אלברט פרט
חתו פרס וולף במתמטיקה 2006/7
אלברט פֶרט
שייכות בעת הענקת הפרס:
היחידה לפיסיקה, המרכז הלאומי למחקר מדעי (CNRS), אורסיי, צרפת
נימוק למתן הפרס:
"על התגלית של אפקט ה'מגנטו-התנגדות ענק' (GMR) שסללה את הדרך לתחום חדש של מחקר ושימושים בשם 'ספינטרוניקס', המנצל את הספין של האלקטרון כדי לאגור ולהעביר אינפורמציה".
שותפים לפרס:
אלברט פרט
פטר גרינברג
גילוי אפקט ה"מגנטו-התנגדות ענק" (GMR) ב-1988 על ידי הקבוצות של פרופסור אלברט פֶרט, מהאוניברסיטה של פאריס, ושל פרופסור פטר גרינברג, מהמכון לפיסיקה של חומר מעובה ביוליך, לא היה צפוי כלל. ההנחה באותו הזמן הייתה שאפקט המגנטו-התנגדות (הוא השינוי בהתנגדות החשמלית עקב הפעלת שדה מגנטי חיצוני) של חומר פֶרו-מגנטי לא יהיה גדול מאחוזים בודדים. לעומת זאת היום, אפקט ה-GMR בחומרים פֶרו-מגנטים רב-שכבתיים מגיע ל-100% ויותר. האפקט מבוסס על שתי שכבות מגנטיות המופרדות בשכבה דקה של שכבה לא מגנטית. כיוון המגנטיזציה היחסי בין שתי השכבות המגנטיות עשוי אז להיות מושפע בקלות על ידי הפעלת שדה מגנטי חיצוני חלש, ובכך להשפיע באופן חסר-תקדים על ההתנגדות של מערכת השכבות. הזרם החשמלי עשוי לנוע בחופשיות דרך השכבות כאשר כיוון המגנטיזציה של שתי השכבות המגנטיות זהה, בעוד שכאשר כיוון המגנטיזציה של שתי השכבות המגנטיות מנוגד הזרם לא יזרום. התגלית גרמה להתקדמות ניכרת במחקר וביישום, ומיקדה את עיקר ההתעניינות בספין של האלקטרון במקום במטען של האלקטרון (שכידוע אחראי לזרם החשמלי). בתחום החדש, הנקרא ספינטרוניקס, מתמקדים בספין של אלקטרונים כדי להעביר ולאגור אינפורמציה. תחום חדש זה מכיל היום תת-תחומים רבים, כמו אפקט המגנטו-התנגדות כתוצאה מאפקט המינהור, אפקט המגנטו-התנגדות הקולוסאלי, הזרקת ספין, זרמי ספין, שימוש בספין לחישוב קוואנטי, והתפתחות משפחת חומרים חדשה: מוליכים-למחצה מגנטים.
בתחום הטכנולוגיה אפקט ה-GMR גרם למהפכה בתעשיית ההקלטה המגנטית: הרגישות הגבוהה ביותר של ראשי הקלטה המבוססים על אפקט ה-GMR מאפשרת הקטנת גודל כל ביט זיכרון, ולכן הגדלה משמעותית של נפח הזיכרון והגדלת מהירותם של דיסקים מגנטיים קשיחים. היום, כשמונה עשרה שנים לאחר תגלית זו, כל הדיסקים הקשיחים במחשבים מצוידים בראשים-קוראים המבוססים על אפקט ה- GMR.