ג'ון צ. ווקר
חתן פרס וולף בחקלאות 1978
ג'ון צ. ווקר
שייכות בעת הענקת הפרס:
אוניברסיטת וויסקונסין, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על מחקרו הבסיסי בפתולוגיה של הצמח עד לפיתוח זנים עמידים בפני מחלות בצמחי מזון עיקריים".
שותפים לפרס:
ג'ון סי ווקר
ג'ורג' פ. ספראג
פרופסור ספראג (חוקר גנטיקה-מרביע צמחים) ופרופסור ווקר (פתולוג צמחים-מרביע צמחים) נודעו בעולם בהצלחתם בפיתוח יבולי צמחים משופרים והצליחו לייצב את הגידולים, להגבירם ולשפר את איכותם של גידולי ירקות עיקריים, וכן של תירס- בין חשובי גידולי הגרעינים שבעולם. שני חתני הפרס פתחו כל אחד מתודולוגיה חדשה ויעילה של טכניקה והליכים של טיפוח זנים של גידולי שדה. שניהם בין גדולי הדור הן במחקר הבסיסי והן במחקר השימושי. הם חינכו דורות של אנשי מחקר, כדי לספק את צורכי החקלאות. תלמידיהם פעילים ברחבי העולם במחקר, בחינוך ובמנהל. שני חתני הפרס עזרו בארגון החקלאות מבחינה מדעית וכלכלית וסייעו בידי ממשלות רבות בעולם.
בעיני רבים נחשב פרופסור ג'ון צ'ארלס ווקר בין 3 או 4 מהגדולים והחשובים ביותר בהיסטוריה בקרב הפתולוגים של צמחים. במרכז פעלו המדעי עמדה תרומתו להתגברות על מחלות של צמחים בדרך הפיתוח של זני תבואות עמידים בפני מחלות, וכן פיתוח מתודולוגיה חדשה ויעילה בגידול צמחים. הוא הוכיח את חשיבותם של גורמים סיבתיים, ובמיוחד של תזונה מארחת ושל טמפרטורה של הקרע – באפידמיולוגיה של מחלות צמחים, וכן בטיבם הפיזיולוגיה של מחלות וביסוד הכימי של כוח העמידה בפני מחלות של צמחים.
ווקר הוא אולי הדוגמא המובהקת בעולם של איש מדע, המשלב מחקר שימושי המכוון לייצור מזון, עם מחקר בסיסי המיועד להרחיב את גבולותיו של המדע, המאורגנים כמקשה אחת סביב הבעיות הספציפיות של החקלאות. כמן-כן הביאו מחקרים אחרים שלו בתחום בעיות של בלימת התפשטותו של מחלות, לגילוי מידע בסיסי רב על הגורמים הסיבתיים של האוויר ושל הקרקע בהתפרצותן ובחומרתן של המחלות.
כמחנך, אין לו אח ורע בכשרונו להדריך אנשי מדע במקצוע הפתולוגיה של הצמחים. ספר הלימוד הקלאסי שלו: "פתולוגיה של צמחים", אשר תורגם למספר שפות, הוא ההמסה הבסיסית בנושא. זה הספר הנפוץ ביותר בין ספרי הלימוד באוניברסיטאות חקלאיות בכל מקום בעולם.