אנדרו ג. ויילס
חתן פרס וולף במתמטיקה 1995/6
אנדרו ג. ויילס
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת פרינסטון, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על תרומות מזהירות לתורת המספרים ולשטחים קרובים, קידום משמעותי לגבי השערות בסיסיות ועל יישובו של המשפט האחרון של פרמה (Fermat)".
שותפים לפרס:
אנדרו ג. ויילס
רוברט לאנגלאנדס
פרופסור אנדרו ג. ויילס תרם תרומות מזהירות לפתרון בעיות בסיסיות הפתוחות זמן רב בתורת המספרים, באמצעות שיטות חדשניות ומעמיקות שהנהיג. הבעיות שטיפל בהן בעצמו ובמשותף עם אחרים כוללות את השערות בירץ' וסווינרטון-דייאר, ההשערה העיקרית של תורת איוואסאווה והשערת שימורה-טאניאמה-וייל. עבודתו הגיעה לשיאה בהוכחת "המשפט האחרון של פרמה". לזכות בעיה זו אפשר לזקוף עיצוב חלק גדול מתורת המספרים במאתיים השנים האחרונות.