אנדריי נ. קולמוגורוב
חתן פרס וולף במתמטיקה 1980
אנדריי נ. קולמוגורוב
שייכות בעת הענקת הפרס:
האוניברסיטה של מוסקבה, ברית המועצות
נימוק למתן הפרס:
"על גילויים מקוריים ומרחיקי לכת ב'ניתוח פוריה'. בתורת ההסתברות, בתורה הארגודית ובמערכות דינמיות."
שותפים לפרס:
אנדריי נ. קולמוגורוב
הנרי קרטן
שני המתמטיקאים האלה ראויים לציון בשל גיוון נושאי התעניינותם, וכן עומק התוצאות, שהשיגו בתחומי המתמטיקה השונים שבהם היו פעילים. נושאי התעניינותם השלימו זה את זה, ויחד מכסים כמעט את כל שטחי המתמטיקה.
עבודתו של פרופסור אנדריי נ. קולמוגורוב מאופיינת מעל לכל בעוצמה רבה. אחד מהישגו הראשונים היה בכך שנתן דוגמה של פונקציות L1 שסדרת הפוריה שלה בלתי מתכנסת בכל מקום. ועוד, חוק קולמוגורוב-סליבסטרוב נחשב שנים רבות כתוצאה המעמיקה ביותר בנושא ההתכנסות של סדרות פוריה של פונקציות L2. עם זאת, עבודתו בתורת ההסתברות היא אשר יצרה לו מוניטין בלתי מעורער. בשנת 1933 כתב ספר על יסודות תורת ההסתברות, אשר זו הפעם הראשונה – השתית את תורת ההסתברות על קרקע מוצקה ממש, כמו שאר פרקי המתמטיקה. מאוחר יותר הכניס לתחום זה את המושג הקריטי של אנטרופיה, שאפשר את פתרון הבעיה המפורסמת של האיזומורפיזם של תזוזות ברנולי. בעיקרו של דבר החייה בכך את כל התחום של התורה הארגודית.
נושאי התעניינותו הכלליים: לוגיקה, תורת הקירובים ותורת המשתנים הממשיים, לבד מנושאים אחרים. במיוחד ראויה לציון השפעתו המרובה על תלמידיו.