קריל

יסכה ויסבלום

שייכות בעת הענקת הפרס:

האוניברסיטה העברית בירושלים
הפקולטה לרפואה
המחלקה למיקרוביולוגיה וגנטיקה מולקולרית

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתה להבנת יחסי הגומלין בין נגיפים למערכת החיסון ופיתוח גישות חדשניות להתמודדות עם מגפות עתידיות."

ד"ר יסכה ויסבלום מובילה מחקר חדשני המתמקד באחד האיומים המרכזיים על בריאות הציבור – נגיפים בעלי פוטנציאל מגפתי. מטרת עבודתה היא לחזות את דרכי ההשתנות של נגיפים, לזהות את נקודות התורפה הסמויות שלהם, ולרתום את מנגנוני ההגנה הטבעיים של הגוף כדי להקדים תרופה למכה. במחקריה, ד"ר ויסבלום בוחנת את יחסי הגומלין המולקולריים בין נגיפים ובין התאים המאכסנים– מערכת מורכבת של אינטראקציות המשפיעה על דפוסי ההדבקה וההתפשטות. הבנת "משחק השחמט המולקולרי" הזה אינה חיונית רק לטיפול בנגיפים קיימים, אלא גם להיערכות למגפות עתידיות. באמצעות כלים גנטיים מתקדמים היא חושפת מנגנוני הגנה חיסוניים שלא היו מוכרים עד כה, לצד חולשות נגיפיות שעשויות לשמש כיעד לפיתוח תרופות וחיסונים.
במהלך מגפת הקורונה, הייתה ד"ר ויסבלום בין החוקרות הראשונות שחזו את הופעתם של וריאנטים חדשים של הנגיף, עוד לפני שהתפשטו באוכלוסייה, וזיהתה טיפולים מבטיחים המבוססים על נוגדנים. כחלק מההיערכות לאיומים עתידיים, היא מפתחת מודלים נגיפיים לא אלימים, המאפשרים חקירה בטוחה של דרכי ההסתגלות של נגיפי חיות לבני אדם – מודלים המשמשים גם כפלטפורמה לפיתוח חיסונים. כיום, במעבדתה, ממשיכה ד"ר ויסבלום להוביל מחקר פורץ דרך המשלב גנומיקה, וירולוגיה וסינתזה ביולוגית. מחקרה מעמיק את הבנתנו את מערכת החיסון של הגוף ומרחיב את הכלים העומדים לרשות המדע בהתמודדות עם מגפות.

 יונתן בלינקוב

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון- מכון טכנולוגי לישראל
הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב

נימוק למתן הפרס:

"על תרומותיו החדשניות בביאור המנגנונים הפנימיים של מערכות בינה מלאכותית וההתערבות בחישובים שבתוכן"

ד"ר יונתן בלינקוב חוקר בתחום עיבוד שפה טבעית ובינה מלאכותית. מחקריו עוסקים בשאלה כיצד פועלות מערכות למידה עמוקה אשר מייצרות טקסטים, תמונות ותובנות, אך נותרות "קופסה שחורה" – שקופה בתוצר אך אטומה במנגנון. בלינקוב מפתח שיטות לניתוח, הבנה והתערבות במודלים אלו, במטרה לחשוף כיצד נבנית משמעות, כיצד נוצרת הטיה, ואיך ניתן לתקן מידע שגוי.
עבודתו של ד"ר בלינקוב משלבת גישות חישוביות מתקדמות עם עקרונות לשוניים, ומרחיבה את גבולות הבינה המלאכותית גם לתחומים כמו ביולוגיה חישובית – למשל, חיבור בין "שפות" שונות כמו שפת בני אדם ושפת ה DNA. לצד מחקריו הבסיסיים, הוא תרם גם תרומות מרכזיות ליכולת לשלוט באופן מדויק במודלים גדולים – למשל, באמצעות זיהוי נוירונים בודדים שאחראים על תכונות תחביריות או על ידע עובדתי.
השפעתו של ד"ר בלינקוב בקהילה הבינלאומית ניכרת הן בהנחת יסודות תיאורטיים חדשים והן בהובלת קווי מחקר שלמים. עבודתו פורצת הדרך שופכת אור על המנגנונים הפנימיים של מערכות בינה מלאכותית, ומקדמת הבנה ובקרה טובה יותר של הכלים שמעצבים את עולמנו הדיגיטלי.

