זוכי פרס קיפר

רותי סלע יוצרת עבודות וידיאו פרובוקטיביות, נוקבות ובלתי מתפשרות. עבודתה מתאפיינת בהומור, חקרנות כמעט אכזרית ואסתטיקה מוקפדת. היא ממוקדת בהוויה הישראלית ודולה ממנה אמירות כלל-אנושיות. היא מתחילה בשוליים, ומשם מתקדמת אל המרכז. בו בזמן היא עוסקת ביחסי מילה-דימוי-צליל וחוקרת את יחסי הפנטזיה-מציאות באמנות ובחיים כאחד.

סלע משכילה לאתר, לשלוף ולהציג רגעים חדים ומדויקים של אנושיות מקוממת ומרגשת כאחד. דרך המצלמה היא מתבוננת באנשים אותם היא מסמנת ואוספת מתוך הישראליות שבדרך כלל מסתכלים עליה, אבל לא ממש אוהבים לראות: נוסעים ליליים באוטובוס בינעירוני, מפגינים נגד מצעד הגאווה בירושלים, זונות, 'בחורים טובים' המחפשים מפגשים מיניים וביזאריים דרך אתרי הכרויות באינטרנט, בלייני לילה שהתאספו בשרותי מועדון ריקודים. באמצעותם היא בודקת תפישות וערכים מקובלים, מפרקת אותם, ומרכיבה מחדש.

במבט ראשון נראים סרטי הוידיאו של סלע כשייכים לסוגת הקולנוע הדוקומנטרי. התבוננות מדוקדקת יותר מגלה שאין היא מסתפקת בתיעוד/מציצנות. נוכחות המצלמה המודגשת הופכת את האירועים המצולמים למעין מיצג בו היא משתתפת באופן פעיל. ברוב סרטיה היא מפעילה את המצולמים באמצעות פרובוקציות מילוליות וגופניות. בו בזמן היא גם מאמצת לעצמה את ההתנהגות והמראה של המופעלים.

באחד מהסרטים היא אף מתחלפת עם האובייקט המצולם, ומטשטשת תוך כדי כך את דיכוטומיית האובייקט-סובייקט המקובלת במסורת האמנות המערבית. שפת האמנות שפיתחה מכילה גם מאפיינים של ז'אנר ה'ריאליטי' הטלביזיוני.

באמצעות פיתוי מניפולטיבי היא מתמרנת את 'שחקניה' למצבים של חשיפה גופנית ונפשית ובוחנת את התפיסות וההפרדות המקובלות של אינטימי וציבורי, אמיתי ושיקרי, טוב ורע. שליטתה המצוינת של סלע במדיום הצילומי, העריכה המדוקדקת של הסרטים והסאונד המתלווה אליהם יוצרים שפה צורנית עשירה ומפתה. באמצעות כל אלה יצרה רותי סלע אמירה מרתקת בעלת ערך אמנותי ואנושי, והובילה את חבר השופטים להמליץ בפני קרן וולף להעניק לה את מלגת אינגבורג בכמן מיסודו של אנסלם קיפר לשנת תשס"ט.

האמן גלעד רטמן, יליד 1975, בוגר בצלאל (BFA) ואוניברסיטת קולומביה בניו יורק (MFA). ביצירותיו המגוונות הכוללות עבודות וידאו, מיצב ופיסול, בוחן גלעד רטמן את קו התפר הדק שבין התרבותי, המהוגן והמסודר-  לפראי, לחייתי ולאבסורדי.  את סרטי הוידאו שלו הוא ממקם באזורי ביצה, ביערות, במדבריות ובאזורי שוליים של הערים וגיבוריהם הינם דמויות הנמצאות בשולי החברה ואף באזורי הדמדומים של השפיות. הפרוייקטים השאפתניים שלו בוחנים אספקטים של החברה הנמצאים מתחת לפני השטח בעין חדה וביקורתית, העושה שימוש בהומור ובאבסורד, אך גם ביכולת לאמירה חדה על טבע האדם על תשוקותיו וחרדותיו. יצירותיו מושפעות מתולדות הקולנוע והתיאטרון ומשלבות אספקטים של תרבות פופולארית ואף "נמוכה" עם ידע בתולדות האמנות והתרבות ועם מודעות חברתית ופוליטית חריפה.

