ג'ין רובינזון
חתן פרס וולף בחקלאות 2018
ג'ין רובינזון
שייכות בעת מתן הפרס:
אוניברסיטת אילינוי, ארה"ב
נימוק למתן הפרס:
"על הובלת המהפכה הגנומית בביולוגיה של אוכלוסיות דבורת הדבש".
שותפים לפרס:
ללא שותפים
דבורת הדבש נמנית עם בעלי החיים החשובים ביותר לחקלאות על פני כדור הארץ: כשליש מן המזון שצורכת האנושות הוא תוצר ישיר של פעילות דבורי הדבש כמאבקות של למעלה ממאה גידולים חקלאיים חשובים, בכלל זה מירב התוצרת העולמית של שקדים, פולי סויה, כוסמת וכותנה. חשיבותן האדירה לחקלאות והמבנה החברתי המורכב שלהן הופכים את דבורי הדבש לנושא חיוני במחקר הביולוגי והחקלאי.
ג'ין רובינזון, יליד 1955, קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קורנל ב-1986 ושלוש שנים לאחר מכן הצטרף לאוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין – שם הוא מכהן כיום (מאז 2011) כראש מכון קרל ר. ווס (Woese) לביולוגיה גנומית וכראש המכון לחקר דבורים (מאז 1990). רובינזון הוא חלוץ יישום תחום הגנומיקה – התחום בגנטיקה העוסק במכלול החומר התורשתי (הגנום) של יצורים חיים – לחקר התנהגות החברתית. בנוסף לכך הוביל רובינזון את המאמץ לריצוף הגנום (כלומר קביעת סדר חומצות הגרעין, אבני הבניין של הקוד הגנטי) של דבורת הדבש. במהלך הקריירה פרסם (לבד או עם עמיתים) מעל 300 מאמרים והכשיר 29 עמיתי פוסטדוקטורט ו-23 תלמידים לתואר דוקטור. הוא זכה, בין השאר, בפרסים יוקרתיים מהאגודה האנטומולוגית האמריקאית, מהאגודה הבינלאומית להתנהגות בעלי חיים ומהאגודה הבינלאומית לגנטיקה התנהגותית.
רובינזון הוביל קונסורציום בינלאומי שבו השתתפו למעלה מ-170 חוקרים מ-13 מדינות שעסקו בריצוף הגנום של דבורת הדבש. כחלק מבדיקת הגנום של דבורת הדבש, רובינזון עמד בראש הצוות שגילה שלדבורי דבש מערכת מִיתוּל הפועלת במלואה. מיתול (מתילציה) הוא תהליך כימי של הוספת קבוצת מתיל (CH3, אטום פחמן הקשור לשלושה אטומי מימן) לתרכובת כלשהי, ויש לו חשיבות ביולוגית רבה: הוספת מולקולות מתיל לסליל הדנ"א במיקומים שונים משפיעה על האופן שבו יבואו לידי ביטוי בפועל אינספור התכונות האפשריות הטמונות במטען התורשתי. הדבורה היא החרק הראשון שבו נתגלתה מערכת מיתול, ותגלית זו של רובינזון הובילה למאות מחקרים הבוחנים את אפשרות השימוש באפיגנטיקה של חרקים לצורכי הדברה. האפיגנטיקה הוא התחום העוסק בשינויים תורשתיים בתפקוד הגנים שאינם כרוכים בשינוי רצפי הדנ"א עצמו; אחת האפשרויות לקבלת הבדלים בין שני בעלי חיים עם דנ"א זהה היא מיקומים שונים של קבוצות מתיל על פני הדנ"א. ניתן להשוות זאת לשני מחשבים בעלי חומרה זהה אך תוכנות שונות, המתפקדים לפיכך באורח שונה.
כמו כן, רובינזון השתמש בדבורת הדבש כדי לפרוץ דרך ליישום גנומי לטובת מחקר ההתנהגות החברתית, ובמעשהו קידם את המין המכריע לחקלאות לעמדה חשובה ובולטת בתחום מדעי המוח. מכאן הגיע רובינזון בסופו של דבר לניסוח מחדש של בעיית טיפוח הגידולים הרב שנתיים במונחים גנומיים מודרניים. לצד העיסוק בביולוגיה הבסיסית של דבורת הדבש, ג'ין רובינזון אחראי למחקר שימושי בסוגיית הפרעת התמוטטות המושבה, כלומר היעלמותן של דבורים מכוורות או ממושבות דבורים, תופעה המאיימת על אספקת המזון העולמית. ג'ין רובינזון תרם תרומה יוצאת דופן להבנתנו את דבורת הדבש, הבנה שעיצבה את ההווה והעתיד של עולם הדבוראות. בנוסף, תגליותיו המרשימות השפיעו גם על דיסציפלינות אחרות, בכלל זה מדעי ההתנהגות החברתית והפרעות הנפש. לרובינזון השפעה דומיננטית וייחודית בנושא הביולוגיה של דבורת הדבש, ולעבודותיו לא נמצא אח ורע בתחום המחקר בבעלי חיים אחרים בעלי חשיבות חקלאית.