מנחם (חמי) רוטנברג

שייכות בעת הענקת הפרס:

טכניון – מכון טכנולוגי לישראל

הפקולטה להנדסה ביורפואית

נימוק למתן הפרס:

 "על פיתוח טכנולוגיות אלחוטיות חדשניות לגירוי תאים, המרחיבות את גבולות הביו-אלקטרוניקה והיישומים הרפואיים".

התאים בגופנו מגיבים לגירויים חשמליים ומכניים בדרכים מגוונות: נוירונים משתמשים בסיגנלים חשמליים כדי לשלוט באופן שבו אנו חושבים, הולכים ונושמים, והם גם מווסתים את קצב פעימות הלב. מערכת החיסון שלנו אף היא משופעלת באמצעות פעילות חשמלית, ותאים גדלים, נודדים ומתחדשים בהתאם לגירויים חשמליים ומכניים – כמו מתיחה וכיווץ – שמכתיבים כיצד הגוף מחלים מפציעות. למרות חשיבותם, הכלים הקיימים להשראת גירויים אלו בתוך הגוף מוגבלים: הם מצריכים חיווט, חיבורים פיזיים או מניפולציות גנטיות, ולעיתים חסרים את הרזולוציה הנדרשת.

עבודתו של ד"ר רוטנברג פורצת דרך בתחום הביו-אלקטרוניקה, ומשלבת באופן יצירתי בין מדעי החיים, חומרים מתקדמים והנדסה רפואית. במעבדתו, פותחו חומרים וטכנולוגיות חדשניות לגירוי אלחוטי של תאים – חשמלי ואפילו מכני – בקני מידה שונים, מרמת האיבר השלם ועד לגירוי של אזורים ספציפיים בתא הבודד. הוא עושה שימוש בננו-חומרים אופטואלקטרוניים הממירים אור לגירוי חשמלי, ובחלקיקים מגנטיים המאפשרים שליטה מכנית מדויקת באמצעות שדות מגנטיים חיצוניים.
הטכנולוגיות שמפתח ד"ר רוטנברג מציעות פתרונות רדיקליים לבעיות מוכרות ברפואה ובמדע, כמו גירוי לב באמצעות אור אינפרה-אדום, או יצירת סביבות מתואמות מגנטית להנדסת רקמות. עבודתו מאפשרת הבנה חדשה של מנגנונים ביולוגיים מורכבים ומסייעת לפיתוח יישומים קליניים פורצי דרך – כל זאת, מבלי להזדקק לחיבורים חיצוניים או להתערבות גנטית.

חנה קרנצלר

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת בר אילן

הפקולטה למדעי החיים

נימוק למתן הפרס:

"ד"ר חנה קרנצלר זוכה בפרס קריל 2025 על מחקר ייחודי החושף את יחסי הגומלין הסמויים בין וירוסים לפיטופלנקטון, ומאיר את תפקידם המכריע במערכות ים גלובליות."

פיטופלנקטון הם מיקרואורגניזמים ימיים האחראיים לכמחצית מהפוטוסינתזה על פני כדור הארץ. הם מייצרים את החמצן שאנו נושמים, מווסתים את האקלים ומהווים את הבסיס למארג המזון הימי.

מיקרואורגניזמים אלו מקיימים אינטראקציה מתמדת עם סביבתם, מגיבים לזמינות של אור וחומרי הזנה,לנוכחות יצורים שכנים ולטריפה והדבקה על ידי זואופלנקטון ווירוסים.