ביצירותיו נוצרת דיאלקטיקה מרתקת ומקורית בין חריפות וגסות לעדינות וליריות פיוטית. חלק מעבודותיו עוסקות בהקשרים ישראליים ברורים, אך רובן ככולן קשורות בטבורן לחוויות אוניברסאליות, למתח המתמיד שבין הפרט לחברה ולרצון לבחון את גבולות התרבות והחוקים שעל פיהן אנו חיים.

מלגת אינגבורג בכמן מיסודו של אנסלם קיפר לשנת 2013 מוענק לאמנית תמר הרפז על היצירתיות והייחודיות של יצירתה, היונקת מתולדות האמנות והקולנוע, מחקירה, תהיה וניסוי של צורות וחומרים לכדי מערכים מורכבים ומסקרנים.
תמר הרפז, ילידת 1979,פסלת ואמנית מיצב, בוגרת תואר ראשון ושני באמנות מהאקדמיה בצלאל.
תמר הרפז יוצרת מערכים פיסוליים דינמיים היוצרים סביבה של מסתורין וקסם. היא יוצרת מערך של אשליות אופטיות אך באותו הזמן חושפת את הטכניקה שיצרה את האשליה, את המתרחש "מאחורי הקלעים" של המסתורין. הצופה ביצירותיה מוזמן לשוטט בתוך חללים דמויי מעבדה המורכבים ממקרני שקופיות, לוחות זכוכית, גופי תאורה, מחיצות שקופות למחצה, מראות, רהיטים ביתיים, מכשירי עבודה ואובייקטים בעלי מטען סימבולי ורגשי. התכנים של יצירותיה קשורים לתולדות הקולנוע, לסביבה הביתית הקרובה בה חפצי יום יום מוטענים בערכים סימבוליים ופיוטיים. מכשירי הקרנה ישנים ומקרני שקופיות מהווים ציר מרכזי ביצירתה. מכשירים אלו, שפינו זה מכבר דרכם למכשירים מעודכנים יותר, קמים לתחייה ביצירתה כבעלי ממד נוסטלגי אך גם מתעתע ומלא מסתורין.

נעמה ערד, ילידת 1985, בוגרת תואר ראשון באמנות בבצלאל (2010) ותואר שני בפיסול מבית הספר לאמנות של שיקגו (2014). בין תערוכותיה: "אפריקה-ישראל" בגלריית זומר לאמנות בת זמננו ו"אל-על" בגלריית המדרשה בת"א. עבודותיה הוצגו בתערוכות שונות בארץ ובעולם, ביניהן: במוזיאון פתח תקווה, בית האמנים בירושלים, בפסאז' בתל אביב, בשיקגו, דטרויט ולונדון.

ערד מרשימה בעבודה המשלבת עשייה חומרית מקורית עם רוחב חשיבה אינטלקטואלי. עבודותיה עשויות ממצאי חומרים נגיש וזול שממשיך באופן מחוכם ומחויך את מורשת דלות החומר הישראלית ואת מסורת המינימליזם הבינלאומי. מושאי המחקר שלה הם אדריכלות ופיסול, מערכות שלטון גבריות, ואמנות מודרניסטית קנונית. עבודותיה מציעות ביטויים חדשים של מודרניות בקונטקסט הישראלי, וקוראות תגר על הממוסד והסמכותי. התחביר הייחודי של יצירתה, חומרית ורעיונית, מקנה לעבודותיה חותם רענן וייחודי, המשלב באופן מושכל אמירות לוקליות ואוניברסליות כאחד.