קרן וולף -הנהלה ובעלי תפקידים

מכהנת כמנכ"לית קרן וולף משנת 2017, לאחר 19 שנים באקדמיה, בהן כיהנה במגוון משרות ניהוליות של מרכזים שייעודם קידום החינוך, טיפוח מצוינות והנגשת חזית המדע והמחקר ופעלה בייזום וניהול פרוייקטי דגל לאומיים למיתוג ומיצוב ישראל בתחום המדע והטכנולוגיה. בין תפקידה הקודמים ניהלה את המרכז לקשרי אוניברסיטה-קהילה ושימשה כראש הלשכה ועוזרת בכירה לסגן הנשיא ומנכ"ל באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ' אהוד קינן מהפקולטה לכימיה בטכניון, נולד והתחנך בישראל, סיים דוקטורט במכון ויצמן למדע ופוסט דוקטורט באוניברסיטת ויסקונסין. הוא פרסם מעל- 200 מאמרי מחקר, 20 פטנטים ו- 3 ספרים בנושאי ביוקטליזה, סינתזה אורגנית, מחשוב מולקולרי, כימיה סופרה-מולקולרית, חומרי נפץ מאולתרים ופיתוח תרופות. הוא כיהן כדיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, פרופסור נלווה במכון המחקר סקריפס בקליפורניה, המייסד וראש המכון לקטליזה בטכניון וייסד שתי חברות הזנק. מאז 2009 הוא נשיא החברה הישראלית לכימיה ועורך ראשי של כתב העת הישראלי לכימיה.

חגי נצר הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב. הוא הצטרף לאוניברסיטה בשנת 1977 ובמשך השנים כיהן בה בתפקידים רבים, כולל ראש החוג לאסטרופיזיקה, מנהל מצפה הכוכבים, וחבר בחבר הנאמנים. הוא כיהן גם במספר תפקידים מרכזיים במשרד החינוך, ובמועצת קרן וולף.
פרופסור נצר מתמחה בחקר חורים שחורים ענקיים וגלקסיות מסוגים שונים. הוא פרסם יותר מ-250 מדעים מדעיים, ומספר ספרי מדע מקצועיים ופופולאריים, והיה פרופסור אורח במרכזי מחקר בינלאומיים חשובים. נצר הוא עמית האגודה הישראלית לפיסיקה ועמית האגודה האסטרונומית המלכותית בבריטניה.

בעלת דוקטורט בתחום החינוך, תואר שני באמנות ממכון פראט בניו יורק ותואר ראשון בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב. הייתה קצינת חינוך בצה"ל.
ניהלה את ביה"ס בלפור בתל- אביב. כיום מנהלת את תיכון אלון ברמת גן.
מכהנת כיו"ר הועד המנהל של מוזיאון נחום גוטמן לאמנות. חברת נאמנים קרן וולף למצוינות. חברת הנהלה בשנקר וחברה בפורום נשים בינלאומית IWF וחברת דירקטוריון במכון דוידסון, מכון ויצמן.

ד"ר ספי הנדלר (נולד ב-1972) הוא היסטוריון אמנות ועיתונאי ישראלי, מומחה לאמנות הרנסאנס והבארוק באיטליה. ספי מרצה בכיר לאמנות איטליה המודרנית והיסטוריה של האמנות המחלקה לפקולטה לאמנויות, באוניברסיטת תל אביב, שם הוא מכהן כראש החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב וכמנהלה של הגלריה האוניברסיטאית ע״ש גניה שרייבר. הוא חבר ב- Centre d'Histire de l'Art de la Renaissance (CHAR) במכון הלאומי הצרפתי להיסטוריה של האמנות (INHA), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחבר מועצה וראש תחום האמנות בקרן וולף.

בחודש יולי 2018 הודיעה שגרירות צרפת בישראל כי הנדלר מונה ל״אביר האמנויות והספרות״, תואר כבוד אותו מעניקה הרפובליקה הצרפתית למי שתרמו תרומה משמעותית להפצת התרבות הפרנקופונית ברחבי העולם.

