
ג'יימס אליסון
חתן פרס וולף ברפואה 2017

ג'יימס פ. אליסון
שייכות בעת מתן הפרס:
המרכז לסרטן ע"ש מ. ד. אנדרסון באוניברסיטת טקסס, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"עבור הצתת מהפכה בטיפול בסרטן בעקבות גילויו של מחסום הבקרה החיסונית".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
ג׳ים אליסון תרם תרומות מכריעות להבנתנו את מערכת החיסון; החל בעבודתו המוקדמת על הגדרת קולטן תא ה-T, המשך באבחנתו ששפעול תאי T מחייב גם שילוב של קולטנים ממריצי הקולטן של תאי T. אבל הישגו הגדול ביותר הוא תובנתו המבריקה, שהקולטן CTLA-4 הינו מרסן תאי T; לא משפעלם. התובנה המבריקה של אליסון שחסימת התפקיד של קולטני הריסון בתאי T בלימפוציטים מטיפוס T יכולה לגרום להפעלה של חיסון כנגד-גידול שינתה לתמיד את השטח של אימונותרפיה (רפואה חיסונית), אשר סבלה מחוסר התקדמות במשך שנים רבות. בסדרה, משפיעה רבות, של מחקרים קדם-קליניים, הראה אליסון שטיפול באמצעות נוגדן ל-CTLA-4 בעכברים נושאי מלנומה גרם לנסיגת גידולים מרשימה. למרות ספקנות בקרב החוקרים בשטח, אליסון התמיד בקידום חסימה חיסונית של CTLA-4 כצורה חדשנית של טיפול חיסוני אנטי סרטני. מאמץ זה הוביל בסופו של דבר ב-2011 לפיתוח ולאישור על ידי ה-FDA של נוגדן מונוקלונלי (חד שבטי) כנגד CTLA-4 אנושי ipilimumab, שהוביל להפוגות נמשכות בחלק מן החולים עם מלנומה מתקדמת, כאשר חלק מהם עדיין חיים עשור אחר-כך. התגלית של מחסום חיסוני על ידי אליסון הוביל גם לאישור על ידי ה-FDA של תרופות חוסמות קולטן מרסן נוסף, PD-1, או ליגנד שלו, PDL1. הגישה הזו, הנקראת ״מחסום בקרה״, הביאה להפעלה של חיסון נגד סוגי סרטן רבים. הצלחתו של אליסון נבעה מתגליות במחקר בסיסי חדשני ביותר, אשר בסופו של דבר תורגמו בהצלחה לטיפולים רפואיים חדשניים אשר הצילו חיי חולים רבים במחלת סרטן מתקדמת. ההופעה של טיפול-חיסוני (אימונותרפיה) כעמוד-בסיס רביעי בטיפול במחלת הסרטן, יחד עם התערבות ניתוחית, הקרנות, וכימותרפיה, נחגגה על ידי כתב העת Science כפריצת הדרך של שנת 2013.
