מיקלאנג'לו פיסטולטו

מיקלאנג'לו פיסטולטו

נימוק למתן הפרס:

"על היצירתיות המתמדת בקריירה שלו כאמן, כמחנך וכפעיל חברתי, שהאינטליגנציה חסרת המנוחה שלו הולידה אמנות הצופה אל העתיד ומעוררת תובנות רעננות באשר לעולם".

שותפים לפרס:

ללא שותפים

מיקלאנג'לו פיסטולטו נולד בשנת 1933 בביאלה שבאיטליה. הקריירה שלו עשירה ומגוונת במיוחד, ולזכותו נזקפת רשימה משמעותית של הישגים חשובים. האמנות של פיסטולטו התפתחה מציור להדפס משי צילומי של דמויות אנשים בגודל טבעי על פלדה בוהקת, אמנות סביבה, פרפורמנס, קולנוע ווידאו, פיסול בחומרים יומיומיים וייסוד מערכת לקישור בין אמנות לבין פעילויות אנושיות אחרות.

תערוכות רטרוספקטיביות של אמנותו הוצגו בארמון גראסי שבוונציה (1976), בארמון הבדולח במדריד (1983), מצודת בלוודרה בפירנצה (1984), בגלריה הלאומית לאמנות מודרנית ברומא (1990) ובמוזיאון לאמנות בת זמננו בברצלונה (2000). עבודתו הוצגה בתערוכות בין-לאומיות מובילות, כולל הביאנלה בוונציה (1966, 1976, 1978, 1984, 1986, ו-1993) והדוקומנטה בקאסל (1968, 1982, 1992 ו-1997). בשנת 1994 הכריז פיסטולטו על הקמת התכנית "פרוג'טו ארטה" (Progetto Arte), המבקשת לאחד באמצעות האמנות את שלוחותיה המגוונות של הציוויליזציה האנושית. כדי לקדם מטרתו זו, ייסד בשנת 1988 בביאלה את המוסד "עיר האמנות – קרן פיסטולטו" (Cittadellarte – Fondazione Pistoletto), מרכז לימוד וקידום של פרויקטים יצירתיים.

בכתבו על ערך האמנות ועל המטרה שלשמה הקים מרכז חינוכי חדשני זה, הדגיש פיסטולטו ש"לאמנים יש דרך ייחודית וחופשית לגמרי להבין ולנתח את החברה, ומתוך כך נגזרת גם מעורבותם בה. עיר האמנות מאמינה בתוקף שאמנות יכולה לפעול כמתווכת בין תחומים שונים של פעילות אנושית היוצרים חברה, ובכך היא מחוללת טרנספורמציה אחראית בחברה".

חבר השופטים העניק לפיסטולטו את פרס קרן וולף על הקריירה הארוכה ועתירת המחויבות שלו, ועל יכולתו לפתוח אפשרויות חדשות ולעודד את רתימת הדמיון למטרות שינוי אמנותי וחברתי.