ד"ר חנה קרנצלר בוחנת את השפעת הסביבה המשתנה על מחזור החיים של הפיטופלנקטון, בדגש על יחסי הגומלין שלהם עם וירוסים. במחקריה פורצי הדרך היא משלבת ניסויי מעבדה עם מסעות דיגום ימיים, ועוקבת אחר אוכלוסיות טבעיות של פיטופלנקטון ווירוסים. היא שואפת להבין מתי מתקיים תהליך ההדבקה על ידי וירוסים, מהם התנאים שמעודדים או מעכבים אותו, ומהן השלכותיו על המערכת האקולוגית. ממצאיה מראים, למשל, כיצד מחסור בברזל או בזרחן עשוי לשנות את קצב ההדבקה  ובכך להשפיע על מעגלי הפחמן, הסיליקה והחיים בים.
עבודתה פורצת הדרך של ד"ר קרנצלר לא רק חושפת מנגנונים ביולוגיים נסתרים, אלא גם מספקת תובנות קריטיות על ההשפעות האפשריות של שינויי אקלים על מערכות הים הגלובליות. היא נחשבת לדמות מעוררת השראה, וסקרנותה, יצירתיותה והראייה המערכתית שהיא מביאה מקדמות את הבנת המנועים הסמויים של החיים על פני כדור הארץ.

 גבריאל סטנובסקי

שייכות בעת הענקת הפרס:

האוניברסיטה העברית בירושלים
הפקולטה להנדסה ולמדעי המחשב

נימוק למתן הפרס:

"על מחקר פורץ דרך בעיבוד שפה טבעית, ופיתוח כלי בינה מלאכותית להבנת השפה האנושית, ותובנות חדשות במגוון תחומי הטכנולוגיה, הרוח והחברה".

ד"ר גבריאל סטנובסקי הוא חוקר מצטיין וידוע בתחום עיבוד השפה הטבעית. עבודתו חוצה את  גבולות מדעי המחשב ומשפיעה על תחומים מגוונים – מארכאולוגיה ועד רפואה, ממשפטים ועד מדיניות ציבורית. מחקרו מתמקד בפיתוח כלים שמאפשרים למחשבים להבין שפה אנושית. בכך הוא מנגיש ידע שלא היה מוכר עד עתה המאפשר תובנות חדשות בתחומים רבים.

עבודתו הובילה לפיתוח של מודלים ממוחשבים לשפה האכדית, שפה עתיקה הכתובה בכתב יתדות. בכך הוא איפשר לארכאולוגים להשלים טקסטים בני אלפי שנים שנפגמו. בתחום המשפט, הוא משתף פעולה עם משפטנים כדי לנתח תיקים משפטיים בזיהוי פערי ענישה והטיות מערכתיות. ברפואה, הוא מסייע לנתח קשרים בין סוגי גידולים לבין הצלחות הטיפול בהם לאורך עשרות שנים.

מחקריו של ד"ר סטנובסקי מעמיקים את ההבנה של עקרונות היסוד בלמידת מכונה ועיבוד שפה – כמו השפעות של שילובי שפות באימון מודלים, או כיצד שינוי קל בהנחיה משפיע דרמטית על תפקוד מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית. עבודתו מדגימה כיצד ניתן לחצות גבולות בין דיסציפלינות טכנולוגיות שונות ולהביא גם תובנות חדשות במדעי הרוח, החברה והחיים.

אילון יוגב

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת בר אילן
הפקולטה למדעים מדוייקים
המחלקה למדעי המחשב

נימוק למתן הפרס:

ד"ר אילון יוגב זוכה בפרס קריל 2025 על תרומתו המקורית לביסוס ולשיפור היעילות של הוכחות קריפטוגרפיות בעידן המחשוב המבוזר.

