אליזבת פ. ניופלד
כלת פרס וולף ברפואה 1988
אליזבת פ. ניופלד
שייכות בעת הענקת הפרס:
ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על פענוח הביוכימיה של מחלות אגירה ליסוזומיות ועל התרומות הנובעות מכך לביולוגיה, לפתולוגיה, לדיאגנוזה הטרום-לידתית ולתרפאוטיקה".
שותפים לפרס:
אליזבת פ. ניופלד
הנרי גרי הרס
בעבר תחום המחלות אגירה גנטיות היה בגדר תעלומה – (להוציא כמה מצבי צבירה, לא ליסוזומיים, של גליקוגן). מחלות אלו נודעו בעיקר בשמות הרופאים הקליניים שתועדו לראשונה: האנטר, הרלר, טאי-זקס, ניימן-פיק, גושר, פומפה, פאברי ועוד. מחקרים מורפולוגיים הצביעו על נוכחות שפע של משקעים לא נורמליים ברקמות של החולים (מכאן המונח "מחלות אגירה") שהרכבם הכימי זוהה, ולו באופן גס בלבד, בכמה מהמקרים. הפגמים האנזימיים האחראים למחלות אלו היו ידועים, אם כי יוחסה להם השפעה על כמה מהמסלולים הביוסינתטיים.
הודות לעבודותיהם של הרס ונויפלד, ולמחקרים שניעורו בעקבותיהם, ידוע היום כי למעלה משלושים מחלות אגירה גנטיות נובעות מפגמים בתהליך העיכול הליסוזומי, ומסתמנת תבנית פתולוגית, בעלת סממנים אופייניים, המייחדת אותן. תגליות אלו הולידו הישגים חשובים בביולוגיה של התא, ובהם הגילוי של כמה אנזימים ליסוזומיים, ההכרה בחשיבות של ההשמדה העצמית של ליסוזומים, ופענוח המנגנון המופלא המנחה את האנזימים הליסוזומיים למטרתם. ככל הנוגע לקבוצה נדירה ורבגונית זו של מחלות, על מומיהן הטראגיים, הנטולות כל אמצעי מניעה או תרופה, מתאפשר עתה לספק ייעוץ גנטי ע"י גילוי הטרוזיגוטי, וע"י הפעלת דיאגנוזה טרום-לידתית וזאת בשלב המאפשר הפסקת הריון משיקולים רפואיים. ניתן אפילו לחשוב היום על חקירת האפשרות של ריפוי באמצעות תחלופה.
עבודתה של פרופסור אליזבת פ. נויפלד (נולדה ב-1928, צרפת) מאופיינת על ידי ההיגיון והשיטתיות המושלמים של התפתחותה. היא הגיעה לתגלית מקרית: צאצאי תאים הלקוחים משני חולים הסובלים ממחלות אגירה גנטיות שונות – "מתקנים" אלה את אלה, כאשר מגדלים אותם יחד בתרבית אחת. תגלית זו הובילה הישר לזיהוי "גורמי התיקון" בדמותם של ההידרולאזים הליסוזומיים, ומכאן לפיענוח הפגם האנזימתי המדויק האחראי לכמה מיני מוקופוליסכרידוזה. מכאן הובילה חקירת השאיפה הסלקטיבית של גורמים אלה לתגלית כי במהלך הביוסינתזה שלהם קולטים האנזימים הליסוזומיים."סמן היכר" מיוחד המאפשר הנחייתם הסלקטיבית לליסוזומים, וכך היא זיהתה את מחלת תא- I כפגם גנטי בתהליך הנחייה זה.