ג'ון ב. גרדון
חתן פרס וולף ברפואה 1989
ג'ון ב. גרדון
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת קמברידג', בריטניה
נימוק למתן הפרס:
"על החדרת השימוש באואוציטים של הצפרדע הרפואית קסנופוס לביולוגיה המולקולרית וההוכחה כי התא הממוין והביצית שונים זה מזה באופן ביטויו, אך לא בתוכנו, של החומר הגנטי המצוי בהם".
שותפים לפרס:
ג'ון ב. גרדון
אדוארד ב. לואיס
תרומותיו של פרופסור ג'ון ב. נרדון לאמבריולוגיה המולקולרית פרוסות לאורכם של שלושה עשורי שנים וחולשות על רבים מההישגים המלהיבים בתחום זה. אפשר ורבת-ההשפעה היא הכנסתה לשימוש של טכניקת ההזרקה לתוך האואוציטים של צפרדעים רפואיות. גרדון הראה לראשונה כי מולקולות רנ"א-שליח המוזרקות לאואוציט מכתיבות את הסינתזה של הפרוטאין התואם, ובשיטה זאת השתמש באחת ההוכחות הראשונות לקיומו של דנ"א-שליח בתא האיקאריוטי. מאז משמשות תגובות הטראנסלאציה באואוציטים במגוון של ניסויים במאות מעבדות-מחקר. גרדון הרחיב את הטכניקה להזרקתן של מולקולות דנ"א לגרעין האואוציט. בכך הצליח להשיג, בשיתופו של דון בראון, שיעתוק מדויק ראשון של גן איקאריוטי במערכת משוחזרת. גם שיטה זו שימשה חוקרים רבים עד לתועלת רבה ביותר. טכניקת ההזרקה הייתה תוצאה מקורית ושימושית ביותר מניסוייו החשובים של גרדון בהשתלת גרעינים בתאים של צפרדעים. עבודה זאת, המהווה תגלית-מפתח באמבריולוגיה המודרנית, הוכיחה כי גרעיני תאים סומאטיים בדרגה גבוהה של התמיינות עשויים להוות מצע להתפתחותו של ראשן שלם על כל רקמותיו השונות. מכאן משתמע כי האמבריוגנזה אינה כרוכה בדרך-כלל בשינוי בלתי-הדיר בגנום של התא החי. בשנים האחרונות התמקדה תשומת ליבו טל ד"ר גרדון בבעיה המסורתית של ההשראה האמבריונית. תרומותיו בתחום זה שימשו גרעין להחדרתן של טכניקות מולקולריות לחקר ההשראה, ובמיוחד לאנליזת ההתמיינות של השרירים והביטוי הגנטי בפעולת אלפא-אקטין בעובר.