ד"ר אילון יוגב הוא חוקר מצטיין בקריפטוגרפיה תיאורטית. עבודתו מתמקדת בפיתוח פרוטוקולים מתמטיים חדשניים שמאפשרים לאמת תוצאות של חישובים ארוכים ומורכבים בתוך שבריר שנייה, מבלי לבצע את החישוב מחדש. אחת הדוגמאות לכך היא ההוכחה הקריפטוגרפית: מנגנון קטן, לרוב בגודל של פחות מקילובייט, המעיד באופן אמין שהתוצאה נכונה. במקום להפעיל את החישוב כולו, ניתן לבדוק את ההוכחה ולסמוך על תקפותה. מחקרו של יוגב בוחן את היסודות התאורטיים של פרוטוקולים אלו, כיצד ניתן לבנותם, אילו תכונות הם חייבים לקיים, וכיצד ניתן להבטיח את יעילותם ובטיחותם גם בסביבות מאתגרות כמו רשתות מבוזרות.
להוכחות קריפטוגרפיות יישומים מגוונים, מאימון מאובטח של מערכות למידת מכונה, דרך הפחתת התלות בגורמים מתווכים, ועד ניהול עומסי חישוב ברשת. הן מהוות אבן יסוד בפרוטוקולים מתקדמים בתחומי הסייבר והמטבעות הדיגיטליים, ומאפשרות לבנות מערכות בטוחות, שקופות ויעילות יותר.
בעידן שבו מידע רב מעובד בענן ובלוקצ'יין, הפיתוחים של ד"ר יוגב ממלאים תפקיד מרכזי בשיפור מהותי של ביצועי המערכות, תוך שמירה על רמות אבטחה מהגבוהות הקיימות. הישגיו אינם מוגבלים למחקר תאורטי והפרוטוקולים שיצר כבר מיושמים בתעשייה. ספרו בנושא זה הפך למשאב חשוב לחוקרים בעולם.
מחקרו של ד"ר יוגב משלב עומק מתמטי עם ראייה מערכתית רחבה, שהובילה לפריצות דרך בשאלות יסוד במדעי המחשב ולפיתוח כלים המעצבים את עתיד אבטחת המידע.

דריה אקיינאק

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת חיפה
בית הספר למדעי הים

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתה החדשנית לאופטיקה תת-ימית ולעיבוד תמונה, המאפשרת לראות את קרקעית הים כפי שלא נראתה מעולם."

ד"ר דריה אקיינאק היא חוקרת פורצת דרך בתחום עיבוד תמונה תת-ימית ואופטיקה ימית המובילה קו מחקר ייחודי המשלב מדע בסיסי, הנדסה מתקדמת ועבודת שטח ימית מורכבת. תחום התמחותה – פענוח משמעותם של צבעים בסביבה התת-ימית – נמצא בליבת ההבנה שלנו את המערכות האקולוגיות בים, אך נותר במשך שנים בלתי נגיש בשל מגבלות טכנולוגיות.
במהלך עבודתה פיתחה ד"ר אקיינאק מודלים מהפכניים, כמו מודל היווצרות הדימוי התת-ימי, שהפכו לכלים מרכזיים במחקר חזותי תת-ימי. היא הקימה את מעבדת COLOR בה פותחו מערכות צילום חדשניות, מאגרי מידע תת-ימיים עצומים, ושיטות חישוביות להבנת אובדן צבע והחזר אור מתחת לפני הים.
מחקריה מבטאים חדשנות רעיונית והשפעה רחבת היקף, מביולוגיה ימית ועד חישה מרחוק. השיטות שיצרה משנות את היכולת שלנו להבין ולמדוד את המגוון הביולוגי, הפוטנציאל היצרני והבריאות האקולוגית של בתי גידול תת-ימיים.
מחקריה של ד"ר אקיינאק אינם רק חידוש טכנולוגי, אלא קפיצת מדרגה מדעית בתחום שעתיד לשמש תשתית להבנת האוקיינוסים בעידן של שינוי סביבתי מואץ.

רעי צמקה

שייכות בעת הענקת הפרס:

מכון ויצמן למדע
הפקולטה לכימיה
המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו לחקר זרמי אויר באטמוספרה והבנת ההשפעות האנושיות על מערכת
האקלים העולמית."

