אליאס ג. קוריי
חתן פרס וולף בכימיה 1986
אליאס ג'יימס קוריי
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת הרווארד, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על מחקריו המעולים בסינתזה של חומרי טבע מורכבים ביותר ועל הצגת דרכי חשיבה חדשות על אודות הביצוע של סינתזות כאלה".
שותפים לפרס:
אליאס ג'יימס קוריי
אלברט אשנמוסר
אליאס ג'יימס קורי (נולד ב-1928, ארה"ב) נרשם ל-MIT בגיל 16, שם הוא קיבל תואר ראשון ב-1948 ולאחר מכן המשיך לתואר דוקטור. בהנחייתו של פרופסור ג'ון סי שיהאן, שסיים את לימודיו בשנת 1951. בתחילה נטתה להנדסה, ההיכרות של קורי עם מדע הייתה בעיקר באמצעות מתמטיקה. עם זאת, נקודת המבט שלו השתנתה לאחר השנה השנייה שלו כשלקח את הקורס הראשון שלו בכימיה. זה הוביל אותו לשקול מחדש את המסלול האקדמי שלו, ובסופו של דבר סיים תואר ראשון בכימיה. בעקבות זאת, קורי הוזמן על ידי פרופסור ג'ון סי שיהאן להמשיך את לימודיו ב-MIT לצורך הדוקטורט שלו. לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט, קיבל קורי משרה באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, שם בגיל 27 הוא עלה לתפקיד פרופסור מן המניין לכימיה ב-1956.
פרופסור אליאס ג. קוריי היה חלוץ בסינתזה של מייצגים ראשיים של שתי מחלקות חומרי טבע: הפרוסטאגלנדינים והלויקריאנים. האסטרטגיות הבסיסיות שפיתח בסינתזה הן בתוקף גם היום בתכניות מחקר עדכניות. ההתקדמות הרבה בהבנת הביולוגיה של חומרים חשובים אלה התאפשרה תודות לעבודה זאת. מאמציו המתמשכים בתחום מחקך הלויקוטריאבים חוללו מהפכה בהבנתנו את תופעות הדלקת והחיסוניות (אימונולוגיה) וכן תופעות רפואיות אחרות.
היום אין כמעט למצוא מעבדה העוסקת בסינתזה של חומרים אורגניים מורכבים, שאין עושים בה שימוש יום-יומי בריאגנטים של קוריי: הדיאמידים, אולידים של סולפוניום, וריאגנטים אורגנו- מתכתיים. השימוש הנרחב הנעשה היום בריאגנטים האורגנו-מתכתיים, שהוכנסו לראשונה לשימוש על- ידו, מעידים על חזונו יוצא הדופן בתחום הסינתזה הכימית.
לקוריי נודעה השפעה חשובה ביותר על חינוך הכימאים האורגניים במיוחד בטיפוח חשיבה מקורית במציאת דרכים חדשות לסינתזה. דוגמה לחדשנותו היא המצאת המושג של סינתזה-חוזרת (רטרו-סינתזה) הניתנת לתרגום בנקל לשפת המחשבים. עבודותיו החלוציות הניחו את היסוד לסינתזה בעזרת מחשבים.