החל מ-1990 שימש כתב גלי צה"ל לענייני פלילים באזור תל אביב והמרכז, כתב לענייני משפט וכתב מפלגות. ב-1995 עבר לתפקיד עורך בדסק החדשות של העיתון "מעריב". ב-1999 החל לשמש ככתב העיתון בפריז וב-2004 עבר לתפקיד מקביל ב"ידיעות אחרונות", בו שימש עד שנת 2007. בינואר 2010 מונה לעורך "הארץ השבוע" – המוסף הפוליטי של העיתון "הארץ".

חתן פרס מפקד גלי צה"ל יחד עם אודי סגל (הפינה של אודי וספי), 1992. חתן פרס בני ברית על סיקור גל האנטישמיות בצרפת, 2004.

הנדלר הוא בעל תואר ראשון בתולדות האמנות ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בשנת 2009 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הסורבון בפריז.

חתן פרס "ל'ארמה די ברטשניידר" (L'Erma di Bretschneider) האיטלקי לתולדות האמנות 2010, לכתב היד הטוב ביותר שפורסם בשנת 2013 כספר בצרפתית: "La Guerre des Arts: Le Paragone peinture-Sculpture en Italie, XV-XVII siècle".

הנדלר פרסם בין השאר ב- Studiolo, La revue de l’Art, Sculpture Journal, Seizième Siècle וקטלוגים שונים של תערוכות בתור האמן והמשורר של ברונזינו בית המשפט של מדיצ'י (פאלאצו סטורצי, 2010) ופונטורמו ורוסו פיורנטינו.

בשנת 2016 נבחר הנדלר לאקדמיה הצעירה הישראלית שליד האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, והיה להיסטוריון האמנות הראשון שנבחר לגוף זה, המאגד מאז 2012 את החוקרים הצעירים המבטיחים בישראל.

החל משנת 2017 הוא מכהן כחבר בוועדת התערוכות של מוזיאון תל אביב לאמנות.

במשך יותר מ-30 שנה אדריכל אמנון רכטר עומד בחזית האדריכלות הציבורית בישראל. בנייניו
מנסחים מחדש את היחס החמקמק בין אמצעי ייצוג אדריכליים חדשניים המייצגים את תקופתנו לבין
האדריכלות האיקונית של דור אדריכלי קום המדינה. עבודתו נעה בין השלמה ואיזון להנגדה ואף
התרסה של השפות השונות. המודרניזם הנזירי של הבטון הברוטליסטי של שנות השישים מול
מורכבות צורנית וחומריות ייחודית של תקופתנו אנו. עבודת התכנון מלווה תמיד בחקר פונקציונאלי
מעמיק תוך שימוש בהשראות קונספטואליות מעולם תרבותי וויזואלי רחב. שכבות ידע אלו מהוות את
הפלטפורמה עליה כל פרויקט מתפתח. עולם אסוציאטיבי עשיר זה הינו הגורם העיקרי למראם
הייחודי של עבודות משרד רכטר ולשונות הרבה של כל בניין וזאת היות וכל פרוגראמה אדריכלית
הנה מעיין ״תסריט״ בזעיר אנפין.

פרופסור מיכאל לין סיים את לימודי התואר הראשון, השני והדוקטורט במתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. מ-1971 הוא היה שש שנים מרצה בכיר ופרופסור חבר באוניברסיטת מדינת אוהיו. מ-1976 ועד לפרישתו ב-2011 היה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פרופסור מן המניין מ-1984. פרופסור לין היה ראש המחלקה למתמטיקה בשנים 1986-1990, אחראי על קליטת עולים מברה"מ במחלקה, כולל הקמת לימודי שנה א ברוסית, מ-1990 עד 1993, נשיא האיגוד הישראלי למתמטיקה בשנים 2008-2009. פרופסור לין פרסם מעל 90 מאמרים מקצועיים בתחומי האנליזה הפונקציונלית, תורת האופרטורים, התורה הארגודית ושרשרות מרקוב.