הבנת השינוי המהיר באקלים כדור הארץ בעשורים האחרונים, ובשנים הבאות, הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר של תקופתנו ודורש תשומת לב מיידית מהקהילה המדעית. לזרימת האוויר באטמוספירה השפעה מכרעת על אקלים כדור הארץ. זרימה זו היא גורם מרכזי בהיווצרות מערכות מזג האוויר והשונות היומית בטמפרטורה, משקעים ולחות. היא גם משפיעה על גורמים אלה על פני עשרות ומאות שנים. בכך היא יוצרת את אזורי האקלים השונים בכדור הארץ. לכן, חקר ההשפעה של פליטות גזי חממה על זרימת האוויר באטמוספירה מאפשר הבנה טובה יותר של משבר האקלים.
ד״ר רעי צמקה, חוקר בתחום דינמיקת האקלים, והבנת ההשפעות האנושיות על מערכת האקלים העולמית.
הוא משתמש בתצפיות ומודלי אקלים, וחוקר כיצד הזרימה האטמוספירית השתנתה בעשרות שנים אחרונות, וכיצד היא צפויה להשתנות בעשרות שנים הבאות. בעבודתו הוא מנתח תופעות מרחבי העולם, כולל השפעת שינויים בזרימה באזורים טרופיים וסאב טרופיים, וסופות וזרמי סילון, על התפלגות המשקעים והטמפרטורות מעל האוקיאנוסים והיבשה. מחקריו פורצי הדרך משלבים ניתוחי תצפיות, וסימולציות מתקדמות של מודלי אקלים. הם איפשרו לו לחשוף את המנגנונים הפיזיקליים שמאחורי שינויי זרימה אטמוספריים בקנה מידה גלובלי והראו שינויים מפליגים בסחרור אטמוספירי באזורים טרופיים בעשורים האחרונים כתוצאה מפעילות אנושית. הם הוכיחו, בין השאר, כי מודלים אחרים של אקלים נוטים להמעיט במידת התחזקות הסערות בחצי הכדור הדרומי. לתובנות אלה, וממצאים אחרים ממחקריו, השלכות רחבות על הבנת הסיכונים האקלימיים העתידיים לאנושות בחגורה הטרופית ובאזורים גיאוגרפיים אחרים.
מחקריו של ד"ר צמקה מעמיקים את ההבנה המדעית ותורמים ישירות ליכולת של קובעי מדיניות לבנות תחזיות אקלימיות מדויקות יותר, במיוחד באזורים החשופים לשינויי אקלים קיצוניים.
ד"ר רעי צמקה זוכה בפרס קריל 2025 על תרומתו לחקר זרמי אויר באטמוספרה והבנת ההשפעות האנושיות על מערכת האקלים העולמית.

ערן מניב

שייכות בעת הענקת הפרס:

אוניברסיטת בן גוריון שבנגב
הפקולטה למדעי הטבע
המחלקה לפיזיקה

נימוק למתן הפרס:

"על תרומתו הייחודית להבנת תופעות קוונטיות בחומרים מגנטיים מורכבים ולפיתוח טכנולוגיות עתידיות בתחום הספינטרוניקה."

ד"ר ערן מניב עוסק בתחום הפיזיקה של חומרים מרובי-קשרים – מערכות שבהן אינטראקציות בין מטען, ספין ומסלול אלקטרונים גורמות לתופעות פיזיקליות יוצאות דופן. מחקרו פורץ הדרך חושף את המנגנונים הקוונטיים המורכבים המובילים לתופעות כמו הולכה חשמלית בלתי יציבה, שליטה מגנטית באמצעות זרם, ומעבר בין פאזות שונות במצבי קיצון של טמפרטורה ושדה מגנטי. הוא פיתח גישה מקורית לגידול חומרים חדשניים, ולפיתוח רכיבים זעירים לשימוש בננו-טכנולוגיה.
במסגרת מחקרו, ד"ר מניב מגדל חומרים מיוחדים כגבישים יחידים או כשכבות דקות, מודד את תכונותיהם הפיזיקליות כמו הולכה חשמלית ותגובה לשדות מגנטיים, ומכין מהם רכיבים זעירים בטכנולוגיות ננו מתקדמות. את החומרים הוא בודק בתנאים קיצוניים – שדות מגנטיים חזקים וטמפרטורות קרובות לאפס המוחלט – הן במעבדתו והן במתקני מחקר בינלאומיים. מחקרו מתרכז בהבנת הכללים הקוונטיים שמאחורי התופעות הללו – ידע שיכול להוביל לפריצות דרך טכנולוגיות בתחומי האנרגיה, המחשוב והחישה.
למחקריו של ד"ר מניב תרומה חשובה בגילוי מנגנון חדש של "הטיה מגנטית", תופעה מרכזית בטכנולוגיות זיכרון מגנטי (ספינטרוניקה) הנובעת משילוב ייחודי של סדר אנטיפרומגנטי וזכוכית ספין. עבודתו מדגימה כיצד אי-סדר במבנה החומר עשוי דווקא לשפר את תפקודו, ומהווה בסיס לפיתוח טכנולוגיות ספינטרוניקה מהירות וחסכוניות יותר.