אדוארד ב. לואיס
חתן פרס וולף ברפואה 1989
אדוארד ב. לואיס
שייכות בעת הענקת הפרס:
המכון הטכנולוגי של קליפורניה, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על הוכחת קיומה וחקירתה של הבקרה הגנטית של התפתחות חלקי הגוף באמצעות גנים הומיאוטיים".
שותפים לפרס:
אדוארד ב. לואיס
ג'ון ב. גרדון
כמלומד וכמדען ניסויי אין מי שישווה לפרופסור אדוארד ב. לואיס בתחומו. תוך שילוב מופתי של ראיית-הנולד, מקוריות, מחויבות-אישית וכישרון, הוא התמיד בחקר הגנטיקה של המורפוגנזה בזבוב התסיסה דרוזופילה במשך כארבעה עשורי שנים. שלושה מתוך ארבעה עשורים אלה לא עוררה עבודתו תשומת לב רבה, אך העדר-עניין זה לא הרפה את ידיו. בשנים האחרונות החלו שאר הביולוגים ללכת בעקבות לואיס בגלותם עניין בגנים הומיאוטיים, ובכך התאפשרו ההישגים החשובים ביותר בזמננו בגנטיקה התפתחותית. הישגים אלו ניזונו לא רק מראיית-הנולד של לואיס, אלא גם מנדיבותו המופלאה בהגשת עזרה בעצה ובחומר לכל עמיתיו המעוניינים. לואיס חקר, ומוסיף לחקור, גנים הומיאוטיים, המזוהים על-ידי מוטציות הגורמות לשינוי בתבנית הגוף של הזבוב שתוצאתו צמיחת איברי-גוף במקומות חריגים. הוא הסיק מכאן כי תפקידם של הגנים לבתר את ארגונו הנורמלי של הגוף, ומסקנתו זו זכתה מאז לתמיכה רחבה. לואיס זיהה את קומפלקס-ביתורקס (BX-C) כאתר ראשי בכרומוזום המכיל כמה גנים הומיאוטיים החיוניים לשמירת הזהות בין פרקי גופו של הזבוב. האפיון הגנטי המקיף של קומפלקס-ביתורקס על-ידי לואיס המריץ את דיויד הוגנס ועמיתיו לבחור באתר זה כמטרה לניסיונותיהם הראשונים בשיבוט של גנים הומיאוטיים. הטכניקות והמושגים שהתפתחו משיתוף הפעולה שצמח בין מעבדותיהם של לואיס ושל הוגנס הנחו מאז את התחום כולו. אחת התוצאות החשובות ביותר של עבודה זאת, אשר לואיס חזה אותה בקווים כלליים זמן רב לפני-כן, הייתה מציאתו של אזור הומולוגיה כולל גנים הומיאוטיים רבים, המתכנה תיבת-הומיאו. החקר של גנים הומיאוטיים, ושל פרוטאינים המכילים תחומי-הומיאו, הנו אחד משטחי המחקר, אשר פעילים ביותר בביולוגיה היום ולידתו וצמיחתו בזכות עבודתו הראויה-לציון של אדוארד לואיס.