ג'ון א. פופל
חתן פרס וולף בכימיה 1992
ג'ון א. פופל
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת קארנגי-מלון, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על תרומות יוצאות דופן לכימיה תיאורטית, בעיקר על פיתוח שיטות קוונטום-מכניות יעילות ובעלות שימוש נרחב במדעי הכימיה".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
ג'ון אנתוני פופל (נולד ב-1925, בריטניה) קיבל מלגה לטריניטי קולג', קיימברידג', ב-1943, וקיבל את התואר הראשון שלו ב-1946. מ-1945 עד 1947, הוא עבד בחברת התעופה בריסטול, כשחזר לאוניברסיטת קיימברידג', קיבל את הדוקטורט שלו. במתמטיקה ב-1951, תוך התמקדות באלקטרונים של זוג בודד. לאחר שסיים את הדוקטורט, שימש כעמית מחקר בטריניטי קולג', קיימברידג', ומשנת 1954 מילא תפקיד של מרצה בפקולטה למתמטיקה בקיימברידג'. בשנת 1958, פופל קיבל את תפקיד ראש חטיבת הפיזיקה הבסיסית החדשה במעבדה הפיזית הלאומית ליד לונדון.
פרופסור ג'ון אנתוני פופל הינו, קרוב לוודאי, בעל התרומה המרבית לכימיה קוונטית בדורנו. לעבודתו בתחום החישובים של אורביטלות מולקולריות, הייתה השפעה מרחיקת לכת בקרב קהיליית החוקרים בכימיה, בעיקר, בכך שיצרה כלים תיאורטיים חשובים הניתנים ליישום מיידי בתחומים רבים.
פופל היה הראשון שכלל אינטראקציות אלקטרוניות ספציפיות בתיאוריה של אלקטרוני π, ובכך יצר את הבסיס לתיאוריה האמפירית-למחצה הידועה בשם P.P.P., ע"ש פאריזר-פאר-פופל (Pariser-Parr-Pople). מאוחר יותר, הכוללת אינטראקציות של אלקטרוני σ יצרה את הבסיס לשיטות האורביטלות המולקולריות CNDO ו-INDO. שיטות אלה זכו ליישום רחב ביותר בפיענוח ספקטרה של תהודה מגנטית אלקטרונית, בקבלת מידע על פעילות כימית של מולקולות גדולות באמצעות אנליזת האוכלוסיות של מאליקן (Mulliken), וכן לצורך אומדן היסטים כימיים בספקטרה של תהודה מגנטית גרעינית.
לאחר מכן הניח פופל את היסודות לחישובי ab-initio של אורביטלות מולקולריות, והרחיבם למולקולות רב-אטומיות תוך הכללת קורלציות אלקטרוניות. חבילות תוכנה כגון גאוסיאן-70/80 (Gaussian) נפוצות ביותר בקרב כימאים בעולם כולו ומקדמות את המחקר במגוון רחב של תחומים.
פרס וולף מוענק בעבור הישגים יוצאי דופן אלה והשפעתם רבת ההיקף על מדעי הכימיה.