
בנואה ב. מנדלברוט
חתן פרס וולף בפיזיקה 1993

בנואה ב. מנדלברוט
שייכות בעת הענקת הפרס:
י.ב.מ. מרכז למחקר ע"ש תומס ווטסון, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על כך שבהכירו בקיומם הנפוץ של פרקטלים, ובפתחו את הכלים המתמטיים הדרושים לתיאורם, שינה את השקפותינו אודות הטבע".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
עבודתו של פרופסור בנואה ב. מנדלברוט פתחה תחום חדש לחלוטין של חשיבה מדעית. החל במאמרו הקלאסי משנת 1967, "מה אורכם של חופי בריטניה? על דמיון עצמי וממדים לא-שלמים", עסק מנדלברוט במבנים מורכבים, הנראים כחוזרים על עצמם כאשר שבים ומתבוננים בהם בקנה מידה הולך וקטן. מנדלברוט פיתח בהרחבה את המושג של ממדים לא-שלמים, שנחשב בעבר כהפשטה מתמטית גרידא, והראה כי יש לכך משמעות פיסיקלית ממשית וגם שימושים מעשיים. מחקריו הולידו שיטות מתמטיות ללימוד גיאומטריות מורכבות מציאותיות, ושינו את השקפותינו אודות הטבע.
הרעיון של דמיון עצמי סטטיסטי, הכרוך במבנים שאותם כינה מנדלברוט "פרקטלים", יושם בהצלחה בתחומי מחקר רבים ומגוונים של מחקר כגון צברים וחומרים אמורפיים, טורבולנציה בנוזלים, פרקולציה, עננים, גלקסיות, גרפיקה צבעונית במחשבים, מיפוי ותיאורי נוף, רעש לבן ותנועה אקראית, זרזים, חלבונים מורכבים, ואפילו כלכלה.
על כך שיזם לבדו תחום מחקר חדש במדע, על כך שהכיר במשמעותו ובשימושיו של מחקר זה, ועל כך שפיתח את הכלים המתמטיים הדרושים לביצועו, מוענק לו הפרס בפיסיקה לשנת 1993.
