ג'ואן קורי
כלת פרס וולף בחקלאות 2024
ג'ואן קורי
שייכות בעת הענקת הפרס:
מכון סאלק, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על גילויים מרכזיים בביולוגיה התפתחותית של צמחים התורמים לשיפור יבולים".
שותפים לפרס:
ג'ואן קורי
אליוט מ. מאירוביץ
ונקטסן סונדרסאן
ג'ואן קורי Joanne Chory (נולדה ב 1955- , ארה"ב), גנטיקאית צמחים, מנהלת המעבדה לביולוגיה מולקולרית ותאית של הצמח במכון סאלק למחקרים ביולוגיים בסן דייגו, קליפורניה, וחוקרת במכון הרפואי הווארד יוז. קורי חוקרת את הקודים הגנטיים של צמחים ואת השימוש בצמחים כדי לסייע במלחמה בשינויי האקלים ומוכרת כאחת מביולוגיות הצמחים המשפיעות ביותר של העידן המודרני.
הסתגלות היא השינוי בביטוי של תכונות גנטיות מסוימות, שבאמצעותו אורגניזם הופך מתאים יותר לסביבתו, והיא נקבעת על ידי שילוב של התאמות גנטיות ופלסטיות.
קורי חוקרת את הדרך בה צמחים מגיבים לשינויים בתנאי הסביבה, בדגש על שינויים בהרכב ועוצמת האור. שינויים אלו מאפשרים לצמחים להבחין בין עונות השנה ולקבל מידע על מיקומם ביחס לצמחים אחרים וביחס למקור האור (למשל בתחרות על האור הנחוץ לפוטוסינתזה). בהתאם לתנאי התאורה יתאימו הצמחים את קצב צימוחם, קצב הפוטוסינטזה, ומועד הפריחה. בעוד שתגובה זו חשובה להישרדות הצמח, לעיתים היא עשויה להוביל לירידה ביבול למשל במקרה של גידולים הגדלים בצפיפות גבוהה מדי.
קורי ועמיתיה לעבודה גילו מספר מסלולים מולקולריים המסבירים כיצד צמחים מסתגלים וגדלים בצורה מיטבית בסביבות מגוונות. שינויי האקלים הם איום דחוף ומיידי על הצורך הגובר בהזנת האוכלוסייה הגדלה במהירות. על רקע הגידולים הנפגעים כתוצאה משינויי אקלים עולמיים, למחקריה של קורי חשיבות להשגת ביטחון תזונתי בסביבות אקלים מגוונות.
לקורי תגליות חשובות בתחום מנגנוני צמיחה, התפתחות ותגובה של צמחים לסביבה. היא וציוותה ניתחו באופן מקיף את מסלולי האיתות המולקולריים התלויים באור באמצעות שילוב שיטות של גנטיקה מולקולרית, ביוכימיה, טכניקות אומיקס מרובות משתניםomics) techniques') ומודלים של ביולוגיה תאית אלגנטית. הם גילו כי בתנאי גדילה ללא אור קיים מנגנון המעכב ביטוי גנים, את גדילת העלים ואת התפתחות הכלורופלסט. תגלית משמעותית של קורי הייתה הזיהוי של חלבונים מדכאים ספציפיים שפעולתם הוסרה על ידי קליטת האור דרך קולטני האור. תגלית זו חוללה מהפכה בשדות הפוטומורפוגנזה ואיתות האור. מחקרי המשך במספר מעבדות שונות מצאו כי גנים אלו הינם בעלי תפקיד חשוב גם בתאים של בני האדם. לתגלית זו השפעה רחבה על אחת התכונות החשובות ביותר מבחינה אגרונומית של הימנעות מצל, הנחשבת כתכונה העיקרית בבסיס גידולי יבול התירס.
קורי ועמיתיה חשפו את מסלול האיתות של ההורמון הצמחי הקרוי בראסינוסטרואיד (brassinosteroid). בנוסף קורי ועמיתיה תרמו תרומה משמעותית להבנת הביו-סינתזה והתפקוד של ההורמונים הצמחיים אוקסין וציטוקינין, כמו גם אינטראקציות בין גרעין התא לכלורופלסטים (האברון האחראי על הפוטוסינטזה), ויסות צירקדיאני (שעון ביולוגי) של גדילה ומגוון ההסתגלויות הטבעיות אליו.
מחקריה האחרונים של קורי עוסקים בהינדוס צמחים לצבירה מוגברת של פחמן דו־חמצני בשורשיהם. למרות מאמצים להפחית את פליטת הפחמן כדי להימנע משינוי אקלים קיצוני וריסון ההתחממות הגלובלית. קורי ועמיתיה פועלים בימים אלו על פתרון העשוי לבוא מהכיוון השני, כלומר על ידי הורדת רמות הפחמן דו־חמצני מהאוויר ואחסונו לטווח הארוך. לאור העובדה שצמחים כבר יודעים לנצל פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, מעבדתה של קורי חוקרת כיצד לפתח צמחים שיצליחו לצבור יותר פחמן דו־חמצני בשורשיהם. צמחים כאלה, אם יישתלו בקנה מידה רחב, יוכלו לסלק מספיק פחמן דו־חמצני מהאטמוספירה ועשויים להביא לפתרון השפעה קריטית זו של שינויי האקלים.
פרס וולף מוענק לפרופסור ג'ואן קורי על תרומתה לביולוגיה התפתחותית של צמחים שסללו את הדרך לעבודה חדשנית עדכנית ולהתקדמות גדולה בהבנת תהליכים הכרחיים לשיפור היבול: איתות אור, איתות הורמונים, הימנעות מצל, זמן פריחה, ויסות גדילה, ועמידות למחלות.