

פרנץ קראוס הראה כי משכי הפעימות ההרמוניות הינם בתחום האטו-שניות. הוא תרם לבניית לייזר עם פעימות בנות מספר מחזורים וחקר את התלות בזמן של תהליכים פיזיקליים רבים באטומים ומולקולות.
קראוס הבין את ההיתכנות של ניסויים עם רזולצית זמן בתחום האטו-שניות. הדבר אפשר לעקוב אחר תהליך הפוטו-יינון בזמן אמת והוכיח ניסויית את מה שידוע כ"עיכוב וויגנר" בתהליך פליטת אלקטרונים מאטומים ומולקולות כתוצאה מאינטראקציה עם פוטונים