ג'ון יה
חתן פרס וולף בפיזיקה 2026
ג'ון יה
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת קולורדו והמכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה, NIST, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על הישגים פורצי דרך ובעלי יישומים רחבים בשליטה במערכות של אטומים אולטרה־קרים".
שותפים לפרס:
ג'ון יה
עמנואל בלוך
עמנואל בלוך וג'ון יה חוללו פריצות דרך ביכולת לשלוט באטומים ולחקור את העולם הקוונטי בדיוק חסר תקדים. בלוך הפך אטומים אולטרה־קרים לפלטפורמה מרכזית להדמיה ולחקר של מערכות קוונטיות מורכבות, ובכך היה ממעצבי תחום הסימולציה הקוונטית. יה הוביל את פיתוחם של השעונים האטומיים האופטיים המדויקים והיציבים בעולם, המאפשרים למדוד זמן ותדירות ברמות דיוק יוצאות דופן ולבחון שאלות יסוד בפיזיקה. יחד, עבודותיהם מדגימות את המעבר מהתבוננות בעולם הקוונטי ליכולת לשלוט בו, למדוד אותו ולרתום אותו למחקר ולטכנולוגיות חדשות.
ג'ון יה נולד בשנגחאי בשנת 1967 ובילה חלק ניכר מילדותו אצל סבתו בשאושינג, בזמן שהוריו היו שקועים בקריירות תובעניות. סבתו לא ידעה קרוא וכתוב, אך אחד מזיכרונותיו המוקדמים הוא דווקא ממנה: היא נתנה לו עפרונות ומחברת ועודדה אותו לצייר או לכתוב ככל העולה על רוחו. יה אהב ספרות ושירה סינית קלאסית לא פחות משאהב מתמטיקה, ובמשך זמן מה התלבט בין מדעי הרוח למדעים. מורה מחונן לפיזיקה בתיכון שינה את מסלולו, כשעודד אותו להשתתף בתחרות ארצית בפיזיקה – חוויה שעוררה בו את המשיכה לפיזיקה ניסויית.
יה הוביל את פיתוחם של השעונים האטומיים האופטיים המדויקים והיציבים בעולם. בהמשך להצעה שהעלה הידטושי קטורי, הוא הגיע לרמות דיוק חסרות תקדים, שהגדירו מחדש את אמת המידה הבין־לאומית למדידת זמן ותדירות. הישגים אלה התאפשרו הודות לשורה של פריצות דרך, ובהן שימוש בלייזרים יציבים במיוחד ושליטה מדוקדקת ביחסי הגומלין בין אטומים הלכודים באמצעות אור לייזר. בהמשך תרם יה גם לפיתוח פורץ דרך של שעונים גרעיניים. מחקריו פתחו אפשרויות חדשות לבחינת חוקי היסוד של הפיזיקה, ובהן החיפוש הרגיש ביותר אחר המומנט הדיפול החשמלי של האלקטרון, גאודזיה יחסותית וחיפוש אחר שינויים בקבועי היסוד של הטבע.